חג סוכות מה התפקיד של שבעים פרים ? מדוע עם ישראל צריך לכפר על אומות העולם ? מה ההדל בדין על המים בארץ ישראל לשאר המקומות ? כיצד ישתנה הדין באחרית הימים ? מה המיוחד במצרים ? ומדוע אסור היה לרדת למצרים לאחר יציאת מצרים ? ‏י"ד/תשרי/תשע"ז

בס"ד
חג סוכות מה התפקיד של שבעים פרים ? מדוע עם ישראל צריך לכפר על אומות העולם ? מה ההדל בדין על המים בארץ ישראל לשאר המקומות ? כיצד ישתנה הדין באחרית הימים ? מה המיוחד במצרים ? ומדוע אסור היה לרדת למצרים לאחר יציאת מצרים ? ‏י"ד/תשרי/תשע"ז

כתוב בהפטרה בזכריה פרק יד

(טז) וְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְקֹוָ֣ק צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:

(יז) וְ֠הָיָה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם:

(יח) וְאִם־מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹֽא־תַעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְקֹוָק֙ אֶת־ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:

וצריך להבין מה השינוי באחרית הימים לעומת המצב לפני אחרית הימים מבחינת צורת  הדין בעם ישראל ואומות העולם ?

וצריך להבין את המהות של חג סוכות היום . בחג הסוכות מקריבים שבעים פרים ובתלמוד בבלי מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

הני שבעים פרים כנגד מי - כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה - כנגד אומה יחידה 

ואומר רש"י במקום מסכת סוכה דף נה עמוד ב :

שבעים פרים - פרי החג שבעים הם, חוץ משל שמיני, כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם - לפי שנידונין בחג על המים.

וצריך להבין מדוע עם ישראל צריך לכפר על הגויים ? אנחנו יודעים שיש ערבות הדדית בתוך עם ישראל אבל לא שמענו על ערבות הדדית על הגויים .

כתוב בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יז עמוד ב

מתיבי: עיני ה' אלהיך בה - עתים לטובה עתים לרעה. עתים לטובה כיצד? הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה, ופסקו להם גשמים מועטים, לסוף חזרו בהן. להוסיף עליהן - אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה. אלא הקדוש ברוך הוא מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן, הכל לפי הארץ. עתים לרעה כיצד? הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בראש השנה, ופסקו עליהן גשמים מרובין. לסוף חזרו בהן, לפחות מהן - אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה. אלא הקדוש ברוך הוא מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן.

הגמרא מדברת על הדין בארץ ישראל כי הפסוק מדבר רק על ארץ ישראל וכך אומר הפסוק בדברים פרק יא פסוק יב

אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה:

כלומר ארץ ישראל שבה יש השגחה פרטית על הארץ הדין נקבע על פי מעשיהם של עם ישראל כי הדין בארץ ישראל נגרר על ידי מעשיו של עם ישראל ומכאן צריך להבין שזה דין מיוחד רק בארץ ישראל . ומסברא צריך להגיד שדין של המים בכל העולם הוא לא דין על מעשיו רק של עם ישראל אלה דין הכולל את מעשיהם של הגויים . ולכן במקום שזה לא ארץ ישראל הדין הכללי של המים הוא שילוב של מעשיהם של עם ישראל והגויים . והיות שחלק מעם ישראל נמצא גם בארצות של אומות העולם עם ישראל צריך לכפר על אומות העולם כדי שהמים שירדו לא בארץ ישראל ירדו בצורה כזו שתועיל לאותם יהודים שנמצאים לא בארץ ישראל ולכן הכפרה של עם ישראל על אומות העולם נעשית כדי שעם ישראל שנמצא בגלות ולא בארץ ישראל יוכל להתקיים. ובזה מובן מה שאומר רש"י לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם - לפי שנידונין בחג על המים.

ואומות העולם שלא קיבלו עליהם 7 מצוות בני נוח והקב"ה "ויתר"  להם על המצוות בכל זאת נתן  להם הזדמנות נוספת לנסות אותם . הוא נתן להם את חג הסוכות לנסות אותם אבל הגויים על אף שידעו שזה ניסיון של הקב"ה בעטו בסוכה ויצאו . כלומר מצות הסוכות הוא הבדיקה של הקב"ה האם אומות העולם מוכנים לקבל עליהם את המצוות שהקב"ה נתן להם . והיות ולא קיבלו עליהם את המצוות הם לא יכולים לכפר על עצמם לפחות בנושא המים  ולכן רק עם ישראל יכול לכפר עליהם

ואומר התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה. ומי מצית אמרת הכי? והא אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב: אשר אנכי מצוך היום? היום לעשותם - ולא למחר לעשותם, היום לעשותם - ולא היום ליטול שכר! אלא, שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו. ואמאי קרי ליה מצוה קלה? משום דלית ביה חסרון כיס. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו.

ולכן באחרית הימים קבלת מצות הקרבת קורבנות בסוכות על ידי אומות העולם תכניס אותם למצב שבו הם יוכלו לכפר על עצמם אבל כפי שאנחנו רואים בנביא כמו שכתוב בפסוק (טז) וְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְקֹוָ֣ק צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:

אבל מי שלא יעשה את הסוכות אומר הנביא (יז) וְ֠הָיָה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם:

כלומר צורת הדין תשתנה מי שלא יעשה את המצווה הוא ורק הוא יינזק כי לכאורה יהיה עליו לא רק השגחה כללית אלה השגחה יותר פרטית כמו שאומר מצודת דוד זכריה פרק יד פסוק יז

ולא עליהם - אז לא יהיה עליהם הגשם לגדל תבואתם וזהו על שבחג הסוכות נגזר גשמי שנה ועל שלא באו בו ימנע מהם הגשם:

כלומר לאחר קבלת מצוות סוכות שהיא הבחינה של קבלת המצוות על ידי אומות העולם הם יוכלו לכפר על עצמם ומידת הדין בהם תהיה פרטית ולא כללית כל אחד יקבל את מה שמגיע לו ולכן צריך להגיד מתוך סברא שאולי הקרבנות שעם ישראל היה מקריב כנגד אומות העולם באחרית הימים אומות העולם  יביאו אותם  ולא עם ישראל ועם ישראל יישאר רק עם פר אחד כנגד היום השמיני שהוא מיוחד לעם ישראל והקב"ה .

ואולי זה המשמעות המעשית של אגודה אחת שאנחנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים ואומר הרמב"ם סדר תפילות נוסח הברכות האמצעיות

ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם כו',

והדין של מצרים יהיה אחר כי בהם לא שייך הגשמים (יח) וְאִם־מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹֽא־תַעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְקֹוָק֙ אֶת־ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:

כמו שאומר האבן עזרא זכריה פרק יד פסוק יח

(יח) ואם - הזכיר משפחת מצרים בעבור שלא ירד שם גשם לעולם כי היאור ישקה אדמתם ולא יחושו אם לא עליהם יהיה הגשם אף על פי שלא יחושו לעצירת הגשם מפני האור תבוא עליהם מגפת כל העמים:

אומר האבן עזרא שבמצרים לא שייך הדין של גשם ושם יש דין אחר שאם לא יקבלו עליהם את מצוות סוכות והקרבת קרבנות במקום עצירת גשמים שלא שייך בהם יהיה בהם מגפה . ואולי זה יכול להסביר מדוע אסור היה לעם ישראל לחזור למצרים כי שבעים הפרים שהקריבו עם ישראל היה שייך רק בכפרה על גשמים ולכן במצרים שלא שייך גשמים עם ישראל לא יכול לכפר על מצרים ולכן מצד הדין אסור היה לישראל לגור במצרים שבו לא ניתן על הכפרה של עם ישראל לשלוט בגשמים כמו כתוב בדברים פרק יז

(טז) רַק֘ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס וַֽיקֹוָק֙ אָמַ֣ר לָכֶ֔ם לֹ֣א תֹסִפ֗וּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּ֖ה עֽוֹד:

 

 

פרשת האזינו מה המשמעות של אנכי של האדם הראשון ? מה המשמעות של אנכי של קין ? למה התגלה הקב"ה לאברהם יצחק ויעקב בתואר אנכי ? מה הקשר לאנכי של עשרת הדיברות ? ‏י"ב/תשרי/תשע"ז

בס"ד
פרשת האזינו מה המשמעות של אנכי של האדם הראשון ? מה המשמעות של אנכי של קין ? למה התגלה הקב"ה לאברהם יצחק ויעקב בתואר אנכי ? מה הקשר לאנכי של עשרת הדיברות ? ‏י"ב/תשרי/תשע"ז

בהמשך למאמר בפרשת האזינו י"ב/תשרי/תשע"ז  ובהמשך להבנה מה זה "אני" ננסה לברר את המושג אנכי . גם המילה אנכי היא צרוף של אני  ו האות כ ' ונראה מתי היא מופיעה פעם ראשונה בתורה

כתוב בבראשית פרק ג

(ט) וַיִּקְרָ֛א יְקֹוָ֥ק אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה:

(י) וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא:

האדם הראשון קורא לעצמו אנכי זה הפעם הראשונה שהמילה אנכי מופיעה בתורה . האדם הראשון לאחר החטא קורא לעצמו אנכי . ההקשר של הביטוי אנכי בא עם הרצון שלו להתחבא מהקב"ה וברור שמי שחושב להתחבא מהקב"ה יש בו איזה פגם בהבנה של הקב"ה ולכן אומר התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

ואמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון מין היה, שנאמר ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה - אן נטה לבך.

כלומר הביטוי אנכי מבטא את מה שעומד מאחורי חטא האדם הראשון והגמרא קוראת לזה מינות .

והוכחה לכך שזה מינות שאנכי מופיע  בהקשר דומה בתורה בבראשית פרק ד

(ט) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי:

וגם כאן יש את אותו פגם בהבנה את המהות של הקב"ה . הקב"ה שואל את קין היכן הבל ואומר לו קין השומר אחי אנכי כלומר קין לכאורה חושב שבתשובה הזאת הוא יכול לחמוק מעונש כי לכאורה הקב"ה יש לו איזה מגבלה לדעת מה התרחש  עם הבל ולכן ברור שההקשר של אנכי גם במקרה הזה קשורה למינות שהיית בקין

ואת הקשר בן האדם לקין וגם לבלעם וחזקיהו  אומר המדרש ילקוט שמעוני מלכים ב רמז רמה

ארבעה הם שהקיש הקדוש ברוך הוא על קנקנן ומצאן קנקן של מימי רגלים, ואלו הם. אדם, קין, בלעם, חזקיהו. אדם מנין שנאמר ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי. קין דכתיב ויאמר לא ידעתי השומר אחי אנכי. בלעם הרשע דכתיב מי האנשים האלה עמך ויאמר בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי. חזקיהו מאין באו האנשים ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו.

כלומר המושג אנוכיות בה מחוסר ההכרה בקב"ה וההבנה את מהותו של הקב"ה . ולכאורה יש לאדם את הכוח לחשוב שיש לו איזה כוח להתמודד מול הקב"ה ועל ידי מעשיו או דיבורו בצורה כלשהי חס וחלילה "לנצח את הקב"ה "  . וכאן לכאורה הקב"ה מחליט לשנות את העולם כדי לתקן את מה שקלקלו האדם הראשון וקין ומופיע לראשונה המילה אנכי כחלק מתיאור של הקב"ה

בראשית פרק ז

(ד) כִּי֩ לְיָמִ֨ים ע֜וֹד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כָּל־ הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵי֥ הָֽאֲדָמָֽה:

(ה) וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יְקֹוָֽק:

והפעם הבאה שמופיע התואר אנכי בבראשית פרק טו

(א)   אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְקֹוָק֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד:

כלומר הקב"ה מתגלה אל אברהם גם בתואר אנכי ונראה לי שזה התחלת התיקון של האנכי של האדם הראשון וקין והדרך לתקן את זה עוברת דרך אברהם אבינו .

וכאן בבראשית פרק טו יש עוד את האנכי שהוא מצד הדין כמו שראינו במבול ויש את ההבטחה של הקב"ה ויצאו ברכוש גדול .

(יד) וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל:

וכתוב בראשית פרק כו

(כד) וַיֵּרָ֨א אֵלָ֤יו יְקֹוָק֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֕י אֱלֹהֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ כִּֽי־אִתְּךָ֣ אָנֹ֔כִי וּבֵֽרַכְתִּ֙יךָ֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ בַּעֲב֖וּר אַבְרָהָ֥ם עַבְדִּֽי

וכאן בפסוק רואים את ההתקדמות בתיקון יש  כאן את הקב"ה המתגלה עם התואר אנכי ומול זה יש את אלהי אברהם . שזה כבר התקדמות בתואר של אברהם .

ומהצד השני עדיין יש את האנכי של עשיו שכתוב בבראשית פרק כה

(ל) וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם:

 

ואז מגיע התיקון ביצחק שהקב"ה מתלה אליו בתור אנכי בראשית פרק כו

(כד) וַיֵּרָ֨א אֵלָ֤יו יְקֹוָק֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֕י אֱלֹהֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ כִּֽי־אִתְּךָ֣ אָנֹ֔כִי וּבֵֽרַכְתִּ֙יךָ֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ בַּעֲב֖וּר אַבְרָהָ֥ם עַבְדִּֽי:

ואז יש את התיקון ביעקב שגם הקב"ה מתגלה אליו בתור אנכי שכתוב בבראשית פרק כח

(טו) וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֙יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־תֵּלֵ֔ךְ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל־הָאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣א אֶֽעֱזָבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ:

(טז) וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֘ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְקֹוָ֔ק בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי:

וכאן פעם ראשונה קורא לעצמו יעקב אנכי וכמו שאברהם קרא לעצמו אני רק לאחר שהגיע לדרגה שיכול להגיד אני יעקב לאחר התיקון שעבר באברהם וביצחק וגם בו עצמו קורה לעצמו אנכי . ועשיו זה לא אנכי של מינות אלה אנכי שמכיר בתואר אנכי של הקב"ה

וגם כתוב בבראשית פרק מו

(ג) וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם:

(ד) אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ:

ואנחנו רואים שהתיקון של האבות במידת האנכי היא לכאורה הסיבה שהקב"ה יכול להוריד את עם ישראל למצרים כהכנה לקבלת התורה ולהעלות אותם ממצרים כלומר לקבל את התורה בהר סיני .

והמעלה הזאת של תיקון האנכי נותנת למשה את היכולת להנהיג את עם ישראל למעמד הר סיני כמו שכתוב בשמות פרק ג

(ו) וַיֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ אֱלֹהֵ֣י אָבִ֔יךָ אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וַיַּסְתֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ פָּנָ֔יו כִּ֣י יָרֵ֔א מֵהַבִּ֖יט אֶל־הָאֱלֹהִֽים:

ובשמות פרק ג

(יב) וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה:

והתוצאה הסופית של התיקון היא מעמד הר סיני כאשר המלה הראשונה בעשרת הדברות היא אנכי

שמות פרק ז

 (ט) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶיךָ֘ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־ בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְקֹוָֽק:

שמות פרק כ

(א) וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר: ס

(ב - ג) אָֽנֹכִ֖י֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑ים לֹֽ֣א יִהְיֶֽ֥ה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗י:

וכך כתוב בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה א

ר' לעזר בר אבינה בשם ר' אחא כ"ו דור היה קורא א' תיגר לפני הקדוש ברוך הוא, אמר לפניו רבונו שלעולם אני ראשון שלאותיות ולא בראתה עולמך בי אתמהא, אמר לו הקדוש ברוך הוא העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות תורה, למחר אני בא ליתן תורתי בסיני ואין אני פותח אלא בך אנכי י"י אלהיך (שמות כ ב),

לסיכום יש כאן תהליך מהאנכי של האדם הראשון וקין שבא מתוך מינות דרך תיקון של האבות עד לרגע שיעקב קורא לעצמו אנכי וזה מכשיר את עם ישראל לקבלת התורה שמתחילה במילה אנכי . וזה כדי שבריאת העולם החדש במעמד הר סיני יתחיל באות א ולא ב כי זה העיקר של בריאת העולם .

פרשת האזינו מה המשמעות של אדני ? מה הקשר לאברהם ? למה אנחנו מתחילים התפילה ב אדני ? מה הקשר ל4 רוחות השמים ? מתי הגיע אברהם לדרגה שהבין את האני ? ‏י"ב/תשרי/תשע"ז

בס"ד
פרשת האזינו מה המשמעות של אדני ?  מה הקשר לאברהם ? למה אנחנו מתחילים התפילה ב אדני ? מה הקשר ל4 רוחות השמים ? מתי הגיע אברהם לדרגה שהבין את האני ? ‏י"ב/תשרי/תשע"ז

כל תפילת 18 מתחילה במילים מתהילים
אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ:

וצריך בירור למה תחילת התפילה מתחילה בשם אדנות ?  

כאשר נסתכל על השם אדני אני רואה את השורש אני והאות    ד   . חיפשתי מתי מופיע לראשונה בתורה את המילה אני ?  היא מופיעה בבראשית פרק ו

(יז) וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־הַמַּבּ֥וּל מַ֙יִם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כָּל־בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר־בּוֹ֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔ים מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר־בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע:

הקב"ה אומר על עצמו אני וההקשר הראשון שבו מופיע אני זה המבול . וכפי שמספר פעמים כתבתי שהמבול היה הבאת העולם למצב של תוהו ובהו ובריאת העולם מחדש . ומה שנראה לי שהמושג אני הוא התגלות חדשה בעולם מזמן המבול כלומר הופעת האני בעולם החדש שנברא לאחר המבול . ולכן כתוב בהמשך לאחר המבול בבראשית פרק ט

(ט) וַאֲנִ֕י הִנְנִ֥י מֵקִ֛ים אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶ֑ם וְאֶֽת־זַרְעֲכֶ֖ם אַֽחֲרֵיכֶֽם

האני של הקב"ה הוא מושג מצד אחד של הרס בדבר הקיים לטובת התחדשות של העולם

הקב"ה נגלה לאברהם לראשונה בבראשית פרק יב

(א) וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ:

ואברהם גם קיבל מהקב"ה שליטה על 4 רוחות השמים כמו שכתוב בבראשית פרק יג

(יד) וַֽיקֹוָ֞ק אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה:

ואז נראה מהפסוקים שאברם שבכוחות עצמו ומתוך התבוננות בעולם ורק בכוח השכל שלו גילה את הקב"ה והקב"ה התגלה לו גם כאני שהוא צורה מסוימת של  התגלות  של הקב"ה שנקרא אני כי כך כתוב בבראשית פרק יד

(כב) וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְקֹוָק֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:

(כג) אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם:

הגילוי של האני בא לידי ביטוי בצורת השלילה . אברהם מבין שיש לו תפקיד מיוחד בעולם אותו גילה והוא הייחוד של הקב"ה ולא רצה ששום אדם בעולם ישתמש במילה אני בהקשר של אברהם כי אברהם הגיע לדרגה שבו כולם ראו אותו כמו שכתוב בבראשית פרק יד

(יט) וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:

(כ) וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל:

ולכן אברהם הבין  כי האני היחידי שיש זה הקב"ה ולכן אמר וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם  .

ואז לפי הבנתי בצירוף מה שנתן לו הקב"ה את השליטה ב 4 רוחות השמים וגילוי האני של הקב"ה בעולם שהופיע החל מהמבול יכול אברהם לפנות לאדני בבקשה הראשונה מהקב"ה וכך פונה אברהם אל הקב"ה

בראשית פרק טו

(ב) וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱקֹוִק֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר:

בראשית פרק טו

(ז) וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְקֹוָ֗ק אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֙יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ:

(ח) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱקֹוִ֔ק בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אִֽירָשֶֽׁנָּה:

וכך אומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד ב

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא אדון, עד שבא אברהם וקראו אדון, שנאמר: ויאמר אדני (אלהים) במה אדע כי אירשנה.

ואז הקב"ה לכאורה מקדם את אברהם להבנה גדולה יותר של האני של הקב"ה כמו שכתוב

בראשית פרק יח

(יז) וַֽיקֹוָ֖ק אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה:

יש כאן גילוי מפורש של הקב"ה של האני שלו לאברהם . ואז אברהם מגיע לדרגה שבו הוא יכול להגיד על עצמו אני כלומר הוא רכש את הדרגה שהוא יכול להגיע להבנה של האני של הקב"ה וכך כתוב בבראשית פרק כב

(ד) בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּק֖וֹם מֵרָחֹֽק:

(ה) וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָהָ֜ם אֶל־נְעָרָ֗יו שְׁבוּ־לָכֶ֥ם פֹּה֙ עִֽם־הַחֲמ֔וֹר וַאֲנִ֣י וְהַנַּ֔עַר נֵלְכָ֖ה עַד־כֹּ֑ה וְנִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְנָשׁוּ֥בָה אֲלֵיכֶֽם:

ואברהם לאחר 10 הניסיונות כאשר ניסיון העקדה היה הניסיון העשירי של אברהם ההוא הגיע לדרגה שבו הוא יכול להגיד אני . שיש לו שייכות בהבנה של האני של הקב"ה .

ולכן שאנחנו מתחילים את התפילה באדני אנחנו צריכים להבין את המשמעות של התחלת התפילה שכדי שנוכל להגיע לדרגה בו אנחנו יכולים לבקש בקשות מהקב"ה וצריך שיהיה לנו מושג מה ההבנה במילה אדני . והיום כאשר  כל מילה שנייה זה אני כאשר האני העצמי ללא שייכות להבנה של המשמעות של המילה וללא קשר לקב"ה זה לדעתי היום העבודה הזרה של העולם המודרני שבו יש העצמה של האני בהפרדה טוטלית מקב"ה  ולהבנה של האני האמיתי ואולי זה קשור למילה אנכי כמו שכתוב בבראשית פרק ג

(ט) וַיִּקְרָ֛א יְקֹוָ֥ק אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה:

(י) וַיֹּ֕אמֶר אֶת־קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא:

ואומר התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב

ואמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון מין היה, שנאמר ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה - אן נטה לבך.

וגדול הסוגדים לאני היה פרעה כתוב בילקוט שמעוני תורה פרשת וארא [המתחיל ברמז קעו]

נתתיך אלהים א"ל הקדוש ברוך הוא לפי שעשה עצמו אלוה הודיעו שאינו כלום בעולם הריני עושה אותך עליו אלהים ומנין שעשה פרעה את עצמו אלוה שנאמר יען אמר לי יאורי ואני עשיתני אני הוא שבראתי את עצמי וזה אחד מארבעה בני אדם שעשו עצמן אלוהות והרעו לנפשם

אבל את ההרחבה של ההבנה במילה אנכי אשתדל להרחיב בשיעור הבא  בלי נדר

 

 

יום הכיפורים על מה אנחנו מתפללים בראש השנה על הדין של העולם הזה או על הדין של העולם הבא ? מה המשמעות של זכרנו לחיים ? מהי החתימה ביום הכיפורים נכתב על ידי עוזי אלמגור ‏ח'/תשרי/תשע"ז

בס"ד
יום הכיפורים על מה אנחנו מתפללים בראש השנה על הדין של העולם הזה או על הדין של העולם הבא ? מה המשמעות של זכרנו לחיים ? מהי החתימה ביום הכיפורים נכתב על ידי עוזי אלמגור ‏ח'/תשרי/תשע"ז

בפרשת וילך ה'/תשרי/תשע"ו כתבתי שני מאמרים על ההבנה שלי על מהות יום הדין בראש השנה ויום הכיפורים (ראה שם )  וכך כתבתי לסיכום שני המאמרים :

"לסיכום ראש השנה זה יום הכתיבה והחתימה של צדיקים ורשעים כנגד העולם הבא גם של עם ישראל וגם של אומות העולם (הכונה נחתם על כל מצוה שאדם עשה בשלמות או בעבירה שעשה בקלקול גמור ולא לדין כללי של כל אדם )

בראש השנה זה גם כתיבה כנגד העולם הזה כנגד הלוחות השניים וזה רק שייך בעם ישראל וזה תלוי ועומד עד יום הכיפורים

יום הכיפורים זה כתיבה בלבד רק של בינוניים כנגד העולם הבא

יום הכיפורים זה החתימה של עם ישראל על דין של העולם הזה כנגד הלוחות השניים

כל סוכות ויום הושענה רבה זה גמר החתימה של אומות העולם כנגד העולם הזה שעם ישראל מכפר עליהם במשך חג הסוכות וגמר הדין שלהם בהושענא רבה

ועדיין צ"ע מתי הכתיבה של אומות העולם כנגד העולם הזה . "

עד כאן מה שכתבתי וכדי להבין את זה לפרטיו צריך לקרוא בעיון את שני המאמרים

וזה חלק מתפילת הנעילה :

כִּי בַיּום הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם. מִכּל חַטּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ:
אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ יַעֲלֶה וְיָבא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרונֵנוּ וְזִכְרון אֲבותֵינוּ. זִכְרון יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ. וְזִכְרון מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ. וְזִכְרון כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה לְטובָה. לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים. לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום. בְּיום (בשבת: הַשַּׁבָּת הַזֶּה. וּבְיום) הַכִּפּוּרִים הַזֶּה. בְּיום סְלִיחַת הֶעָון הַזֶּה. בְּיום מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. לְרַחֵם בּו עָלֵינוּ וּלְהושִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ בּו לְטובָה. וּפָקְדֵנוּ בו לִבְרָכָה. וְהושִׁיעֵנוּ בו לְחַיִּים טובִים. בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וַחֲמול וְרַחֵם עָלֵינוּ. וְהושִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה:

קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְותֶיךָ, שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ. שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ. וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה ה' אֱלהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' , מֶלֶךְ מוחֵל וְסולֵחַ לַעֲונותֵינוּ וְלַעֲונות עַמּו יִשְׂרָאֵל. וּמַעֲבִיר אַשְׁמותֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ (בשבת: הַשַּׁבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְיום הַכִּפּוּרִים:

אנחנו רואים שנוסח התפילה מכוון אך ורק על העולם הזה

לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום   זה רק העולם הזה

וְהושִׁיעֵנוּ בו לְחַיִּים טובִים  זה רק העולם הזה

וּמַעֲבִיר אַשְׁמותֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה זה רק על העולם הזה העברה משנה לשנה

וכדי להוכיח שמדובר בעולם הזה נביא את מדרש זוטא - קהלת (בובר) פרשה יב

והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה. זה רוח הקדש, כיון שנסתלקה רוח הקדש גלו. לכן הזהרו ועשו טובה, והקב"ה יעזור לכם, ויתן לכם חיים טובים בעולם הזה, וגן עדן לעולם הבא, וכן יהיה. אמן, אמן. אמן. סליק מדרש קהלת.

חיים טובים הולך על העולם  הזה ולכן נראה לי ברור שכל התפילה של יום הכיפורים זה הדין של העולם הזה כמו שכתבתי . אבל יש זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת נח [המתחיל בדף לד עמוד ב]

עד שמגיעים לשער השביעי שהוא ערבות וגנזי חיים טובים מצויין שם וכל נשמותיהם של צדיקים כלם שם ונעשים מלאכי השרת ומקלסין לפני הקדוש ברוך הוא ונזונין מזיו השכינה אספקלריא המאירה ושם המנוחה והנחלה ונוח חיי העוה"ב אשר עין לא ראתה אלהים זולתך

וכאן לכאורה חיים טובים הולך על הרקיע השביעי שנקרא ערבות ושם יש את הנשמות של הצדיקים אבל לדעתי זה לא קשה כי הזוהר כותב על גנזי חיים טובים ולא על חיים טובים ויש הבדל בן חיים טובים לגנזי חיים טובים . חיים טובים זה העולם הזה גנזי חיים טובים זה ערבות שבו יש את האוצר של נשמות הצדיקים . ועוד יש להגיד שאנחנו מדברים על דין של העולם הבא ומדובר על יום הדין הגדול ולפי הבנתי מה שמדובר על הרקיע השביעי זה לפני בו יום הדין הגדול שאז יגיע זמן העולם הבא .

והתוספות שאומרים בזמן הנעילה בסוף התפילה

וַחֲתום לְחַיִּים טובִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ:

 

וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלום וּפַרְנָסָה טובָה וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וּגְזֵרות טובות. נִזָּכֵר וְנֵחָתֵם לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום:

יש לנו כאן חתימה אבל חתימה הקשורה לספרי הדין של העולם הזה ולא של העולם הבא . וגם כאן הביטוי חיים טובים מלמד שזה מכוון על העולם הזה ולא על העולם הבא . וזה מכוון על הלוחות השניים שהם ספר התורה של העולם הזה כאשר הלוחות הראשונים הם כנגד הספרים של העולם הבא .

כלומר החתימה ביום הכיפורים שאנחנו מבקשים היא על העולם הזה ולא על העולם הבא .

ובתפילות של ראש השנה ויום הכיפורים וכל עשרת ימי תשובה אנחנו אומרים

זָכְרֵנוּ לְחַיִּים. מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים. כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים. לְמַעֲנָךְ אֱלהִים חַיִּים:

ואומר [רבינו] בחיי דברים פרק לב

ומה שאנו אומרים בראש השנה וביום הכפורים: זכרנו לחיים וכתבנו בספר החיים, הכונה על חיי הגוף בעוה"ז אשר בו האדם זוכה לחיי נפש שקראם דוד "ארצות החיים" המזומנים לכל ישראל, הוא שדרשו רז"ל: (סנהדרין צ א) כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, שנאמר: (ישעיה ס, כא) "ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ", וכן הוא אומר: (ישעיה נז, יג) "והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי".

יוצא לפי הבנתי שכל מה שאנחנו מוסיפים מראש השנה עד יום הכיפורים הוא על העולם הזה ולא על העולם הבא  . וההיגיון מאחורי זה כי באמת לפי מה שכתבתי שהדין של העולם הבא הוא רק באותם דברים בו או אנחנו השלמנו לגמרי את תפקידנו בשלמות בו ואז אנו נחתמים ונכתבים עליו בספר החיים של הצדיקים ואם קלקלנו לגמרי ללא כמעט אפשרות תיקון נכתבים ונחתמים חס וחלילה בספרי מתים וזה על מה שעשינו במשך השנה ולכאורה לא שייך בזה תפילה או בקשה . וכשיגיע יום הדין הגדול מה שיפתח זה אך ורק ספרי הדין של העולם הבא כי ביום הדין הגדול כל מעשה שלנו יחתם סופית לכאן ולכאן ואין אפשרות ל וּמַעֲבִיר אַשְׁמותֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה והדבר היחידי שאנחנו יכולים להתפלל עליו זה על העולם הזה על אותם דברים שאנחנו בינוניים ואלו הדברים שיקבעו את הדין שלנו בעולם הזה לחיים או למיתה בעולם הזה ולא לעולם הבא . ולכן נוסח התוספות לא משתנה מראש השנה דרך עשרת ימי תשובה ורק בנעילה יש שינוי של חתימה שבו הקב"ה מחליט האם לחתום את דיננו בעולם הזה לחיים או למיתה וזה דין שונה לגמרי בן החיים והמיתה של ראש השנה שזה דין לעולם הבא .

ואומר התלמוד בבלי מסכת קידושין דף מ עמוד א

ת"ר: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה, שנאמר: וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, בשביל חטא יחידי שחטא - אובד ממנו טובות הרבה.

ומשמעות הדברים של הגמרא שאדם יכול מראש השנה עד יום הכיפורים רק לשנות במה שהוא בינוני ולכן הוא חייב לראות את עצמו חציו חייב וחציו זכאי כי רק באותם דברים שהוא בינוני הוא יכול לשנות כי בדברים שהוא צדיק גמור או רשע גמור נגמר דינו בראש השנה .

אבל מזהיר אותנו התלמוד בבלי מסכת קידושין דף מ עמוד ב

 ר"ש בן יוחי אומר: אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה - איבד את הראשונות, שנאמר: צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו;

כלומר אומר רבי שמעון בר יוחאי שגם אם יש דברים שנחתמו בראש השנה בספרי צדיקים עדיין זה לא סופי וניתן לקלקל על אף שנחתם בראש השנה . וממשיכה הגמרא ואומרת שאם היה רשע גמור ונחתם בספר רשעים עדיין כוח התשובה יכול לתקן  תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מ עמוד ב

 ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה - אין מזכירים לו שוב רשעו, שנאמר: ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו.

וצריך להגיד שזה תשובה מאהבה אומר  התלמוד בבלי מסכת יומא דף פו עמוד א

רבי חמא (בר) +מסורת הש"ס: [ברבי]+ חנינא רמי: כתיב שובו בנים שובבים, דמעיקרא שובבים אתם, וכתיב ארפא משובתיכם! לא קשיא; כאן - מאהבה, כאן - מיראה.

ואומר רש"י מסכת יומא דף פו עמוד א

וכתיב ארפא - משמע: מכאן ואילך, כבעל מום שנתרפא, שמקצת שמו עליו.

כאן מאהבה - השב מאהבה נעקר עונו מתחלתו.

שתשובה מאהבה יכולה למחוק את מה שנכתב ונחתם בראש השנה בספר של רשעים גמורים .

לסיכום ההבנה שלי בתפילות של ראש השנה ויום הכיפורים שהעבודה שלנו זה לשנות במה שאנחנו בינוניים כי מה שאנחנו צדיקים גמורים או חס וחלילה רשעים גמורים זה נחתם בראש השנה ללא יכולת שינוי או נכון להגיד שכמעט בלתי ניתן לשינוי  .

פרשת וילך מה המשמעות של אהבה ? מה ההבדל בן אהבה של הקב"ה לאהבה של האדם את הקב"ה ? מה ההבדל לאהבת רעך ? מהי אהבה שלמה ? מה הקשר של האבות לאהבה ? ומה הקשר לנו כבנים של האבות ? ‏ה'/תשרי/תשע"ז

בס"ד
פרשת וילך מה המשמעות של אהבה ?  מה ההבדל בן אהבה של הקב"ה לאהבה של האדם את הקב"ה ? מה ההבדל לאהבת רעך ? מהי אהבה שלמה ? מה הקשר של האבות לאהבה ? ומה הקשר לנו כבנים של האבות ? ‏ה'/תשרי/תשע"ז

אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח. וּפִי יַגִּיד תְּהִלָתֶךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. אֱלהֵי אַבְרָהָם. אֱלהֵי יִצְחָק. וֵאלהֵי יַעֲקב. הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא אֵל עֶלְיון. גּומֵל חֲסָדִים טובִים. וְקונֵה הַכּל וְזוכֵר חַסְדֵי אָבות. וּמֵבִיא גואֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמו בְּאַהֲבָה:

וצריך להבין את המשמעות וּמֵבִיא גואֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמו בְּאַהֲבָה:

מה המשמעות של האהבה ? מהי אהבה  של הקב"ה ?

וצריך להבין לפחות לפי השכל שהקב"ה נתן  לנו משהו  מהמהות של הקב"ה . וכדי להבין את המרחק בן הקב"ה לאדם כתוב בשמות פרק לג

(כ) וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי:

כי סופי לא יכול לראות אין סופי הם נמצאים "בשני מישורים " שונים לגמרי

ברור לכל שהקב"ה הוא יחידי כי המהות של הקב"ה שאין לו שום מגבלות ולכן לא יכול להיות לו מגבלה של מקום או זמן או כל מגבלה אחרת כי אם יש עליו איזה מגבלה מכל סוג שהוא מיד נישאל מי שם עליו את המגבלה ?  ורק השאלה הזאת מבטלת מיד את יחודו  של הקב"ה . ולכן גם לא יכול להיות קב"ה נוסף כי לא יכול להיות שני אין סוף וגם לא בשיתוף כי שיתוף מגביל את הקב"ה ולכן זה נקרא עבודה זרה . וכך כתוב באוצר מדרשים

כל העולם יודעים שאתה ה' אחד יחיד בעולמך ואין זולתך ואין דומה לך, אתה בראת עליונים ותחתונים, אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון, ומי יוכל למלל גבורותיך,

ומתוך זה ניתן לדעת שבאמת קיום העולם לא מועיל לקב"ה לא נותן לו כל יתרון כי מי שהוא שלם ואין סופי לא יכול להיות שיש לו איזה צורך ולכן קיום העולם לא נובע מאיזה צורך חס וחלילה של הקב"ה ולכן המסקנה היחידה האפשרית שהיא נובעת מתוך אהבה שלמה שלא באה מתוך צורך ובאה מתוך אהבה טהורה  ומלאה . וכך כתוב במשנה מסכת אבות פרק ה

[*] כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם

כלומר בריאת  העולם היא לפי ההבנה שלי נובעת מתוך אהבה שלא תלויה בדבר ולכן היא תתקיים לעולם לפחות מבחינת נקודת ההבנה שלנו את הקב"ה .

אבל לעולם שני צדדים האחד של בריאת העולם והשני זה האדם שהעולם נברא בשבילו ונאמר בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לז עמוד א

ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון - ואין אחד מהן דומה לחבירו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר: בשבילי נברא העולם.

הקב"ה לכאורה נתן לכל אדם ואדם חלק מסוים שהוא חלק אלוקי כמו שכתוב בראשית פרק א

(כז) וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם:

הקב"ה ברא את האדם בצלם מהשורש צל ולכאורה יש בו צל של הקב"ה משהו ששייך לדרגה גבוהה ממעל . צלם זה צל ו ם  צל ו 40  כנגד 40  יום של יצירת הולד כלומר לוקח ארבעים יום שהצל של הקב"ה מתהווה לולד וכתוב בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת שלח לך [המתחיל בדף קד עמוד ב]

ארבעים שנה כנגד ארבעים יום שבהם נתנה התורה. כנגד ארבעים יום של יצירת הולד:

אותו צל של הקב"ה שנמצא בתוכנו הוא זה שלדעתי נותן לנו את היכולת לאהוב את הקב"ה באמת ללא שום תנאי ולעשות את מצות אהבת השם כמו שכתוב בדברים פרק ו

(ה) וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ:

אומנם אתה צריך להתגבר על שלושה מניעים לאהבת השם כמו שכותב רש"י דברים פרשת ואתחנן פרק ו פסוק ה

בכל לבבך - בשני יצריך.נ דבר אחר בכל לבבך, שלא יהיה לבך חלוק על המקום:

ובכל נפשך - אפילו הוא נוטל את נפשך:

ובכל מאדך - בכל ממונך יש לך אדם שממונו  חביב עליו מגופו לכך נאמר ובכל מאדך.

אבל לי נראה שצלם האלוקים שבך נותן לך לעשות את המצווה וכך כותב הזוהר ואני יביא רק את התרגום דף יא ע''א הקדמת הזוהר

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, אַהֲבָה בִּשְׁלֵמוּת אֲנִי שָׁמַעְתִּי בָּזֶה. אָמַר לוֹ, אֱמֹר, בְּנִי, לִפְנֵי רַבִּי פִּינְחָס, שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹמֵד בַּדַּרְגָּה הַזּוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַהֲבָה רַבָּה הַיְנוּ אַהֲבָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁל שְׁנֵי צְדָדִים, וְאִם אֵין נִכְלֶלֶת בִּשְׁנֵי צְדָדִים - אֵינָהּ אַהֲבָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת.

וְעַל כֵּן שָׁנִינוּ, לִשְׁנֵי צְדָדִים נִפְרֶדֶת הָאַהֲבָה, אַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יֵשׁ מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ מִתּוֹךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֹשֶׁר, אֹרֶךְ יָמִים, בָּנִים סְבִיבוֹ, שׁוֹלֵט עַל שׂוֹנְאָיו, דְּרָכָיו מְתֻקָּנוֹת לוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ אוֹהֵב אוֹתוֹ. וְאִם לָזֶה יִתְהַפֵּךְ וְיַחֲזִיר עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלְגּוּל שֶׁל דִּין קָשֶׁה - יִשְׂנָא אוֹתוֹ וְלֹא יֹאהַב אוֹתוֹ כְּלָל, וּבִגְלַל כָּךְ אַהֲבָה זוֹ אֵינָהּ אַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ עִקָּר.

אַהֲבָה שֶׁנִּקְרֵאת שְׁלֵמָה, הַהוּא שֶׁהָיָה בִּשְׁנֵי הַצְּדָדִים - בֵּין בְּדִין בֵּין בְּחֶסֶד. וְתִקּוּן דַּרְכּוֹ שֶׁאוֹהֵב אֶת רִבּוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, אֲפִלּוּ שֶׁנּוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתְךְ מִמְּךְ. זוֹ הִיא אַהֲבָה שְׁלֵמָה בִּשְׁנֵי צְדָדִים. וְעַל כֵּן הָאוֹר שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית יָצָא וְאַחַר כָּךְ נִגְנַז. כְּשֶׁנִּגְנַז, יָצָא דִין קָשֶׁה, וְנִכְלְלוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִים יַחַד, שֶׁתִּהְיֶה שְׁלֵמוּת הָאַהֲבָה כָּרָאוּי.

לעומת זו יש את אהבה של רעך ששם אהבה  שלא תלויה בדבר כמעט ובלתי אפשרית 

ואומר תוספות מסכת סנהדרין דף מה עמוד א

ברור לו מיתה יפה - י"מ משום דלרעך כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין

אומר התוספות שמול אהבת לרעך כמוך יש את הכלל חייך קודמים ולכן לא שייך לעשות את המצווה רק למת כלומר ברור לו מיתה יפה . והמשמעות של הכלל הזה שתמיד כל אדם הוא מתחרה של השני והיות וחייך קודמים אתה לא יכול באמת לאהוב אותו כמוך כי יש לך תמיד עדיפות לעצמך ורק אחד שהוא מת או הולך למות הוא יצא מכלל זה שמתחרה מולך ואז הכלל שחייך קודמים לא שייך כאן ולכן אתה יכול לאהוב אותו כמוך . כלומר יש הבדל בן אהבה של הקב"ה שנכון שיש לך מניעות לעשות אותם אבל הכלל חייך קודמים לא שייך ביחס בינך לבין הקב"ה אומנם יש לך יצר אבל בגלל שהקב"ה נתן לך צלם אלוקים יש לך יכולת להתגבר עליו אבל באהבה מול אדם אחר יש את הכלל חייך קודמים ולכן לא שייך לאהוב מתחרה שלך יותר מעצמך . ומכאן ההבדל המהותי בן אבהבת השם לאהבת רעך

לעומת זאת האהבה של הקב"ה אותך היא אין סופית כי כמו שכתבתי  היא לא באה מתוך צורך ולכן לא יכולה להתבטל לעולם ולכן הנטל שאהבת השם תהיה שלמה כמו שהזוהר כותב היא תמיד היא על האדם בלבד . כי מצד של הקב"ה האהבה היא תמים מלאה .

והבנה זו שהקב"ה ברא את העולם רק מאהבה מוכיחה את הכלל שאמר רבי עקיבא

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס עמוד ב

אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר, וכן תנא משמיה דרבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד.

ולכן אנחנו מתפללים כל יום 3 פעמים ביום

וּמֵבִיא גואֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמו בְּאַהֲבָה:

ולמה דווקא לבני בניהם ?

השם של הקב"ה יקוק אם במקום ה י וה ו נשים את האותיות אב   נקבל אהבה . אב משמעותו  שלוש וזה אומר שלושת האבות שהם הביאו לעולם במשותף ובשלמות את אהבת השם

מדרש תנאים לדברים פרק ו

ר' מאיר אומ' הרי הוא אומ' ואהבת את ה' אלהיך בכל לב' אהביהו בכל לבבך כאברהם אביך כענין שנ' (יש' מ"א ח') זרע אברהם אהבי: ובכל נפשך כיצחק שעקד עצמו על גבי המזבח כענין שנ' (בר' כ"ב י') וישלח אברהם את ידו ויקח את המ' לש' את בנו: ובכל מאדך הוי מודה לו כיעקב כענין שנ' (שם ל"ב י"א) קטנתי מכל החסדים:

ואנחנו כבנים של האבות שבכוח הרצון ובגדלותם הביאו לשלמות את אהבת השם אנחנו כבניהם נלמד מהם וגם נעבוד על  השלמות של אהבת השם כדי שנוכל להגיע לימי הגאולה לימי המשיח ולהביא את העולם לשלמותו . ומסברא העולם יגיע לשלמותו כאשר הכלל חייך קודמים יחלש או יעלם לגמרי .