בס"ד
פרשת וישלח איך ניתן לתרץ שסה"כ הזמן שעמדה השמש זה בדיוק 72 שעות שזה 3 ימים ? מה הקשר של הפסוק בהושע יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו לתיקון הזמן שבו עמדה השמש באחרית הימים ? ט"ז/כסלו/תשע"ז
פרשת וישלח איך ניתן לתרץ שסה"כ הזמן שעמדה השמש זה בדיוק 72 שעות שזה 3 ימים ? מה הקשר של הפסוק בהושע יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו לתיקון הזמן שבו עמדה השמש באחרית הימים ? ט"ז/כסלו/תשע"ז
בפרשת ויצא ט'/כסלו/תשע"ז כתבתי על ההבדל בן
השינוי בשמש שהיה ליעקב לאחז וחזקיהו לבין השמש שעמדה למשה נקדימון ויהושע . והקשו
עלי 2 קושיות
הראשונה :
יצא לי שאצל משה היה עמידה של השמש 36 שעות ואצל יהושע
36 שעות ואצל נקדימון פחות משעה כלומר קצת פחות מ 73 שעות אבל התייחסתי לזה כ 3 ימים
אבל בפועל זה יותר מ 3 ימים על אף שזה פחות משעה לפי הסברא שלי . לאחר שעיינתי בנושא
מצאתי תרוץ סביר לקושיה . זמן העמדת השמש אצל משה הבאתי מהכתר יונתן דברים פרשת דברים פרק ב
פסוק כה
(כה) היום הזה
אחל לתת פחדך ויראתך על פני כל הגוים שתחת כל השמים שישמעו שמועת זכותך איך עמדו
שמש וירח בִשׁבילך ופסקו מִן לומר שירה כמידת יום ומחצה עמדו במדורם עד שׁנִלחמת
מִלחמה בסיחון ויפחדו וירעדו מִן לפניך:
אומר הכתר יונתן כמידת יום ומחצה . למה שלא יגיד ל"ו
שעות כמו אצל יהושע ולמה שלא יגיד יום ומחצה ? צריך להגיד שזה היה קצת פחות מ 36 שעות
ואז הזמן של נקדימון בן גוריון ישלים את הזמן ל 36 שעות ויחד זה יהיה בדיוק 72 שעות
שזה 3 ימים
הקושיה השנייה :
אומנם הבאתי מדרש על היום השלישי שנאמר בשכל טוב
(בובר) בראשית פרשת וירא פרק כב
ד) ביום השלישי. היה השטן מבלבלו ואינו
מניחו לראות כבוד השכינה עד ג' ימים, אמר הקדוש ברוך הוא איני מניח הצדיק בצער
יותר מג' ימים, וכן אתה מוצא בשבטים, ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו
(בראשית מב יח), וכן במתן תורה ויהי ביום השלישי בהיות הבקר (שמות יט טז), וכן
ונחבאתם שם (שלשה) [שלשת] ימים (יהושע ב טז), וכן באסתר ויהי ביום השלישי ותלבש
אסתר מלכות (אסתר ה א), וכן ביונה ויהי יונה במעי הדגה שלשה ימים (יונה ב א), וכן
בעולי הגולה, ונחנה שם (שלשה ימים) [ימים שלשה] (עזרא ח טו), וכן לעתיד לבא, דכתיב
יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו (הושע ו ב):
ואומנם הבאתי שלעתיד לבא יש משמעות ליום השלישי
אבל זה היה ללא ירידה לפרטים מדויקים כיצד זה קשור בדיוק לשלשה ימים שהזמן עמד
ללכת . ומה שכתוב במדרש זה הפסוק מהושע פרק ו
(ב) יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙
הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו:
ולא הסברתי בדיוק כיצד הפסוק הזה קשור לשלשה ימים
שהם הסכום של עמידת השמש אצל משה נקדימון ויהושע .
ניסיתי לנסות להסביר את הפסוק לפי המהלך שלי ללא הצלחה
עד שראיתי את התרגום על הפסוק
וכך אומר ה תרגום יונתן הושע פרק ו פסוק ב
(ב) יְחַיִנָנָא לְיוֹמֵי נֶחֶמָתָא
דַעֲתִידִין לְמֵיתֵי בְּיוֹם אַחָיוּת מֵיתַיָא יְקִימִינָנָא וּנְחֵי
קֳדָמוֹהִי:
וכך לפי שיטתי אנסה להסביר את התרגום אומנם זה לא הפשט של התרגום
אבל ניתן לדרוש אותו בצורה הבאה
יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם אומר התרגום יְחַיִנָנָא לְיוֹמֵי נֶחֶמָתָא כלומר "יחינו מימים" מדבר על
ימי הנחמה כלומר זמן מחית המתים או לשון התרגום בְּיוֹם אַחָיוּת מֵיתַיָא . ומתי הקב"ה יחיה את המתים ? וכאן מגיע הקשר לכל המהלך שלי אומר התרגום יְקִימִינָנָא
וּנְחֵי קֳדָמוֹהִי הפשט הפשוט שנחיה
לפני הקב"ה אבל לפי המהלך שלי הקב"ה יקדים את תחיית המתים וכמה זמן הוא יקדים אותם בשלשה ימים וּנְחֵי קֳדָמוֹהִי מתפרש שהקב"ה יקדים את תחיית המתים בשלשה
ימים שזה הזמן המצטבר שעמדה בו השמש ולכן עכשיו ביום תחית המתים כדי שלא יהיה עיוות בזמן
הקב"ה צריך להקדים 3 ימים .
ולפי זה ההבדל בן שינוי הזמן אצל יעקב אחז וחזקיהו
שהתשלומים הם בעולם הזה ואצל משה נקדימון ויהושע התשלומים הם לעולם הבא כלומר
בתחיית המתים ולכן יש תרוץ על שני הקושיות שעלו על כל המהלך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה