בס"ד
פרשת ויצא איזה סוגי ניסים נעשו ליעקב ? לאן הגיעה
ההבנה של יעקב את המקום בו חלם על סולם יעקב ? איך נקבעה במציאות הקשר הקבוע של עם ישראל לבית
המקדש ? כיצד זה קשור לאבן השתייה ? ט'/כסלו/תשע"ז
צריך להבין איזה סוגי ניסים נעשה ליעקב בראשית פרק כח
(י) וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע
וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה:
(יא) וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן
שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם
מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא:
ואומר המדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק כח
סימן יא
(ירמיה ז טז): וילן שם כי בא השמש. אמר
הקדוש ברוך הוא צדיק בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה, מיד העריב לו השמש, שנאמר כי
בא השמש, אמר הקדוש ברוך הוא שמש הבאה בעבורו יזרח לו בעבורו, דכתיב ויזרח לו השמש
כלומר ליעקב נעשה נס של כיווץ הזמן לעומת הזמן הרגיל
רש"י בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק יא
וישם מראשותיו - עשאן כמין מרזבמ סביב
לראשו שהיה ירא מפני חיות רעות. התחילו מריבות זו עם זו,נ זאת אומרת עלי יניח צדיק
את ראשו, וזאת אומרת עלי יניח, מיד עשאן הקדוש ברוך הוא אבן אחת, וזהו שנאמר (פסוק
יח) ויקח את האבן אשר שם מראשותיו:
התמזגות כל האבנים לאבן אחד שזה נס בחומר של
האבנים
בראשית פרק כח
(יג) וְהִנֵּ֨ה יְקֹוָ֜ק נִצָּ֣ב עָלָיו֘
וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְקֹוָ֗ק אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק
הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ:
ואומר רש"י בראשית פרשת ויצא פרק כח פסוק יג
שכב עליה - קיפל הקדוש ברוך הוא כל ארץ
ישראל תחתיו,פ רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו:
כלומר שינוי המרחב . כל ארץ ישראל התכווצה לאבן
שהוא שכב עליה
אומר הבראשית פרק כח
(יח) וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר
וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ
מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־ רֹאשָֽׁהּ:
וכתוב במדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צא
חזר יעקב ללקוט את האבנים ומצאן אבן אחת,
לקח יעקב את האבן ושם אותה מצבה בתוך המקום, וירד לו שמן מן השמים ויצק עליה,
שנאמר ויצק שמן על ראשה (שם שם /בראשית כ"ח/ יח)
כלומר היה נס של פח השמן ויש מקשרים אותו לאותו
שמן של חנוכה . כלומר סוג של קשר בן העולם העליון לתחתון . וכתוב בבראשית פרק כח
(יז) וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א
הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר
הַשָּׁמָֽיִם:
ואומר המדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק כח
סימן יז
מה נורא המקום הזה. אמרו חכמינו ראה בית
המקדש בנוי וחרב ובנוי. בנוי שנאמר מה נורא המקום הזה. וחרב, שנאמר אין זה. ובנוי,
שנאמר כי אם בית אלהים וגו'
כלומר אותו מקום שהוא מקום בית המקדש . יעקב מגיע לדרגה
בו הוא מסוגל לראות את כל הניסים שנעשו שם וכן את בית המקדש והעתיד של בית המקדש ולכן הקב"ה הבין שניתן לקבוע את המקום
באופן קבוע וכך אומר המדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור צא
ורבנן אמרו מיעוט אבנים שנים והשכים יעקב
ומצאן אחת, והיה בפחד גדול, ואמר ביתו של הקדוש ברוך הוא במקום הזה, ולא ידעתי
שכינתו, שנאמר ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלהים (בראשית כח
יז), מכאן אמרו, כי כל מי שהוא מתפלל בירושלים, כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד, ששער
השמים הוא שם, ופתח פתוח לשמוע תפלה, שנאמר וזה שער השמים (שם שם /בראשית
כ"ח/), חזר יעקב ללקוט את האבנים ומצאן אבן אחת, לקח יעקב את האבן ושם אותה
מצבה בתוך המקום, וירד לו שמן מן השמים ויצק עליה, שנאמר ויצק שמן על ראשה (שם שם
/בראשית כ"ח/ יח), מה עשה הקדוש ברוך הוא, נטל רגל ימינו, וטבע אותה עד עומק
תהומות, ועשה אותה סניף לארץ, כאדם שהוא נותן סניף לכיפה, לפיכך נקראת אבן שתיה,
ששם טבור הארץ, ומשם נפתחה כל הארץ, ועליה היכל ה', שנאמר והאבן הזאת אשר שמתי
מצבה יהיה בית אלהים (שם שם /בראשית כ"ח/ כב), ונפל יעקב ארצה לפני אבן שתיה,
והיה מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא,
וזה מה שאומר הזהר על ההבנה של יעקב
תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר, יוֹמָא
חַד הֲוָה קָאִימְנָא קָמֵיהּ דְּר' יְהוּדָה סָבָא, שָׁאִילְנָא לֵיהּ, מַאי
דִּכְתִּיב, (בראשית כח) וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא וְגוֹ'. מַאי קָא חָמָא,
דְּקָאָמַר דְּאִיהוּ נּוֹרָא. אָמַר לִי, חָמָא שְׁלִימוּ דִּמְהֵימָנוּתָא
קַדִּישָׁא, דְּהֲוָה שְׁכִיחַ בְּהַהוּא אֲתָר, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא.
וּבְכָל אֲתָר דְּהַוִי שְׁלֵימוּתָא שְׁכִיחַ, אִקְרֵי נוֹרָא.
שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יוֹם
אֶחָד הָיִיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה הַזָּקֵן וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ עַל
מַה שֶּׁכָּתוּב (שם כח) וַיִּירָא
וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא וְגוֹ'. מָה רָאָה שֶׁאָמַר שֶׁהוּא נוֹרָא? אָמַר לִי,
רָאָה שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהָיְתָה מְצוּיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם
כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמְּצוּיָה שְׁלֵמוּת נִקְרָא נוֹרָא.
כלומר מה שאנחנו רואים שההבנה של האדם משנה את המציאות כי שהקב"ה ראה שיעקב מבין את
קדושת המקום של בית המקדש משנה הקב"ה את העולם בהתאם לדרגתו וההבנה של יעקב
ולכן הוא קובע את אבן השתייה ומקבע את המקום של בית המקדש .
וזה הרגע בו הקשר של עם ישראל לארץ ישראל למקום
בית המקדש הופך להיות עובדה במציאות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה