פרשת וישלח מה עשה שרו של עשיו ליעקב ? מה המשמעות של גיד הנשה ? מה הקשר של המאבק למה שקורה לתינוק ברחם אימו ? למה לא ניתן למחות את עמלק רק לעתיד לבא ? מה הקשר של גיד הנשה למצווה לא תשכח ? ‏ט"ז/כסלו/תשע"ז

בס"ד
פרשת וישלח מה עשה שרו של עשיו ליעקב ? מה המשמעות של גיד הנשה ? מה הקשר של המאבק למה שקורה לתינוק ברחם אימו ? למה לא ניתן למחות את עמלק רק לעתיד לבא ? מה הקשר של גיד הנשה למצווה לא תשכח ? ‏ט"ז/כסלו/תשע"ז

כתוב בבראשית פרק לב

(לג) עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף־יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה:

ואומר רש"י בראשית פרשת וישלח פרק לב פסוק לג

(לג) גיד הנשה - ולמה נקרא שמו גיד הנשה, לפי שנשה ממקומו ועלה, והוא לשון קפיצה, וכן (ירמיה נא ל) נשתה גבורתם, וכן (לקמן מא נא) כי נשני אלהים את כל עמלי:

ואומר רש"י על גיד הנה שני פסוקים האחד מירמיהו והשני מהתורה ובו נבין את שני התכונות הללו

אומר ירמיהו פרק נא פסוק ל

חָדְלוּ֩ גִבּוֹרֵ֨י בָבֶ֜ל לְהִלָּחֵ֗ם יָֽשְׁבוּ֙ בַּמְּצָד֔וֹת נָשְׁתָ֥ה גְבוּרָתָ֖ם הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים הִצִּ֥יתוּ מִשְׁכְּנֹתֶ֖יהָ נִשְׁבְּר֥וּ בְרִיחֶֽיהָ:

אומר המצודת דוד ירמיהו פרק נא פסוק ל

נשתה - נעתקה וסרה מהם גבורתם והיו דומים לנשים בדבר תשות הכח:

כלומר גיד הנשה הוזז ממקומו ובגלל התזוזה הזאת התפקיד שלו השתנה . כמו שאומר ירמיהו שהגיבורים הגבורה שלהם השתנתה והם הפכו לנשים כלומר ללא כוח . ואומר רש"י בראשית פרשת וישלח פרק לב פסוק כו

ותקע - נתקעקעה ממקום מחברתה, ודומה לו (ירמיה ו ח) פן תקע נפשי ממך, לשון הסרה.

כלומר המלאך שהיה שרו של עשיו שינה את מקומו של גיד הנשה ולכן זה גרם שינוי בתפקוד של גיד הנשה וצריך להבין מה השינוי הזה עשה

דבר שני שאומר רש"י מביא מהפסוק בבראשית פרק מא פסוק נא

וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥ית אָבִֽי:

ואומר הכתר יונתן בראשית פרשת מקץ פרק מא פסוק נא

(נא) ויקרא יוסף את שם בכורו מנשה כי השכיחני יי את כל עמלי (סיבלי) ואת כל בית אבא:

ואומר שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא - וישלח פרק לב

ועיקר מלת הנשה, לשון שכחה, ודומה לו כי נשני אלהים את כל עמלי (בראשית מא נא), נשיתי טובה (איכה ג יז), ובלשון תרגום לא תשכח (דברים כה יט), לא תתנשי,

ואת לא תתנשי מופיע בתרגום של הפסוק בדברים פרק כה פסוק יט

וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֣יךָ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְקֹוָֽק־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח: פ

תרגום אונקלוס דברים פרשת כי תצא פרק כה פסוק יט

(יט) ויהי כד יניח יי אלהך לך מכל בעלי דבבך מסחור סחור בארעא דיי אלהך יהיב לך אחסנא למירתה תמחי ית דוכרניה דעמלק מתחות שמיא לא תתנשי:

כלומר המלאך עשה שני פעולות או פעולה שגרמה לפעולה נוספת  ששינוי זה גרם לשינוי בתפקוד של אותו איבר שגרם לשכחה ואנחנו רואים מהפסוק בדברים את הציווי לא תשכח שמדובר בעמלק שיצא מעשיו . ושרו של עשיו הוא זה שאחראי על הזזת גיד הנשה שגורם לשכוח והשאלה הנשאלת על איזה שכחה מדובר ועל זה נראה  את תרגום של הזוהר הקדוש

תרגום הזהר :

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (יחזקאל לא) כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה' וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וְגוֹ'. פָּסוּק זֶה נִתְבָּאֵר. אֲבָל בּא רְאֵה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב (דברים לד) וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה. מַה בֵּין מֹשֶׁה לִשְׁאָר נְבִיאֵי הָעוֹלָם? מֹשֶׁה הִסְתַּכֵּל בְּאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה - שְׁאָר הַנְּבִיאִים לֹא הָיוּ מִסְתַּכְּלִים אֶלָּא בְּאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה. מֹשֶׁה הָיָה שׁוֹמֵעַ וְעוֹמֵד עַל רַגְלָיו וְכֹחוֹ מִתְחַזֵּק וְהָיָה יוֹדֵעַ דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יב) וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידוֹת - שְׁאָר הַנְּבִיאִים הָיוּ נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְנֶחֱלַשׁ כֹּחָם וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד עַל בֻּרְיוֹ שֶׁל דָּבָר. מִי גָרַם לָהֶם אֶת זֶה? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ.

ועוד אומר תרגום הזוהר הקדוש

וְכָל אוֹתָם נְבִיאִים לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד עַל מַה שֶּׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעֵשָׂו, פְּרָט לְעוֹבַדְיָה הַנָּבִיא שֶׁהָיָה גֵר, שֶׁבָּא מִצַּד שֶׁל עֵשָׂו - זֶה עָמַד בְּקִיּוּמוֹ עַל עֵשָׂו וְלֹא נֶחֱלַשׁ כֹּחוֹ.

 

 

וְעַל זֶה כָּל שְׁאָר הַנְּבִיאִים נֶחֱלַשׁ כֹּחָם וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד לְקַבֵּל דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ כָּרָאוּי. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה. שֶׁלָּקַח וְשָׁאַב כָּל כֹּחַ הַיָּרֵךְ, וְעַל זֶה נִשְׁבַּר כֹּחַ הַיָּרֵךְ וְנִשְׁאַר צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּל נְבִיאֵי הָעוֹלָם לֹא יָכְלוּ לְהִדָּבֵק וְלַעֲמֹד בּוֹ.

אומר הזוהר הקדוש שהמלאך שנלחם ביעקב הזיז את ירך יעקב והזיז את גיד הנשה וזה שינה את הכוח של נביאי עם ישראל כנגד כוחו של עשיו . לכאורה המעשה הזה גרם להם שלא יוכלו להתנבא על עשיו ולכן אולי כאן טמון הכוח של עמלק שיש לו את הכוח לא להיות גלוי  לחלוטין מול נביאי עם ישראל ולכן אין לעם ישראל את הכוח להלחם איתו עד הסוף ולכן עד שנוכל להלחם איתו יש עלינו ציווי לא לשכוח למחות את עמלק . ורק לעתיד לבא יהיה בידי  עם ישראל את הכוח להבין לחלוטין את עשיו ולכן למחות אותו מעל פני האדמה ומסברא יש להגיד שאותו תזוזה של גיד הנשה תחזור למקומה . ומה אותו דבר שגורם לכך שאין לנו את הכוח להלחם איתו עד הסוף אומר הזוהר הקדוש :

וְקֹדֶם שֶׁיָּבֹא אָדָם לָעוֹלָם הַזֶּה וְיֵצֵא מֵרֶחֶם אִמּוֹ - וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. זֶה גַּבְרִיאֵל, בְּאוֹתוֹ אָבָק שֶׁל עָפָר שֶׁנֶּאֱמַר (שם ב) וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה. וְלִמֵּד אוֹתוֹ שִׁבְעִים לָשׁוֹן, וּמִשּׁוּם זֶה וַיִּיצֶר, אֶחָד יֵצֶר טוֹב, שֶׁלִּמֵּד אוֹתוֹ שִׁבְעִים לָשׁוֹן, וְאֶחָד יֵצֶר הָרָע שֶׁנֶּאֱבַק עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה, וּמָצָא מִמֶּנּוּ שִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁלִּמֵּד אוֹתוֹ יֵצֶר הַטּוֹב.

וכאן מדבר הזוהר הקדוש על מה שמתרחש ברחם האם לפני הלידה וכתוב בתלמוד בבלי מסכת נדה דף ל עמוד ב

ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה, ואומר בסוד אלוה עלי אהלי. מאי ואומר? וכי תימא נביא הוא דקאמר - ת"ש: בסוד אלוה עלי אהלי. וכיון שבא לאויר העולם - בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר לפתח חטאת רובץ.

ולכאורה מדובר במאבק בן המלאך שמלמד את כל התורה כולה ואת המלאך שמכה אותו על פיו ומשכיחו את התורה שזה היצר הרע וכל זה נובע מאותו תזוזה של גיד הנשה שעשה שרו של עשיו . ואותו תזוזה גורמת לשינוי של השכחה של התורה והמלאכה שלנו במאבק הזה  מצד אחד הרצון לדעת את התורה כולה כמו שמשה ידע אותה ומהצד השני שרו של עשיו שמנסה להשכיח את התורה והקב"ה נתן לנו מצווה  לא לשכוח את תפקידו של עמלק ולמחות אותו מעל פני האדמה ומחיית עמלק תסלק את אותו גורם שגורם לנו לשכוח את התורה ולא לדעת את כולה וזה מה שאומר הזוהר הקדוש :

וּכְשֶׁהַזְּכֻיּוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת - (שם לב) וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, זְכֻיּוֹת וְחוֹבוֹת מִתְחַבְּקוֹת לַעֲרֹךְ קְרָב. מִצַּד הַזְּכֻיּוֹת - וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ. מִצַּד הָעֲבֵרוֹת - וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, בְּגִיד הַנָּשֶׁה. נָשֶׁה לְשׁוֹן (שם מא) כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי. וְהוּא לְשׁוֹן נְשִׁיָּה. מָדוֹר אֶחָד מֵאוֹתָן שֶׁבַע הָאֲרָצוֹת. מִי שֶׁיּוֹרֵד לְשָׁם, נִשְׁכַּחַת מִמֶּנּוּ הַתּוֹרָה.

ועוד אומר הזוהר הקדוש

וּבְנִי, עַד שֶׁקְּלִפּוֹת הָאֱגוֹז הַלָּלוּ נֶעֱבָרִים וְנִשְׁבָּרִים בִּתְקִיעָה וּשְׁבָרִים וּתְרוּעָה, שֶׁבָּהֶם שְׁבָרִים - שַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבוֹתֵיהֶם, שֶׁהֵם קְלִפַּת הָאֱגוֹז, וּבִתְרוּעָה - תְּרוֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, וּבִתְקִיעָה - וְהוֹקַע אוֹתָם לַיהו''ה, שֶׁאֵלֶּה גָרְמוּ שֶׁוַּתֵּקַע כַּךְ יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה, שֶׁהוּא צַדִּיק, וְנִפְרְדָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, וְהִיא בַגָּלוּת, וְנִדְבַּק בִּמְקוֹמָהּ קְלִפָּה שֶׁל עָרְלָה שֶׁמַּפְרִידָה בֵּין צַדִּיק וּשְׁכִינָה, עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה, עַד שֶׁנֶּעֱבֶרֶת הַקְּלִפָּה הַזּוֹ מִשָּׁם

ואולי יש להגיד שבמתן תורה כל עם ישראל התרפא וזה כולל את התזוזה של גיד  הנשה למקומה המקורי אבל חטא העגל גרם לכל עם ישראל חוץ ממשה לחזור למצבם המקורי כמו יעקב לאחר המאבק וזה ההבדל בן משה לשאר הנביאים ורק בעתיד לבא כאשר אליהו הנביא ילמד אותנו חזרה את התורה שנשכחה מאיתנו ואז עמלק יאבד את כוחו לחמוק מאיתנו ולא יהיה לו את הכוח לחמוק ונוכל למחות אותו מעל פני האדמה