פרשת נשא מה ההבדל בן נתנאל בן צוער לכל הנשיאים ? למה נתנאל בן צוער הקריב שני ? למה נתנאל בן צוער לא הקריב ראשון ? מה הקשר למהותו של בן תורה ? למה נתן נתנאל בן צוער את הבכורה לנחשון בן עמינדב ? מה העצה שנתן נתנאל בן צוער לנשיאים ? מה הקשר לאדם הראשון לנח ולשבעים אומות העולם למשכן ? מה הקשר של הנשיאים לאומות העולם ? מה היה החיסרון במשכן שהקורבנות של נשיאי ישראל השלימו ? מה הקשר לשוטרי ישראל במצרים ? ‏י'/סיון/תשפ"א

 בס"ד

פרשת נשא מה ההבדל בן נתנאל בן צוער לכל הנשיאים ? למה נתנאל בן צוער הקריב שני ? למה נתנאל בן צוער לא הקריב ראשון ? מה הקשר למהותו של בן תורה ? למה נתן נתנאל בן צוער את הבכורה לנחשון בן עמינדב ? מה העצה שנתן נתנאל בן צוער לנשיאים ? מה הקשר לאדם הראשון לנח ולשבעים אומות העולם למשכן ? מה הקשר של הנשיאים לאומות העולם ? מה היה החיסרון במשכן שהקורבנות של נשיאי ישראל השלימו ? מה הקשר לשוטרי ישראל במצרים  ?  ‏י'/סיון/תשפ"א

במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק א - ב

(א) וַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּמְשַׁ֨ח אֹת֜וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־ הַמִּזְבֵּ֖חַ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם:

(ב) וַיַּקְרִ֙יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים:

והנשיא הראשון היה נחשון בן עמינדב

במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק יב - יג

(יב) וַיְהִ֗י הַמַּקְרִ֛יב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן אֶת־קָרְבָּנ֑וֹ נַחְשׁ֥וֹן בֶּן־עַמִּינָדָ֖ב לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה:

(יג) וְקָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה:

ובכולם כתוב  כמו  במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק כד - כה

(כד) בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן:

(כה) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה:

חוץ מנתנאל בן צוער שכתוב בנוסח שונה

במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק יח - יט

(יח) בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר:

(יט) הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה:

כתוב תוספת הקריב ו הקרב את וצריך להבין מה ההבדל בן נתנאל בן צוער לשאר הנשיאים ?

אומר המדרש אגדה (בובר) במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק יג - יד

ו'), לפיכך הקריב בראשונה: קרבנו קערת כסף אחת. ומה ראו להקריב כך, אמר ר' פינחס בן יאיר נתנאל בן צוער השיא לנשיאים העצה הזו להקריב בו קערת כסף אחת, כנגד אדם הראשון שחשבון אותיותיו של קערת כסף עולה בגימטריא תתק"ל, כנגד שנותיו של אדם הראשון: שלשים ומאה משקלה. שלא העמיד תולדות של קיום העולם עד ק"ל שנה, שנאמר ויחי אדם (מאה ושלשים) [שלשים ומאת] שנה ויולד וגו' (בראשית ה' ג'), לכך נקרא שמו שת, שממנו הושתת העולם, כי הבל וקין נטרדו מן העולם: מזרק אחד כסף. זה נח שזרקו הקדוש ברוך הוא מדור המבול: ד"א מזרק אחד כסף. עולה חשבונו תק"ך שנה, כנגד שנותיו של נח שהיה בן ת"ק שנה, שנא' ויהי נח בן חמש מאות שנה וגו' (בראשית ה' ל"ב), ואותה השנה אמר לו הקדוש ברוך הוא קץ כל בשר בא לפני (שם ו' י"ג). ואין אנו מוציאין מיום שהתחיל והעמיד תולדות עד המבול אלא מאה שנה, שנאמר ונח בן שש מאות שנה והמבול וגו' (בראשית ז' ו'), ועל שם עשרים שנה שנגזרה גזירת המבול קודם תולדותיו: שבעים שקל. כנגד שבעים אומות שיצאו מבניו: שניהם מלאים. כנגד נח ואשתו שהיו צדיקים:

סימן יד

[יד] כף אחת. כנגד התורה. שנאמר תורה אחת (שמות י"ב מ"ט), והוא נותנה בכף ימינו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר מימינו אש דת למו (דברים ל"ג ב'): עשרה זהב. כנגד עשרת הדברות שהיו כתובים בלוחות: מלאה קטרת. שבאלו עשרה דברות יש בהם תרי"ג מצות, כנגד הקטרת, לבד הקו"ף שהוא מתחלף בא"ת ב"ש ג"ר ד"ק:

אומר המדרש  שנתנאל בן צוער נתן עצה לנשיאים מה להקריב ועל זה אומר רש"י במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק יח

(יח - יט) הקריב נתנאל בן צוער. הקרב את קרבנו - מה תלמוד לומר הקריב בשבטו של יששכר, מה שלא נאמר בכל השבטים, לפי שבא ראובן וערער ואמר די שקדמני יהודה אחי, אקריב אני אחריו. אמר לו משה מפי הגבורה נאמר לי שיקריבו כסדר מסען לדגליהם. לכך אמר הקרב את קרבנו, והוא חסר יו"ד, שהוא משמע הקרב, לשון צווי, שמפי הגבורה נצטווה הקרב. ומהו הקריב הקרב שני פעמים, שבשביל שני דברים זכה להקריב שני לשבטים אחת שהיו יודעים בתורה, שנאמר (ד"ה א' יב, לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, ואחת שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו.

כלומר נתנאל בן צוער הקריב שני כי היה בן תורה ובגלל שנתן עצה לנשיאים שני סיבות כדי שיקריב שני

ועדיין קשה כי חז"ל אמרו שכתר תורה גדול מכולם אז למה היה שני ? אומר הקהלת רבה (וילנא) פרשה ז

תני ר' שמעון בן יוחאי שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, כתר כהונה זכה בו אהרן ונטלו, כתר מלכות זכה בו דוד ונטלו, כתר תורה הרי מונח לדורות כל מי שזוכה לתורה כאילו זכה לשלשתן וכל שלא זכה לתורה כאלו לא זכה לאחת מהן,

ומתרץ את הקושיה השפתי כהן במדבר פרשת נשא

[ז, יח] ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר. לפי שביום שני נברא גיהנום, ומי שהוא עוסק בתורה שהיא אש שנאמר (דברים ל"ג, ב') מימינו אש דת, ניצול מאש של גיהנום, ואמר נשיא יששכר לא הקדים הנשיאות כמו שאמר באחרים ביום השלישי נשיא, ביום הרביעי נשיא, מרוב ענותנותו לא רצה לקרוא עצמו נשיא אלא אחר הזכרת שמו, מפני כבוד התורה. ואמר הקריב את קרבנו לומר שזה ראוי להיותו ראשון אלא שחלק כבוד למלכות. ובמדרש (תנחומא פרשה זו י"ד) בכל הנשיאים נאמר וקרבנו וכאן הקריב את קרבנו, שעל פי הדיבור הקריב שביקשו שאר שבטים להקריב שהיו גדולים ממנו והכריעו אותו מן השמים, ונצטוה שבט יששכר להתקרב לקרבן המזבח ולהקריב קרבנו, תדע לך שכך כתיב הקרב חסר יו"ד שהיה רחוק ונתקרב לבוא, כל כך למה על שהיו יודעים בתורה שנאמר (דברי הימים - א י"ב, ל"ג) ומבני יששכר יודעי בינה וגו':

אכן כתר תורה מעל כולם אבל נתנאל בן צוער חלק כבוד למלכות והחליט לתת לנחשון בן עמינדב את הבכורה . וכך כותבת הגמרא חברותא מסכת תענית דף ז עמוד א

אמר רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים⁽ דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים"?

לומר לך: מה מים, דרכם הוא לפי טבעם שמניחין מקום גבוה - והולכין וזורמים למקום נמוך,

אף דברי תורה כך היא דרכם, שאין מתקיימין אלא במי שדעתו נמוכה ושפלה⁽³⁶⁴⁾. אבל בגאוותנים - אינה מתקיימת.ואמר רבי אושעיא: למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו: במים, וביין, ובחלב?⁽³⁶⁵⁾והיכן מצאנו שנמשלו דברי תורה לשלשת משקין אלו?דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים", הרי שנמשלה תורה למים.וכתיב בהמשך אותו מקרא: "לכו שברו [לשון קנין הוא] ואכלו, ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב", הרי שנמשלה תורה ליין וחלב!לומר לך: מה שלשה משקין הללו, אין מתקיימין [אינם משתמרים] - אלא בפחות שבכלים [בכלים הפשוטים ביותר], שהרי הדרך לשים משקים אלו בכלי חרס פשוטים, ודווקא בכלים אלו הם מתקיימין.אף דברי תורה, אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.

כלומר נתנאל בן צוער היה עניו ולכן נתן את הבכורה בהקרבת הקורבנות לשבט יהודה בגלל כבוד למלוכה כי בני האדם שאינם בני תורה צריכים לכבד את המלכות ומעשה כזה יכול להתפרש אצל אנשים שהם לא בני תורה כזלזול במלכות .

אומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף מא עמוד ב

שנינו במשנה: והמלך עומד ומקבל וקורא יושב; אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד:

ודייקינן: מדשנינו שהמלך עומד "עומד" כדי לקבל את ספר התורה, וכן באגריפס שנינו: "עמד וקבל", מכלל דעד עכשיו היה יושב!?ותיקשי, דהאמר מר: "אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד".⁽²⁾ומנין שהותרה ישיבה בעזרה למלכי בית דוד? שהרי מצינו בהם ישיבה, שנאמר [שמואל ב ז יח] "ויבא המלך דוד, וישב לפני ה' [לפני הארון שהיה בעיר דוד] ויאמר מי אנכי ה' ד' ומי ביתי כי הביאתני עד הלום"; הרי שהותר לדוד לישב "לפני ה'", והוא הדין שמותר לו לישב בעזרה.

ואם כן תיקשי: הרי אגריפס לא היה ממלכות בית דוד, ואיך הותרה לו הישיבה!?ומשנינן: כדאמר רב חסדא גבי כהן גדול, שהיתה קריאתו בעזרת נשים, הכא נמי גבי מלך בעזרת נשים היה קורא, והיא היתה חול, ומותר לישב בה.⁽³⁾שנינו במשנה: אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד, ושבחוהו חכמים:

ומקשינן: מכך ששבחוהו, מכלל בהכרח דשפיר עבד [טוב עשה אגריפס]!?והאמר רב אשי: אפילו למאן דאמר: "נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול", אבל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, שנאמר "שום תשים עליך מלך".וממה שהזהירה תורה את ישראל בשימות הרבה ["שום תשים"], למדנו: שתהא אימתו עליך, ואם מחל על כבודו אין כבודו מחול.ומשנינן: מצוה היתה בזה שקרא אגריפס מעומד, לפי שמחל על כבודו משום כבוד התורה; ואף דבעלמא אין לו למלך למחול על כבודו, לדבר מצוה שאני,⁽⁴⁾ ושפיר מצי למחול.⁽⁵⁾

כלומר נתנאל בן צוער שהיה בן תורה והיה יכול להקריב ראשון נתן מתוך הבנת מצוות התורה לנחשון בן עמינדב להקריב את  הקרבת הקורבן של הנשיאים ראשון מתוך הבנה שמלך צריך שאימתו תהיה על הציבור ולכן אם היה מקריב ראשון כפי מעמדו כבן תורה היה ממעיט ממצות "שום תשים עליך מלך".

כלומר זהו מהותו של בן תורה שכל פעולה שלו היא מתוך אך ורק מהבנה את התורה ואת מצוותיה  ולא מתוך כבוד עצמי שאין לו מקום אצל בן תורה כפי שראינו אצל משה .

וכך פוסק  רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ג

ואסור לראותו כשהוא ערום ולא כשהוא מסתפר, ולא כשהוא בבית המרחץ, ולא כשהוא מסתפג, ואינו חולץ, שנאמר וירקה בפניו וזה בזיון, ואפילו רצה אין שומעין לו, שהמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, והואיל ואינו חולץ אינו מיבם, וכן [אם מת הוא] כיון שאי אפשר ליבם את אשתו כך אין חולצין לה, אלא תשב לעולם בזיקתה.

ועדיין צריך להבין למה העצה של נתנאל בן צוער קשורה לאדם הראשון לנח ולשבעים האומות כמו שמדרש האגדה פירש ?

כתוב בבמדבר רבה (וילנא) (פרשת נשא) פרשה יב סימן טז

וכתיב והמלאכה היתה דים וגו' לאחר שני הימים בקשו הנשיאים להביא נדבתם ולא יכלו שכבר צוה משה ויעבירו קול במחנה וגו' והיו הנשיאים מצירים על שלא זכו בנדבת המשכן אמרו הואיל ולא זכינו בנדבת המשכן ניתן בבגדי כהן גדול הה"ד (שם /שמות ל"ה/) והנשיאם הביאו את אבני השוהם וגו' אמר הקדוש ברוך הוא בני שנזדרזו יכתב שהביאו והותר והנשיאים שנתעצלו חיסר אות אחת משמם שכן כתיב והנשיאם חסר יו"ד כיון שנגמר המשכן הקדימו והביאו קרבן בזריזות הה"ד ויקריבו נשיאי ישראל וגו' אמרו הרי השעה שנקריב קרבנות בשמחה ששרתה שכינה במעשה ידינו כיון שנעשה המשכן ולא היה חסר כלום אמרו מה יש לנו להביא

לנשיאים לא היה שום תרומה במשכן כי כל העם תרם למשכן את כל מה שנחוץ . כאשר הגיעו הנשיאים ורצו להקריב קרבנות משה רבנו לא רצה לקבל מהם עד שקיבל את הסכמתו של הקב"ה  וכך כותב המדרש הגדול במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק ה

ה) קח מאתם. היה משה מתירא ואומר דומה שעברה ממני רוח הקדש ושרת על הנשיאים. אמר לו המקום אלו אני אמרתי להם להקריב לא לך הייתי אומר שתאמר להן, אלא הן נתנדבו מעצמן שנאמר קח מאתם. מאתם היה הדבר. היה משה מסרב לקחת מהן. אמר לו המקום קח מאתם. ומי נתן להן עצה, שבטו של יששכר נתן להן את העצה, דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל

נתנאל בן צוער ראה שהצד של עם ישראל במשכן היה מלא ולא היה חסר אבל נתנאל בן צוער כבן תורה שידע את ההלכות של הקרבת הקורבנות בסוכות כמו שאומרת הגמרא חברותא מסכת סוכה דף נה עמוד ב

אמר רבי אלעזר: הני שבעים פרים שמביאים בחג הסוכות - כנגד מי מביאים אותם?

כנגד שבעים אומות! כי לפי שנידון העולם כולו בחג על המים, מביאים קרבנות לכפר על כל שבעים האומות, שיזכו גם הם למים.פר יחידי שבא בשמיני עצרת למה הוא בא?כנגד עם ישראל, שהוא אומה יחידה, נבדלת ונבחרת משבעים האומות.

את הצד של אומה יחידה הביאו כל עם ישראל עד שהתורה כותבת והמלאכה היתה דים  אבל את החלק שאמור להיות של אומות העולם במשכן אף אחד לא הביא ונתנאל בן צוער הבין את החיסרון הזה במשכן ולכן  דאג שהנשיאים ישלימו אותו . משה קיבל את הסכמתו של הקב"ה כי משה מעצמו לא יכול היה להחליט האם הדבר נחוץ או לא ולכן בקש וקבל את הסכמתו של הקב"ה .

ואת הקשר של הנשיאים לאומות העולם מלמד הפסוק במדבר (פרשת נשא) פרק ז פסוק ב

(ב) וַיַּקְרִ֙יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים:

אומר הבמדבר רבה (וילנא) (פרשת נשא) פרשה יב סימן טז

הם נשיאי המטות נשיאים בני נשיאים, הם נשיאי המטות הם שהיו ממונים עליהם במצרים (שמות ה) ויכו שטרי בני ישראל וגו'

מדרש הגדול שמות (פרשת שמות) פרק ה פסוק יד

יד) ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עליהם נגשי פרעה. נוגשים משלפרעה ושוטרים משלישראל. והיו הנוגשים מכין את השוטרים להשלים עבודתם. לפיכך זכו לגדולה.

כלומר נשיאי ישראל היו המקשרים בן אומות העולם לעם ישראל והם ספגו את המכות מהמצרים ולכן יש להם את הזכות והיכולת להביא למשכן את אותם דברים למשכן הקשור לאומות העולם