בס"ד
שבועות מה הקשר של הפטרת יחזקאל להר סיני ? בָּֽרְבִיעִי֙
בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ זה חודש תמוז מה הקשר לחודש סיוון שבו
קבלנו את התורה ? למה לא מפטירין במעשה מרכבה ? למה בזמן קבלת התורה זמן של נעשה
ונשמע מפטירין במרכבה שמעורר ומוסיף ספקות ? האם יש קשר בן מעשה המרכבה לקבלת התורה
? מה הקשר בן משה רבנו אליהו הנביא ויחזקאל ? למה הקב"ה אומר ליחזקאל לאכול
את המגילה ? מה אכל אליהו הנביא ? מה אכל משה רבנו ? מה הקשר
של אליהו הנביא ויחזקאל למצב של גלות וחורבן הבית ? מהו תפקידו של אליהו במסירת
התורה לאחר חורבן הבית ? מה המשמעות של נבואת מעשה מהרכבה לזמן של חורבן הבית ? ה'/סיון/תשפ"א
בשבועות קוראים את ההפטרה ביחזקאל פרק א פסוק א
(א) וַיְהִ֣י׀
בִּשְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֗ה בָּֽרְבִיעִי֙ בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַאֲנִ֥י
בְתֽוֹךְ־הַגּוֹלָ֖ה עַל־נְהַר־כְּבָ֑ר נִפְתְּחוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם וָאֶרְאֶ֖ה
מַרְא֥וֹת אֱלֹהִֽים:
ונשאלת השאלה מה להפטרה של יחזקאל להר סיני ?
אומר החומת אנך יחזקאל פרק א
ברביעי בחמשה לחדש. בזוהר החדש אמרו בדף ס' ע"ד דפוס ויניציא דהיה זה ביום
שבועות ויש מי שכתב דלפי זה יצדק מאד דתקון רבנן דזו הפטרה לשבועות..
אבל קשה מאוד עם ברביעי בחמשה לחודש . חודש רביעי
זה תמוז . חמישה לתמוז זה לא שבועות ואם כך מה הקשר לחג השבועות ?
ועוד קושי הנביא יחזקאל מנבא על מעשה מרכבה ומה הקשר בן מעשה מרכבה לקבלת התורה בשבועות ? וכתוב בגמרא חברותא מסכת חגיגה דף יא עמוד ב
מתניתין: אין
דורשין בעריות, בחבורה של שלשה אנשים, שהם שני
אנשים שומעים בצירוף איש אחד שדורש [כך סלקא דעתין בגמרא, ויתבאר שם].ולא
דורשין במעשה בראשית בקבוצה של שנים, אחד השומע ואחד הדורש.ולא דורשין
במעשה מרכבה, ביחיד, אלא אם כן היה אותו היחיד חכם ומבין מדעתו,
ומתבאר בגמרא.ותמהינן: אמרת ברישא: ולא במרכבה ביחיד. ועל כרחך עוסקת המשנה
במי שהוא חכם ומבין מדעתו, שהרי בלא רב אתה אוסר עליו, שלא ידרוש בעצמו.ואילו הדר
אמרת: אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו, הרי שיכול לדרוש בעצמו?!ומשנינן: אין
המשנה כוללת את הדורש עצמו, אלא הכי קאמר:אין דורשין בעריות לשלשה לבד
מהדורש אלא רק בפחות משלשה שומעים, ולא במעשה בראשית לשנים, מלבד הדורש,
אלא ליחיד בלבד, ולא במרכבה אפילו לתלמיד יחיד, אלא אם כן היה
אותו התלמיד היחיד חכם ומבין מדעתו, שלא יצטרך לשאול לרב במקום שיסתפק,
דלאו אורח ארעא לפרושי בהדיא.(7)
ואכן זה מחלוקות תנאים תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כה עמוד א
משנה. מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם, מעשה תמר נקרא ומתרגם, מעשה עגל הראשון
נקרא ומתרגם, והשני נקרא ולא מתרגם. ברכת כהנים, מעשה דוד ואמנון - נקראין ולא
מתרגמין. אין מפטירין במרכבה, ורבי יהודה מתיר.
ואומר הרמב"ם על משנה מסכת מגילה פרק ד משנה י
אין מפטירין במרכבה, כדי שלא ישאלו
ההמון כשישמעוה על דברים שאינם מוסיפין להם אלא ספקות.
אם כך גם אם לרבי יהודה ניתן להפטיר במרכבה למה
דווקא בשבועות כאשר אנחנו מקבלים את התורה למה צריך להכניס ספקות לעם בזמן של נעשה
ונשמע ?
וכדי לתרץ למה מפטירים ביחזקאל בשבועות צריך להבין את המהות של הנבואה
שלו והקשר שלה לאליהו הנביא למשה רבנו
כתוב ביחזקאל פרק ג פסוק א - ג
(א) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י
בֶּן־אָדָ֕ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּמְצָ֖א אֱכ֑וֹל אֱכוֹל֙ אֶת־הַמְּגִלָּ֣ה הַזֹּ֔את
וְלֵ֥ךְ דַּבֵּ֖ר אֶל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
(ב) וָאֶפְתַּ֖ח
אֶת־פִּ֑י וַיַּ֣אֲכִלֵ֔נִי אֵ֖ת הַמְּגִלָּ֥ה הַזֹּֽאת:
(ג) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י
בֶּן־אָדָם֙ בִּטְנְךָ֤ תַֽאֲכֵל֙ וּמֵעֶ֣יךָ תְמַלֵּ֔א אֵ֚ת הַמְּגִלָּ֣ה
הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן אֵלֶ֑יךָ וָאֹ֣כְלָ֔ה וַתְּהִ֥י בְּפִ֖י
כִּדְבַ֥שׁ לְמָתֽוֹק: פ
יש כאן חידוש עצום שהקב"ה אומר ליחזקאל לאכול את המגילה ועל זה אומר הרש"ר הירש שמות (פרשת בא) פרק יג פסוק ט
כל אחד יהיה לעצמו מבשרה של תורה, והיא תמצא מסילות בלבו - דרך פיו. מכאן
ההלכה: "לא הוכשרו למלאכת שמים (כגון ספרי תורה, תפילין ומזוזות) אלא עור
בהמה טהורה בלבד" (שבת כח ע"א). החומר עצמו, עליו כתובה תורת ה', יאמר
לנו כמו שאמר ה' ליחזקאל: "אכול את - המגלה הזאת" (יחזקאל ג, א) - קבל
את תוכנה בקרבך בשלמותו; החדירהו בגופך עד היותו חלק ממך.
אכילת המגילה מסמלת את המיזוג של התורה עם האדם . היא צריכה להיות חלק בלתי נפרד ממנו . כל ישותו צריכה להיות מאוחדת עם התורה ללא שום חציצה או הפסק .
ואומר המלבי"ם יחזקאל פרק ג פסוק ג
(ג) ויאמר, בטנך תאכל. לא כאוכל בפיו
לבד רק שירדו חדרי בטן, ומעיך תמלא שלא תתקיים התורה עם מחשבות אחרות מהבלי עולם
רק בטנך תמלא את המגלה שלא ימצא בקרבך רק דבר ה' לבד. ותהי בפי כדבש למתוק שמלבד
הטוב שמצא בדברי ה' מצא בם גם הערב לחיך, כמ"ש ומתוקים מדבש ונופת צופים:
ואת הקשר בן מתן תורה של משה ליחזקאל מביא השמות רבה (וילנא) (פרשת כי תשא) פרשה מז סימן ז
ז ד"א ויאמר ה'
אל משה כתב לך את הדברים האלה, הה"ד (תהלים קיט) טוב לי כי עניתי למען אלמד
חקיך, לטובתו של משה נתענה ק"כ יום שקבל את התורה, ומאין היה משה אוכל מזיו
השכינה שנאמר (נחמיה ט) ואתה מחיה את כולם, ד"א מאין היה אוכל מן התורה שנאמר
(יחזקאל ג) בן אדם את אשר אתה תמצא אכול ואוכלה למה שהתורה מתוקה שנאמר (תהלים יט)
ומתוקים מדבש ונופת צופים,
כלומר משה אכל מזיו השכינה ויחזקאל אכל את המגילה וזה המשמעות של מתן תורה להכניס לתוכך את התורה על ידי אכילה . ועכשיו נראה את הקשר לאליהו הנביא כתוב במלכים א פרק יט פסוק ו - ח
(ו) וַיַּבֵּ֕ט
וְהִנֵּ֧ה מְרַאֲשֹׁתָ֛יו עֻגַ֥ת רְצָפִ֖ים וְצַפַּ֣חַת מָ֑יִם וַיֹּ֣אכַל
וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖שָׁב וַיִּשְׁכָּֽב:
(ז) וַיָּשָׁב֩
מַלְאַ֨ךְ יְקֹוָ֤ק׀ שֵׁנִית֙ וַיִּגַּע־בּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר ק֣וּם אֱכֹ֑ל כִּ֛י רַ֥ב
מִמְּךָ֖ הַדָּֽרֶךְ:
(ח) וַיָּ֖קָם
וַיֹּ֣אכַל וַיִּשְׁתֶּ֑ה וַיֵּ֜לֶךְ בְּכֹ֣חַ׀ הָאֲכִילָ֣ה הַהִ֗יא אַרְבָּעִ֥ים
יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה עַ֛ד הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽב:
וכבר כתבתי בעבר על הנושא ועל קבלת התורה של אליהו
הנביא בהר חורב .
וכותב המלבי"ם מלכים א פרק יט פסוק ח
(ח) וילך. נדמה בזה למשה
רבו שנזדכך גופו במה שעמד מ' יום בלא אכילה עד שזכה ברדתו אל הגלות אליו כבוד ה'
למטה ואל קרני ההוד. וכן הוא, בכח האכילה הזאת שהיה מאכל רוחני נזדכך גופו כל
הארבעים יום עד שבא עד הר האלהים כי הוכן אל המראה הגדולה הזאת:
כלומר יש לנו שלשה אנשים שאוכלים אכילה רוחנית משה
רבנו אליהו הנביא ויחזקאל וכולם קשורים לקבלת התורה . משה ואליהו הנביא בהר חורב
ויחזקאל בגולה
ועוד כותב המלבי"ם יחזקאל פרק א פסוק א
(א) ויהי בשלשים שנה. בשמונה עשרה
ליאשיה מלך יהודה היה שנת היובל כמ"ש בסדר עולם, ואז מצאו ספר התורה בבית ה'
שהיה נגלל בפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך, ודבר זה עשה רושם גדול והגיע אז הנבואה
ע"י חולדה הנביאה שעתיד הבית ליחרב, ובכ"ו ביובל הוגלה יהויכין, ובשלשים
שנה ליובל ראה את המרכבה. וספר שהיה אז בתוך הגולה על נהר כבר, ר"ל שלא היה
מוכן לנבואה, אם מצד המקום שהיה בח"ל, ואם מצד הזמן שהיה בגולה, רק השמים
נפתחו מעצמם מבלי הכנתו וראה מראות אלהים:
כלומר יש לנו כאן בנבואה של יחזקאל פתיחת השמים ומראות של המרכבה שיש לה קשר לקבלת התורה ומתוך כך אולי ניתן להגיד שהחידוש של נבואת יחזקאל על המרכבה מלמד על כך שהקב"ה דרך הנבואה של יחזקאל מעמיד את קבלת התורה גם בחוצה לארץ כלומר הקב"ה אומר ליחזקאל השכינה תהיה עם עם ישראל גם לאחר חורבן הבית וגם בחוצה לארץ . הנבואה מתרחשת ממש מעט לפני חורבן בית ראשון אבל אחרי הגלית יהויכין כלומר אנחנו רגל אחד בארץ ורגל אחד בחוצה לארץ בגלות ומראות המרכבה של הנביא יחזקאל מתרחשות בגלות . ולהבנה שלי משמעות של קבלת התורה על ידי נבואה על המרכבה על ידי יחזקאל בחוצה לארץ היא הסימן שהקב"ה אומר לעם ישראל אומנם אתם יוצאים לגלות אבל השכינה שלי תהיה עם עם ישראל גם בגלות . והקשר של מראה המרכבה למעמד הר סיני כי גם במעמד הר סיני נתגלה מרכבת יקרו של הקב"ה וכך כותב הריבב"ן מסכת מגילה דף לא עמוד א
ומפטירין במרכבה. לפי שהקב"ה נגלה
במרכבת יקרו במתן תורה:
וכך נכתב באוצר מדרשים (אייזנשטיין) שמע ישראל עמוד 551
וגם אתם ראיתם בבינת לבבכם ושכלתכם
ונשמתכם איך נגלה על הים, ואיך הטה שמים העליונים וירד כבודו על הר סיני ברכב
רבותים אלפי שנאן, וראיתם שכל צבא השמים מתיראין מדבר קדשו, והארץ רעשה והשמים
נטפו וההרים רקדה וכל בני אדם תמהו ופחדו, הים נקרע הארץ רעדה שמש וירח דממו.
וכדי להבין מהי המרכבה אומר התפארת ישראל [יכין] מסכת חגיגה פרק ב משנה א
ה) במרכבה. הוא סוד יותר
נעלם ונשגב שנקרא "קבלה אלהית", דהיינו להתבונן בספירות, שהן הכלים והכחות
שבהן פועל הקדוש ברוך הוא בעולמו, ולכן הן כביכול מרכבה לאין סוף ב"ה,
וע"י התבוננת זה מציץ האדם מרחוק בעצם אלהות ומכיר מי הוא אביו שבשמים,
וי"א דר"ל הלימוד להרכיב שמות הקדושים, להוציא בכחם פעולות חדשות בעולם,
והוא הנקרא "קבלה מעשית":
ומה הקשר לאליהו הנביא ולקבלת התורה שלו בהר חורב לנבואה של יחזקאל ?
אליהו הנביא הוא המקשר בן הדור שלמד תורה בדרגה של
משה רבנו שיכול לשחזר את התורה על ידי המתנה שנתן לו הקב"ה וזה כוח הפלפול
תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טו עמוד ב
"מימות
משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה רבינו, מכאן ואילך לא היו למדין
תורה כמשה רבינו."
אומרת הגמרא חברותא בבא מציעא דף פה עמוד ב
כי הוו מינצו רבי חנינא ורבי חייא, כשהיו מתווכחים ביניהם, אמר ליה רבי
חנינא לרבי חייא: בהדי דידי קא מינצית, וכי אתי אתה מתווכח? והלא חס
ושלום, אי משתכחא, אם תשתכח תורה מישראל, מהדרנא לה
מפילפולי, אני יכול להחזיר אותה על ידי פלפול שלי!אמר ליה רבי חייא לרבי
חנינא: בהדי דידי קא מינצית? דעבדי לתורה דלא תשתכח מישראל. אני עושה שהתורה
לא תשתכח מישראל!
כוח הפלפול הוא מתנה שנתן הקב"ה למשה שנתן אותו לעם ישראל
ומכוח הפלפול הזה ניתן להחזיר את אותם הלכות שנשכחו בזמן אבלו של משה . לא על ידי
נביא רק על ידי כוח הפלפול . זה משמעות הביטוי לא בשמים היא .
וכתוב בתלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א
"אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות,
ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן
עתניאל בן קנז מתוך פלפולו"
כלומר רק עד שמת יוסף בן יועזר היה כוח התורה ביחידים כמו משה שיכלו בכוח התורה הזה ע"י פלפול להחזיר את ההלכות ולאחר מכן לא .
ובזה יתורץ באופן נפלא תפקידו המיוחד של אליהו הנביא כמאמר תיקו -תשבי יתרץ קושיות ואבעיות,
ולשיטתי קושיות- מההלכות שנמחקו אבעיות – הלכות שנשכחו כתוצאה מחולשת לימוד התורה
מה מיוחד באליהו הנביא שאין בחכם אחר ?
אליהו הנביא לא מת ולכן תירוץ הקושיות לא יחשב כתורה משמים .
לאליהו הנביא יש כוח לימוד כמו משה כי הוא חי לפני
דורו של יוסף בן יועזר ומכוח לימוד התורה יוכל להחזיר את ההלכות הנמחקות מכוח
הלימוד ולא מכוח הנביאות שבו כי יש לנו את הכלל לא בשמים היא .
אליהו הנביא מכיר לפני ולפנים את השמים ולכן יוכל
להחזיר את ההלכות שלא נמחקו ונמצאים בשמים
אליהו הוא פנחס שהיה הראשון שזכר הלכה שנשכחה ממשה
במעשה זימרי ובכך הציל את עם ישראל בהשלמת קיום התורה . אליהו הוא זה שקיבל את
התורה לפני חורבן בית ראשון כדי להעביר אותו כאשר יגיע זמן הגאולה ויחזקאל קיבל את
הנבואה של מעשה המרכבה כדי שעם ישראל יבין שגם בגלות השכינה נמצאת איתנו גם כאשר
בית המקדש חרב ועם ישראל נמצא בגלות .
ולכן יש כאן שני זרועות שני תרופות שהקב"ה נתן לפני המכה של חורבן הבית האחד זה
אליהו הנביא מחזיק את לפיד התורה והשנייה
של יחזקאל שנבואת המרכבה מראה \לעם ישראל שגם
במצב של בית מקדש חרב השכינה נמצאת איתנו ולכן
מפטירים ביחזקאל בשבועות . התועלת בהבנה
שהשכינה איתנו גם בגלות על ידי הפטרה במעשה מרכבה חשובה יותר מהספקות שיכנסו ללב
העם כאשר יקראו את מעשה המרכבה .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה