פרשת מטות האם ההורים יכולים להשפיע על הוולד לפני יצירת הוולד ? מה הקשר בן התנהגות ההורים לתכונות של הילדים שלהם ? מכוח מה יש השפעה של ההורים על הוולד לפני יצירתו ? מה מסקנת הגמרא בשאלה האם ההורים במעשים שלהם יכולים לגרום למום או מחלה ניכרת בזמן יצירת הוולד ? ‏כ"ג/תמוז/תשע"ו

בס"ד
פרשת מטות   האם ההורים יכולים להשפיע על הוולד לפני יצירת הוולד ? מה הקשר בן התנהגות ההורים לתכונות של הילדים שלהם ? מכוח מה יש השפעה של ההורים על הוולד לפני יצירתו ? מה מסקנת הגמרא בשאלה האם ההורים במעשים שלהם יכולים לגרום למום או מחלה ניכרת בזמן יצירת הוולד ?  ‏כ"ג/תמוז/תשע"ו

בשבוע שעבר פרשת פנחס דיברתי על התהליך שעובר העובר בבטן אימו  וכיצד זה מסתדר עם מה שהבאתי על מהותה של  מחלה לפי הזוהר במאמר שנכתב בפרשת בלק ‏ט'/תמוז/תשע"ו וכיצד זה מסתדר עם הגמרא בתלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף קז עמוד א

ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך - שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם; מה ביאתך לעולם בלא חטא - אף יציאתך מן העולם בלא חטא.

ושאל אותי הרב מנשה כיצד כל מה שדיברת קשור להרבה מקומות שמדברים על הקשר בן התנהגות ההורים לאופי הילדים  ?  והשבתי לו שבאמת צריך להסתכל ולאות את הקשר בן הדברים ואכן יש הרבה גמרות שמדברות על הקשר הזה

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף ק עמוד ב

ואמר רבי יהושע בן לוי: כל הכופה אשתו לדבר מצוה הויין לו בנים שאינן מהוגנין.

ובתלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיב עמוד ב

ואל תעמוד בפני הנר ערום - דתניא: העומד בפני הנר ערום - הוי נכפה, והמשמש מטתו לאור הנר - הויין לו בנים נכפין. תנו רבנן: המשמש מטתו על מטה שתינוק ישן עליה - אותו תינוק נכפה.

ובתלמוד בבלי מסכת כתובות דף עז עמוד ב

דתניא: הקיז דם ושימש - הויין לו בנים ויתיקין, הקיזו שניהם ושימשו - הויין לו בנים בעלי ראתן. אמר רב פפא: לא אמרן אלא דלא טעים מידי, אבל טעים מידי לית לן בה

וכדי להבין את המושגים נביא את רש"י מסכת כתובות דף עז עמוד ב

בעלי ראתן - שרץ יש לו במוחו.

ויתיקין - חלשים.

נכפה - היינו חולי שאדם נופל מחמתו לארץ, ומכהו בראשו במוחו ומפילו.

ועוד כתוב בתלמוד בבלי מסכת נדרים דף כ עמוד א

רבי אחא ברבי יאשיה אומר: כל הצופה בנשים - סופו בא לידי עבירה, וכל המסתכל בעקבה של אשה - הויין לו בנים שאינן מהוגנין.

ובתלמוד בבלי מסכת שבועות דף יח עמוד ב

א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: כל שאינו פורש מאשתו סמוך לוסתה, אפילו הויין לו בנים כבני אהרן - מתים, דכתיב: והזרתם את בני ישראל מטומאתם והדוה בנדתה, וסמיך ליה: אחרי מות.

ובתלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ט עמוד ב

רבי יהושע בן לוי אמר: כל הרגיל לעשות צדקה - זוכה הויין לו בנים בעלי חכמה, בעלי עושר, בעלי אגדה. בעלי חכמה,

תלמוד בבלי מסכת שבועות דף יח עמוד ב

אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הפורש מאשתו סמוך לוסתה - הויין לו בנים זכרים, דכתיב: להבדיל בין הטמא ובין הטהור, וסמיך ליה: אשה כי תזריע וילדה זכר. רבי יהושע בן לוי אמר: הויין לו בנים ראויין להוראה, דכתיב: להבדיל ולהורות. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המבדיל על היין במוצאי שבתות - הויין לו בנים זכרים, דכתיב: להבדיל בין הקדש ובין החול, וכתיב התם: להבדיל בין הטמא ובין הטהור, וסמיך ליה: אשה כי תזריע. רבי יהושע בן לוי אמר: בנים ראוין להוראה, דכתיב: להבדיל ולהורות. אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר: כל המקדש את עצמו בשעת תשמיש - הויין לו בנים זכרים, שנאמר: והתקדשתם והייתם קדושים, וסמיך ליה: אשה כי תזריע.

ובתלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע עמוד א

אמר רבה בר רב אדא אמר רב: כל הנושא אשה לשום ממון - הויין לו בנים שאינן מהוגנים, שנאמר: בה' בגדו כי בנים זרים ילדו;

ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת בהעלותך [המתחיל בדף צה עמוד ב]

אמר רב הונא הרגיל בנר הויין לו בנים תלמידי חכמים מצאנו לפרשת שמן זך ולפרשת המנורה שנאמרו ונשנו והן צריכין להדרש על הסמוכים

וצריך להבחין של שני השפעות שונות האחד זה השפעה לפני יצירת הוולד ובזמן יצירת הוולד והאחד זה השפעה לאחר שהילד יצא לאוויר העולם . על ההשפעה על הילד לאחר שהוא נולד נראה לי שלכולם פשוט כי לכאורה המעשה של האב או האם משפיעים על ילדם בחינוך שלהם במה שהם רואים ולכן פשוט הדבר שמעשי האב והאם ישפיעו על ילדם . וכבר בעבר דיברתי על הקשר שבן ההורים לבנים שלו שהבן נחשב לירך של אביו ולכן גם הבן בתור ירך של אביו מושפע ממעשי האב והפוך מעשי הבן משפיעים על האב כי כמו שירך מקבלת מכה האדם צועק כי זה כואב לו . הכאב נמצא בראש לא בירך כלומר יש השפעה הדדית בן הירך כלומר הבנים לאב . אבל הרבה יותר מסובך להבין את הקשר בן מעשי האב והאם לפני יצירת הוולד לתכונות של הילדים .

ונראה לי להסביר שהיות והבן הוא ירך אביו אז גם ביצירת הוולד  יש משמעות למעשי האב והאם בזמן היצירה לתכונות שבו הילד נולד . כתוב בתלמוד בבלי מסכת קידושין דף ל עמוד ב

ת"ר, שלשה שותפין הן באדם: הקדוש ברוך הוא, ואביו, ואמו,

ובו נראה מה עושה השותף שהוא הקב"ה כתוב תלמוד בבלי מסכת נדה דף טז עמוד ב

מבעי ליה לכדדריש רבי חנינא בר פפא; דדריש ר' חנינא בר פפא: אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו, ונוטל טפה ומעמידה לפני הקדוש ברוך הוא, ואומר לפניו: רבש"ע, טפה זו מה תהא עליה? גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק – לא קאמר,

ואם כך מובן ששני השותפים האחרים אביו ואמו גם להם יש חלק בילד הנולד ולכן ברור שכל מעשה שלהם יכול לשנות את העובר . ולכן גם מעשה לפני היצירה וגם בזמן היצירה יש לו השפעה על התכונות של הוולד . אבל בו נראה ונבין איזה סוג השפעה יכול להיות על הוולד . כל הגמרות שהבאתי מדברים על תכנות הנפש של האדם או מומים שלא ניתן לראות אותם כמו נכפה שהיא מחלת הנפילה שלא ניתן לדעת את הסיבה לפרכוסים כי אם ניתן לדעת מה גורם לפרכוסים זה לא נחשב לאפילפסיה כלומר לא ממש מומים שהזוהר מדבר עליהם שהם מומים ניכרים לכל . וצריך לבחון האם התנהגות של ההורים יכולים לגרום למחלה שבו מסתלק האור ששורה על דמות האדם כמו שכותב הזוהר שגורם למחלה שהיא מום ניכר  ? לדעתי הגמרא בתלמוד בבלי מסכת נדרים דף כ עמוד א בדיוק מטפלת בנושא הזה ואומרת

אחרים אומרים: כל אדם המתבייש לא במהרה הוא חוטא, ומי שאין לו בושת פנים – בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני. אמר רבי יוחנן בן דהבאי, ד' דברים סחו לי מלאכי השרת: חיגרין מפני מה הויין? מפני שהופכים את שולחנם, אילמים מפני מה הויין? מפני שמנשקים על אותו מקום, חרשים מפני מה הויין? מפני שמספרים בשעת תשמיש, סומין מפני מה הויין? מפני שמסתכלים באותו מקום

כלומר הגמרא מנסה להגיד שבאמת התנהגות של ההורים יכולה לגרום לאותם מומים שמדבר עליהם הזוהר שהם מחלות ומומים שכולם יכולים לראות שבו נכנס חושך לאותו המקום שבו פגם האדם במעשיו ואל החושך נכנסים מלאכי חבלה אבל התלמוד בבלי מסכת נדרים דף כ עמוד ב דוחה את הסברה

.... א"ר יוחנן: זו דברי יוחנן בן דהבאי, אבל אמרו חכמים! אין הלכה כיוחנן בן דהבאי, אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה; משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאכלו במלח - אוכלו, צלי - אוכלו, מבושל - אוכלו, שלוק - אוכלו; וכן דג הבא מבית הצייד. אמר אמימר: מאן מלאכי השרת? רבנן, דאי תימא מלאכי השרת ממש, אמאי אמר רבי יוחנן אין הלכה כיוחנן בן דהבאי? הא אינהו בקיאי בצורת הולד טפי! ואמאי קרו להו מלאכי השרת? דמצייני כמלאכי השרת

כלומר דוחה  הגמרא את דברי רבי יוחנן בן דהבאי ואומרת שמי שנתן את הסברה הזאת שמעשי ההורים לפני יצירת הוולד יכולים לגרום למומים ניכרים לעין זה לא דברי מלאכי השרת באמת אלה דברי חכמים שנדחים להלכה .

יוצא לנו שהגמרא הביאה סברה שבאמת ההורים במעשים שלהם לפני יצירת הוולד יכולים לגרום לאותם מומים שהזוהר מדבר עליהם שלדעתי שהבאתי בפרשת בלק זה מומים שיכולים להיות רק ממעשי האדם עצמו בגלגול הקודם והגמרא דוחה את הסברה הזאת

יוצא לנו שההורים שהם שותפים בילדים שלהם אומנם יכולים לגרום שינויים בזמן יצירת הוולד אבל אלו רק שינויים שלא ניכרים לעין והם יותר קשורים לנפש האדם ולא לגופו . ואותם מומים שהם ניכרים לעין כל הם תוצאה אך ורק ממעשי האדם עצמו שיכול לעבור  בגלגול והם אותם דברים שהקב"ה חתם עליהם בראש השנה בספר המתים כמו שכתבתי בפרשת פינחס