פרשת נשא כאשר מיטטרון מחק את זכויותיו של אחר לאן הלכו אותם זכויות ? האם יש חוק שימור המעשים הטובים בעולם ? האם יש חוק שימור המעשים הרעים בעולם ? למה אחר נשאר תלוי ועומד ? מה המעלה של לימוד תורה ? מה הפעולה שעשה רבי מאיר כדי להכניס את אחר לגיהינום ? מה הפעולה שעשה רבי יוחנן כדי להכניס את אחר לגן עדן ? מתי ואיך מתבצע המעבר השיוך של מעשי האדם לאדם אחר ? ‏‏ד'/סיון/תשפ"ב

בס"ד
פרשת נשא  כאשר מיטטרון מחק את זכויותיו של אחר לאן הלכו אותם זכויות ? האם יש חוק שימור המעשים הטובים בעולם ? האם יש חוק שימור המעשים הרעים בעולם ? למה אחר נשאר תלוי ועומד ? מה המעלה של לימוד תורה ? מה הפעולה שעשה  רבי מאיר כדי להכניס את אחר לגיהינום ? מה הפעולה שעשה רבי יוחנן כדי להכניס את אחר לגן עדן ? מתי ואיך מתבצע  המעבר השיוך של מעשי האדם לאדם אחר ?  ‏‏ד'/סיון/תשפ"ב

נשאלתי לפני שבועיים כיצד יכול להיות שמעשים שעשה אדם אחד יעברו לאדם אחר יש בזה מראית של חוסר צדק וכך כתבתי לפני כמה שנים (בלי נדר השבוע אוסיף עוד דברים בנושא )

כותב הבבלי (פרוש ) חברותא חגיגה דף טו עמוד א

למדנו בברייתא לעיל: אחר קיצץ בנטיעות: עליו, על אחר, הכתוב אומר: אל תתן את פיך לחטיא את בשרך! שאחר, בפיו חטא, כדמפרש ואזיל.ומפרשינן: מאי היא כיצד היה מעשה?דחזא [ראה] אחר כשעלה לרקיע למלאך ששמו מיטטרון, דאיתיהבא ליה רשותא חדא שעתא ביומא למיתב ולמיכתב זכוותא דישראל [ניתנה לו רשות לשבת שעה אחת ביום, כדי לכתוב את זכויותיהם של ישראל]. נכנסה בו באחר רוח של כפירה, ואמר: הרי גמירא [קבלה בידינו] היא דלמעלה בשמים לא הוי:לא ישיבה, שאין מי שיושב שם מלבד הקדוש ברוך הוא, ולא תחרות, ולא "עורף" [שבכל צדדיהם של המלאכים יש להם פנים], ולא עיפוי [עיפות].ואם כן, האיך מיטטרון יושב?!שמא, חס ושלום, שתי רשויות יש בשמים, ואין מיטטרון מלאך, אלא הוא אדנות אחרת, חס ושלום.מיד אפקוהו למיטטרון, ומחיוהו שיתין פולסי [מכת מקל, רש"י] דנורא [הוציאוהו והיכוהו בששים מכות של אש] כי אמרו ליה למיטטרון: מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה [כשראית את אחר לא קמת מפניו], וגרמת לכך שיטעה לומר: שתי רשויות יש ח"ו.ואיתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר [ניתנה רשות למיטטרון למחוק את זכויותיו של אחר], על שקיצץ בנטיעות. יצתה בת קול ואמרה: שובו בנים שובבים, חוץ מאחר! שהרי ידע כבודי [שנכנס לפרדס] ובכל זאת מרד בי

אחר נכנס לפרדס וראה את המלאך מיטטרון יושב . מה שראה אחר גרם לו לחשוב שיש שתי רשויות בשמים . יצתה בת קול ואמרה: שובו בנים שובבים, חוץ מאחר! שהרי ידע כבודי [שנכנס לפרדס] ובכל זאת מרד בי  ומיטטרון קיבל את הזכות למחוק את זכויותיו של אחר .

ונשאלת השאלה לאן הלכו הזכויות של אחר שנמחקו ? האם הם נעלמו ? אין להם משמעות יותר ?

ועל זה כותב בבלי מסכת חגיגה (פרוש) חברותא חגיגה דף טו עמוד א

שאל אחר את רבי מאיר לאחר שיצא לתרבות רעה: [א"ל, מיותר] מאי דכתיב: גם את זה "לעומת" זה עשה האלהים? אמר לו רבי מאיר לאחר: כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו ברא כנגדו [דבר השוה לו, והיינו: זה "לעומת" זה, מהרש"א].שהרי ברא הרים - ברא כנגדם גבעות. ברא ימים ברא כנגדם נהרות.אמר לו אחר לרבי מאיר: רבי עקיבא רבך לא אמר [פירש] כך, אלא:ברא צדיקים וברא רשעים. ברא גן עדן וברא גיהנם. כלומר: כנגד הצדיקים ברא דבר השוה להם והוא גן עדן, וכנגד הרשעים ברא גיהנם [מהרש"א].וכל אחד ואחד יש לו שני חלקים, אחד בגן עדן ואחד בגיהנם, זכה צדיק, הרי נטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, נתחייב רשע, הרי נטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם.אמר רב משרשיא: מאי קראה, מנין לנו מן הכתוב כדברי רבי עקיבא?גבי צדיקים כתיב: ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלהינו. לכן בארצם "משנה" יירשו [ירושה כפולה], שמחת "עולם" תהיה להם, והיינו בעולם הבא [מהרש"א].גבי רשעים כתיב: יבושו רודפי ואל אבושה אני, יחתו המה ואל אחתה אני, הביא [אנא הבא] עליהם יום רעה ומשנה שברון [שבר כפול] שברם [קמץ וצירי]. והיינו בעולם הבא בגיהנם.

וכך מפרש התורה תמימה קהלת פרק ז

גם את זה וגו' - גם את זה לעומת זה עשה האלהים, רבי מאיר אומר, כל מה שברא הקדוש ברוך הוא ברא כנגדו, ברא הרים ברא גבעות, ברא ימים ברא נהרות, ור' עקיבא אומר, ברא צדיקים ברא רשעים, ברא גן עדן ברא גיהנם, כל אחד ואחד יש לו ב' חלקים, אחד בגן עדן ואחד בגיהנםסא), זכה צדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדןסב) נתחייב רשע נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנםסג) [חגיגה ט"ו א']:

וממשיך התורה תמימה הערות קהלת פרק ז הערה סא

סא) יש לפרש הענין משום דמצד אחד אמרו כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, וכנגד זה כתיב כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, הרי מצד אחד יש לכל אחד חלק בגן עדן ומצד אחד חלק בגיהנם:

ועוד כותב התורה תמימה הערות קהלת פרק ז הערה סב

סב) אם בהרשע הכריעו מעשיו הרעים ונשאר איפוא חלקו בגן עדן מופנה וזכה חבירו הצדיק ביתרון מעשיו הטובים נוטל גם חלק חבירו:

ועוד כותב התורה תמימה הערות קהלת פרק ז הערה סג

סג) אם זכה הצדיק שהכריעו זכיותיו ונשאר חלקו בגיהנם מופנה וכנגד זה נתחייב רשע ביתרון מעשיו הרעים נוטל גם חלק חבירו הצדיק שבגיהנם, וכמש"כ לעיל אות ס"א, וע"ע מש"כ בענין דרשה זו בתו"ת פ' בראשית בפסוק זכר ונקבה ברא אותם:

וכאן אחר בשמו של רבי עקיבא קובע חוק שחל על כל המעשים של כל בני האדם . כל מעשה של בן אדם נשאר בעולם ולא נעלם . אפשר להגיד שיש כאן חוק שימור המעשים הטובים והמעשים הרעים . אבל רבי עקיבא קובע עוד כלל שהמעשים של בני האדם חייבים להיות משויכים לאדם  מיוחד ומסוים . אדם שהוא רשע כלומר שמעשיו הרעים גדולים ממעשיו הטובים כל המעשים הטובים שלו מועברים לצדיק שמעשיו הטובים גדולים יותר ממעשיו הרעים ומעשיו הרעים של הצדיק עוברים לרשע . ועוד קובע רבי עקיבא שלכל אדם יש גם חלק בגן עדן וגם חלק בגיהינום .   

כלומר מה שמחק המלאך מיטטרון ממעשיו של אחר אינם נעלמים הם פשוט מועברים לאדם אחר ונרשמים על שמו . אבל יש דבר אחד שלא ניתן למחוק אותו מהאדם ולא לשייך אותו לאדם אחר וזה התורה שהוא למד .

וכך כותב הבבלי (פרוש) חברותא חגיגה דף טו עמוד ב

כי נח נפשיה דאחר [כשמת אחר], אמרי ברקיע בבית דין של מעלה: לא מידן לידייניה, ולא לעלמא דאתי ליתי [לא נדוננו בגיהנם, ואף לא יבוא לעולם הבא]!והטעם:לא מידן לידייניה: משום דעסק באורייתא [הואיל ועסק בתורה]. ואף לא לעלמא דאתי ליתי: משום דחטא.

ומה המיוחד בדברי תורה ?

חברותא סוטה דף כא עמוד א

דבר אחר: עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה.

אמר רב יוסף: דרשיה רבי מנחם בר יוסי להאי קרא, בספר תהילים, שיבואר להלן, כי סיני! כאילו הוא ניתן מסיני. ואילמלא, אילו דרשוה דואג ואחיתופל להאי קרא הכי - לא רדפו בתר אחר דוד.

דכתיב [בתהילים עא] "לאמר: אלהים עזבו, כי אין מציל!". שכך הם אמרו על דוד: רדפו אחריו, ותפסוהו, היות ואלהים עזבו מפני שבא על אשת איש, ואין אנו נענשים על רדיפתו. ואין לו מציל, שאין בידו זכות שתוכל להצילו, לפי שהעבירה שעשה כבתה את זכויותיו.מאי דרוש, מנין למדו דואג ואחיתופל שלא יעמדו לדוד זכויותיו עקב המעשה עם בת שבע? -הם למדו זאת מהפסוק בספר דברים [כג]: "ולא יראה בך ערות דבר, ושב מאחריך".והבינו שמשמעות הפסוק היא, שאם יראה דבר עבירה באדם, ישוב מאחריו הקדוש ברוך הוא, ולא יגן עליו עוד, לפי שהעבירה כבתה את המצוות שעשה.והן אינן יודעין - שעבירה מכבה רק מצוה, ואין עבירה מכבה תורה!

כלומר מיטטרון יכול רק למחוק את מעשיו של אחר שהם המצוות שהוא עשה אבל מיטטרון לא יכול למחוק את התורה של אחר כי עבירה מכבה מצווה אבל עבירה לא מכבה תורה . ולכן אחר היה במצב שרק היה לו תורה ומהצד השני את מעשיו הרעים כי כל הזכויות  שלו נמחקו על ידי מיטטרון בגלל אותו מחשבה על שתי רשויות . כלומר נמצא שמצד אחד יש את התורה ומצד השני את מעשיו הרעים אבל הזכויות שלו נמחקו בגלל אותו עבירה והועברו לאנשים אחרים . אחר לא יכול להיכנס לגן עדן כי המאזן שלו הוא  במצב שלא ניתן להכניס אותו ולכן יצאה בת קול ואמרה לו שובו בנים שובבים, חוץ מאחר! . ומצד שני לא יכול להיכנס לגיהינום כי אין לו זכויות ואז מה יעזור לו גיהינום ? הגיהינום ממרק את עונותיו של האדם והוא נשאר רק עם מעשיו הטובים אבל לאחר לא היה מעשים טובים כי הם נמחקו על ידי מיטטרון ולכן הוא עמד תלוי ועומד . לא בגן עדן ולא בגיהינום . ומה שהחזיק אותו תלוי היה רק התורה שלו . וצריך להבין לאן הלכו אותם מעשים טובים של אחר ?

וצריך להגיד שהזכויות של אחר הלכו לשני אנשים האחד הוא רבי מאיר והשני רבי יוחנן .

וכך כותב הבבלי חברותא חגיגה דף טו עמוד ב

אמר רבי מאיר: מוטב דלידייניה וליתי לעלמא דאתי [עדיף שידונוהו ואחר כך יבוא לעולם הבא].ואמר רבי מאיר על עצמו: מתי אמות ואעלה עשן מקברו של אחר!כלומר: ידין אותו הקדוש ברוך הוא באש יוקדת מעלה עשן כדי שיתכפרו לו עוונותיו ויזכה לעולם הבא [רבינו חננאל].כי נח נפשיה דרבי מאיר, כיון שהגיע רבי מאיר למות ביקש רחמים על זה וקיבל הקדוש ברוך הוא תפלתו. וכשמת רבי מאיר [ר"ח] סליק קוטרא מקבריה דאחר [החל עשן לעלות מקברו של אחר], והיה הדבר לאות שהכניסוהו לגיהינום.

צריך להגיד שרבי מאיר קיבל חלק מהזכויות של אחר כי כתוב שצדיק מקבל את זכויותיו של הרשע כי לכל אחד יש שני חלקים . ורבי מאיר החליט שכאשר הוא ימות וזה כנראה הזמן שבו ניתן לקבל את הזכויות של אחר הוא יחזיר אותם מרצונו לאחר . והיה מספיק באותם זכויות שעברו לרבי מאיר כדי להכניס את אחר לדין של גיהינום כי אז ימורקו העונות של אחר אבל יהיה בידו מספיק זכויות שיישארו לו לאחר דין הגיהינום . אבל עדיין לא היו לאחר מספיק זכויות כדי להיכנס לגן עדן . מתוך זה ניתן להבין שלפעמים יש מצב שאדם ממרק את עונותיו בגיהינום אבל זה לא אומר שאוטומטית הוא עובר לגן עדן . וצריך שיהיה לו לאחר המירוק בגיהינום מספיק זכויות כדי להיכנס לגן עדן . ואז מגיע החלק של רבי יוחנן חברותא חגיגה דף טו עמוד ב

אמר תמה רבי יוחנן על מעשי רבי מאיר:וכי גבורתא למיקליה רביה בנורא [וכי גדולה היא זו שיגרום התלמיד שיענישו את רבו בגיהנם]?! חד הוה ביננא ולא מצינן לאצוליה [אחד שסרח היה בינינו ואין אנו יכולים להצילו]?!אי נקטיה ביד - מאן מרמי ליה מאן [כמו: מנאי]!אם אני אתפשנו ואוציאנו מגיהנם - מי יטלנו מידי?!אמר רבי יוחנן: מתי אמות, ואכבה עשן מקברו, שאגרום לכך שיוציאוהו מגיהנם.כי נח נפשיה דרבי יוחנן, פסק קוטרא מקבריה דאחר [ואכן משמת רבי יוחנן חדל העשן לעלות מקברו של אחר].פתח עליה דרבי יוחנן ההוא ספדנא [ספדן], ואמר: אפילו שומר הפתח [שומר הגיהנם] לא עמד לפניך - רבינו, בבואו להוציאך את אחר מגיהנם.

וכאן צריך לתרץ שאת החלק השני של זכויותיו של אחר שהועברו לרבי יוחנן שקיבל אותם בזמן מותו העביר חזרה לאחר וזה היה מספיק כדי להכניס אותו לתוך גן עדן .

ומתי כל זה נעשה המעבר הזה ? מתי קובע הקב"ה מתי להעביר ולמי להעביר ?

וכך אנחנו מתפללים במוסף של ראש השנה בזיכרונות

אַתָּה זוכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל. וְגַם כָּל הַיְצוּר לא נִכְחַד מִמֶּךָּ.
הַכּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ, צופֶה וּמַבִּיט עַד סוף כָּל הַדּורות. כִּי תָבִיא חוק זִכָּרון לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ. לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים וַהֲמון בְּרִיּות לְאֵין תַּכְלִית. 

כלומר כאשר הקב"ה עושה דין לכל העולם לכל היצורים לכל האנשים ולכל רוח ונפש אז מתבצע אותו שיוך של מעשים ומעבר מאדם לאדם כי צריך דין לכל העולם בבת אחת כדי להבין מי צריך מה בראיה של כל המפעל .  ומהגמרא אנחנו מבינים שצריכים עוד תנאי שהוא מיתה  . כי רק אז היה יכול רבי מאיר ורבי יוחנן להעביר את אותם זכויות של אחר חזרה אליו  .