פרשת משפטים האם הקושיה של הרב הרשלר שה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְקֹוָ֖ק בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא מדבר על מה שדיבר הקב"ה למשה אחרי חטא המרגלים וסותר לחלוטין את הפרוש שלי ? מה קיבל באמת כלב ? מה ביקש באמת כלב מיהושע ? האם הבקשה של כלב קשורה לקבלת התורה או לקבלת חלק מארץ ישראל ? האם התורה של אדם קשורה לחלק ששייך לו בארץ ישראל ? האם עכסה היית צדיקה ? האם מה שבקשה עכסה מבעלה מראה על חוסר אמונה ? האם מה שבקשה עכסה גרם לכלב לבקש את כל חברון כלומר את כל התורה ? האם מי שיש לו תורה חלקית בלבד הקב"ה יפרנס אותו ללא השתדלות ? למה התיקון של חטא האדם הראשון צריך להיות במערכת המכפלה ? מתי תוסר החרב המתהפכת ומה מקומה כיום ? מה הקשר של מערכת המכפלה לירושלים ? ‏כ"ו/שבט/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת משפטים האם הקושיה של הרב הרשלר שה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְקֹוָ֖ק בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא  מדבר על מה שדיבר הקב"ה למשה אחרי חטא המרגלים וסותר לחלוטין את הפרוש שלי ? מה קיבל באמת כלב ? מה ביקש באמת כלב מיהושע ? האם הבקשה של כלב קשורה לקבלת התורה או לקבלת חלק מארץ ישראל ? האם התורה של אדם קשורה לחלק ששייך לו בארץ ישראל ? האם עכסה היית צדיקה ? האם מה שבקשה עכסה מבעלה מראה על חוסר אמונה ? האם מה שבקשה עכסה גרם לכלב לבקש את כל חברון כלומר את כל התורה ? האם מי שיש לו תורה חלקית בלבד הקב"ה יפרנס אותו ללא השתדלות ? למה התיקון של חטא האדם הראשון צריך להיות במערכת המכפלה ? מתי תוסר  החרב המתהפכת ומה מקומה כיום ? מה הקשר של מערכת המכפלה לירושלים ?  ‏כ"ו/שבט/תשפ"ב

שבוע שעבר ניסיתי להראות שחברון היא המקום שהיה אמור להיות מעמד מתן תורה במידה ועם ישראל היה עולה דרך פלשתים והבאתי כאסמכתא את מה שכתוב בספר יהושע פרק יד פסוק י - יג

 (יב) וְעַתָּ֗ה תְּנָה־לִּי֙ אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְקֹוָ֖ק בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֣י אַתָּֽה־שָׁמַעְתָּ֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא כִּֽי־עֲנָקִ֣ים שָׁ֗ם וְעָרִים֙ גְּדֹל֣וֹת בְּצֻר֔וֹת אוּלַ֨י יְקֹוָ֤ק אוֹתִי֙ וְה֣וֹרַשְׁתִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְקֹוָֽק:

(יג) וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהוֹשֻׁ֑עַ וַיִּתֵּ֧ן אֶת־חֶבְר֛וֹן לְכָלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּ֖ה לְנַחֲלָֽה:

והעיר לי הרב הרשלר שבפשט הדברים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְקֹוָ֖ק בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא  מדבר על מה שאמר הקב"ה למשה בספר דברים דברים (פרשת דברים) פרק א פסוק לד - לו

(לד) וַיִּשְׁמַ֥ע יְקֹוָ֖ק אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּקְצֹ֖ף וַיִּשָּׁבַ֥ע לֵאמֹֽר:

(לה) אִם־יִרְאֶ֥ה אִישׁ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַדּ֥וֹר הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה אֵ֚ת הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֔עְתִּי לָתֵ֖ת לַאֲבֹתֵיכֶֽם:

(לו) זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ ה֣וּא יִרְאֶ֔נָּה וְלֽוֹ־אֶתֵּ֧ן אֶת־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ־בָּ֖הּ וּלְבָנָ֑יו יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר מִלֵּ֖א אַחֲרֵ֥י יְקֹוָֽק:

ואומר רבינו בחיי דברים (פרשת דברים) פרק א פסוק לו

(לו) הארץ אשר דרך בה. היא חברון, שנאמר: (במדבר יג, כב) "ויבא עד חברון". והזכיר כלב תחלה כי הש"י יזכירנו כן לעולם ואחריו יהושע.

אם כך יוצא לנו שחברון ניתנה ליהושע כי הוא התהלך בה והבקשה שלו היית על מה שהבטיח הקב"ה למשה מיד לאחר חטא המרגלים . זה סותר את מה שרציתי לפרש שמדובר אשר דיבר הקב"ה ביום ההוא מדובר על מעמד הסנה .

אומרת הגמרא חברותא מסכת בבא בתרא דף קכב עמוד ב

ומנלן שכלב נטל את חלקו בלא גורל?דכתיב, "ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה⁽²⁰⁵⁾, ויורש משם את שלשה בני הענק".ומקשה הגמרא: כיצד נתנו לו את חברון, והלא חברון עיר מקלט הואי?

אמר אביי: כלב קיבל את פרוורהא. [פרברי, וסביבות העיר].דכתיב, "ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה באחוזתו".ואכן, חברון עצמה לא נתנה לו אלא היתה עיר מקלט.

יוצא לנו שלכלב לא ניתנה חברון הוא קיבל  רק הפרברים שלה

אומר הרשב"ם מסכת בבא בתרא דף קכב עמוד ב

עיר מקלט הואי - כדכתיב ביהושע ולבני אהרן הכהנים נתנו את עיר מקלט הרוצח את חברון ואת מגרשיה.

פרוורהא - כפרים ושדות שסביב להעיר חוצה למגרש.

אם כן אומנם כלב קיבל חלקים חיצוניים של חברון ולא את עיקר חברון . ולכן לשיטתי ניתן להגיד שאכן ביקש כלב את חברון המקורית ולא את הפרברים הוא ביקש את הערים הבצורות כלומר את עיקר חברון אבל יהושע נתן לו רק את החלק החיצוני מחוץ אפילו למגרש של חברון . ואם כך הפרוש שלי חוזר בשופי למקומו . יוצא לנו שהפרוש של הפסוקים בספר דברים וְלֽוֹ־אֶתֵּ֧ן אֶת־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ־בָּ֖הּ מדובר לפי הפרשנות של יהושע בפרברים של חברון . יכול להיות 2 פרושים שכלב עצמו הבין שהקב"ה הבטיח לו את חברון עצמה אבל יהושע פסק אחרת או שכלב רצה ודיבר שמגיע לו את כל חברון כמו שהבטיח למשה במעמד הסנה והקב"ה נתן לו רק את הפרברים.

ויש לי ראיה מצוינת לרצון של כלב בן יפונה לקבל את חברון כלומר את המקום שהיה ראוי לקבל את כל התורה במעשה של ביתו עכסה

נאמר בשופטים פרק א פסוק יב - יג

(יב) וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־יַכֶּ֥ה אֶת־קִרְיַת־סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה:

(יג) וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֣ן מִמֶּ֑נּוּ וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה:

ואומר האלשיך פרשת שופטים

אמנם לבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל (תמורה טז א) האומרים כי שלש מאות הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה והלכו אצל יהושע ולא ידע ובקשו לרגום אותו באבנים, עד שבא כלב ואמר מי אשר יזכור אותן בפלפולו אתן לו את בתי לאשה, וזהו אומרו, אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה, ואז החזירם עתניאל אחיו בפלפולו, וזהו וילכדה עתניאל וכו'.

כלומר כלב בן יפונה מוכן לתת את בתו למי שיוכל להחזיר את 300 ההלכות שנשכחו בגלל יהושע . והוא רצה לתת את קרית ספר תמורת זה .

אומרת הגמרא חברותא מסכת תמורה דף טז עמוד א

במתניתא⁽¹¹⁶⁾ תנא, בברייתא שנינו: אלף ושבע מאות קלין וחמורין, מדרשי "קל וחומר", וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים,⁽¹¹⁷⁾ נשתכחו בימי אבלו של משה!

נאמר בספר יהושע בעת חלוקת הארץ [פרק טו] וכן נאמר בספר שופטים [א, בשינויים מועטים]: "ולכלב בן יפונה נתן [יהושע] חלק בתוך בני יהודה אל פי ה' ליהושע, את קרית ארבע אבי הענק, היא חברון. ויורש משם כלב את שלשה בני הענק. את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק. ויעל [כלב] משם אל יושבי דביר, ושם דביר לפנים קרית ספר. ויאמר כלב: אשר יכה את קרית ספר, ולכדה - ונתתי לו את עכסה בתי לאשה! וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב, ויתן לו את עכסה בתו לאשה. ויהי בבואה, ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה, ותצנח מעל החמור. ויאמר לה כלב: מה לך? ותאמר: תנה לי ברכה! כי ארץ הנגב נתתני?! ונתתה לי גולות מים! ויתן לה את גולות עליות ואת גולות תחתיות".ופשט הכתובים הוא, שכלב לא הסתפק בחברון נחלתו, ורצה ללכוד גם את העיר דביר, ששמה היה מלפנים "קרית ספר", ולא הצליח, ונתן את עכסה בתו לאחיו עתניאל עבור לכידתו את העיר. והיות ודביר [קרית ספר] היתה מקום יבש, ביקשה את עתניאל שיבקש מאביה שדה, כלומר, נחלה מבורכת במים, ולא ביקש, ופעלה בעצמה שיתן לה אביה גולות מים.אבל⁽¹¹⁸⁾ חז"ל דרשו פסוק זה לענין ההלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה. ולפי דרשה זו, "דביר" הוא כינוי ל"דברי תורה", והיינו עיר מושב חכמים לדון על אלו ההלכות. ו"קרית ספר" הן מספרי ההלכות שספרום הסופרים.⁽¹¹⁹⁾ ו"לפנים" הוא ההלכות שהיו ידועות בימי משה, ונשתכחו. כלומר, שעתה מתווכחים בהן ולפנים הן היו ידועות, ועתניאל בן קנז "לכדה", שהחזיר אותן בפלפולו.

אלא, שעכסה לא התרצתה מכך שעתניאל אינו עשיר, וביקשה מאביה עשירות, וענה לה אביה שודאי לא יצטרך למזונות, כמו שיבואר.

אמר רבי אבהו: אף על פי כן, שנשכחו ההלכות בימי אבלו של משה, החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו, שנאמר "וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב".עוד נאמר שם "ויתן לו את עכסה בתו לאשה". ולמה נקרא שמה "עכסה"?אמר רבי יוחנן,⁽¹²⁰⁾ מפני שכל הרואה אותה, "כועס" על אשתו, מתוך יפיה.⁽¹²¹⁾נאמר שם עוד, "ויהי בבואה, ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה. ותצנח מעל החמור", ודרשינן, מאי פירוש "ותצנח"? אמר רבא אמר רבי יצחק: מלשון "צווחה".⁽¹²²⁾ שצעקה אל אביה ואמרה לו: מה חמור זה ["מעל החמור"] כיון שאין לו מאכל באבוסו מיד צועק - כך אשה, כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה, מיד צועקת, כמו שנאמר שם "ויאמר לה אביה: מה לך? ותאמר: תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני [נתת לי]", ודרשינן "נגב" מלשון "יבש", כלומר, בית שמנוגב מכל טובה נתת לי?! ועוד אמרה "ונתתה לי גולות מים", ואין "מים" אלא תורה", ו"גולות מים" היינו אדם שהתורה גלויה לו. וכי אדם שאין בו אלא תורה בלבד, נתת לי?!ומה השיב לה? נאמר שם "ויתן לה כלב את גולות עליות ואת גולות תחתיות", ודרשינן: כך אמר לה: מי⁽¹²³⁾ שכל רזי עליונים ותחתונים גלוים לו⁽¹²⁴⁾ - יבקש ממני מזונות?! הלא ודאי לא יצטרך למזונות, דכתיב בתורה [משלי לא] "היתה כאניות סוחר"⁽¹²⁵⁾.

ואכן יש ויכוח בן המפרשים מה הכוונה שכל הרואה אותה, "כועס" על אשתו

רש"י אומר מסכת תמורה דף טז עמוד א

כועס על אשתו - מתוך יופיה

ואומר היפה תואר בראשית (פרשת חיי שרה) פרשה ס סימן ג

והתוספות [שם ד"ה שלשה] כתבו שיש מפרשים דלכך נקראת עכסה, שכל הרואה אותה כועס על אשתו, וזהו ודאי משום צניעות יתירא דקחזו בה, והיה סומך בזכותה ובזכות דידיה מסתייע דלא מזווגין לה אלא כפי מעשיה,

ולפרוש שלי שחברון זה מקום ראוי לקבלת כל התורה כלב רצה את כולה כלומר את כל התורה אבל קיבל רק את החלק החיצוני שלה ועל ידי המאמצים שלו שנתן את ביתו חזרו חזרה רק 1700 הלכות מתוך 3000 או שנגיד שיש עוד 300 של יהושע סה"כ 3300 הלכות שנשכחו ועתניאל בן קנז החזיר רק 1700 ונשאר 1600 שלא חזרו .כלומר כל המשא ומתן של כלב בן יפונה הוא על כמה תורה הוא יקבל . ניתן לפרש את הויכוח מול אשתו של עתניאל בצורה קצת אחרת שניתנת להיכנס גם בתוך פרוש הגמרא . עכסה מבינה שבעלה לא קיבל את כל התורה רק חלק ממנה כי כלב קיבל רק את הפרברים של חברון וזה מה שהוא יכול לתת. היא יודעת שמשה שהיה לו כל התורה כולה היה גם עשיר כי מי שיש לו את התורה כולה יש לו הכול כולל עשירות  . אומרת הגמרא חברותא מסכת שבת דף צב עמוד א

ומקשינן להך לישנא: וליגמר ממשה, שגובה הלויים היה עשר אמות כמותו, ולמה לא נלמד מנשיאת המזבח על ידי הלויים?ומתרצינן: דילמא משה שאני. דאמר מר: אין השכינה שורה אלא על חכם, גבור, ועשיר, ובעל קומה.

 ועכסה הבינה שהתורה של בעלה אולי לא מספיקה גם לפרנס אותה ואז היא אומרת לבעלה ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה ומה זה שדה ? היא רוצה גם את מערכת המכפלה ששמה שדה

וכך כותב הזוהר הקדוש (תרגום )

רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו. אָמַר, הַמְּעָרָה הַזּוֹ אֵינָהּ כְּפוּלָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, וְאַחַר כָּךְ הַכָּתוּב קָרָא לָהּ מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה. מַכְפֵּלָה הוּא קָרָא לַשָּׂדֶה.

אָמַר לוֹ, כָּךְ קוֹרֵא לָהּ - מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, אֲבָל וַדַּאי, חַיֶּיךְ, הַמְּעָרָה הִיא מַכְפֵּלָה, וְלֹא הַשָּׂדֶה נִקְרָא מַכְפֵּלָה. אֶלָּא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה נִקְרָאִים עַל שֵׁם מַכְפֵּלָה, שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה וַדַּאי, וְלֹא הַמְּעָרָה, שֶׁהֲרֵי הַמְּעָרָה הִיא בַּשָּׂדֶה, וְאוֹתוֹ הַשָּׂדֶה עוֹמֵד בְּדָבָר אַחֵר.

כלומר היא רוצה שכלב ייתן לה או יבקש את כל התורה כולה ולא רק חלק ממנה ואם אין את כל התורה אז הוא צריך לתת משהו להתפרנס ממנו

משיב לה כלב "כך אמר לה: מי⁽¹²³⁾ שכל רזי עליונים ותחתונים גלוים לו⁽¹²⁴⁾ - יבקש ממני מזונות?! הלא ודאי לא יצטרך למזונות, דכתיב בתורה [משלי לא] "היתה כאניות סוחר"⁽¹²⁵⁾."

וזה מתכתב עם הפרוש של התוספות שעסכה היית צדיקה והיא חשבה שהתורה של בעלה לא מספיק כדי שגם יהיה לה פרנסה ראויה וכלב הסביר לה שהיא טועה . יכול להיות גם שהבקשה של עכסה  היא זו שגרמה לו לבקש את חברון כולה (לפי שיטתי) מיהושע כדי שיהיה לו את כל התורה כולה

וכך כותב החשוקי חמד הקדמה לזרעים

ואמר כי הענין כך הוא, כי מה שכבשו ישראל את הארץ שלא כדרך הטבע היינו לפי שהתורה היא דפוס העולם ובתורה נברא העולם, וארץ ישראל הוא אדוק בתורה וכל חלק ממנה חיותה הוא מחלק תורה המתיחס אליה, וכאשר קבלו ישראל התורה וקיימוה נמצא כל חיות ארץ ישראל היה בידם, לזאת כבשוה בלי עמל ויגיעה. והנה נודע כי שם כל דבר הוא החיות והפנימיות של אותו דבר, כי נפש חיה הוא שמו (בראשית ב יט), וזהו שאמר הכתוב כי כשהגיעו אל יושבי דביר, ושם דביר לפנים דייקא, ר"ל שם של דביר החיות והפנימיות שלו הוא קרית ספר, ואמרו רז"ל אלו ש' הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה, שזהו היה החיות של אותו המחוז, ממילא בהגיעם לשם תשש כחם ולא יכלו לכבוש, בהיות לא היה בידם החיות של אותו המחוז, לכן אמר כלב אשר יכה את קרית ספר, דהיינו שיחזיר ההלכות מפלפולו, וממילא ולכדה שילכד העיר אח"כ, ונתתי לו כו', וילכדה עתניאל כו' כמאמר רז"ל שהחזירו מפלפולו ואז לכד המחוז ההוא, עד כאן דברי החכם ושפתים ישק, עכ"ל הערבי נחל.

כלומר עתניאל כבש חלק מהתורה ולא את כולה כפי יכולתו . כלב רצה לקבל את הכול מהקב"ה ולכן רצה את כל חברון כולל מערת המכפלה אבל הקב"ה נתן לו רק את הפרברים .

עכסה חשבה שמה שקיבל בעלה לא יספיק למחיה שלהם וכלב הסביר לה שלא כך הדבר .

ומתוך כך אומר הזוהר הקדוש על מערכת המכפלה

בֹּא רְאֵה, תַּחַת יְרוּשָׁלַיִם נִכְפְּלָה כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִיא עוֹמֶדֶת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. כְּמוֹ כֵן יְרוּשָׁלַיִם לְמַעְלָה - יְרוּשָׁלַיִם מַטָּה. אֲחוּזָה לְמַעְלָה וַאֲחוּזָה לְמַטָּה. יְרוּשָׁלַיִם לְמַעְלָה אֲחוּזָה בִּשְׁנֵי צְדָדִים - לְמַעְלָה וּלְמַטָּה [ירושלים למטה אחוזה בשני צדדים למעלה ולמטה], וּמִשּׁוּם כָּךְ הִיא כְּפוּלָה.

כלומר מערת המכפלה היא הקצה של ירושלים וירושלים מקפלת את כל ארץ ישראל ולכן קבלת התורה במערכת המכפלה היא ההתחלה שבו ניתן להגיע לעץ החיים ושם נמצא החרב המתהפכת וכך כותב הזוהר הקדוש

וּלְמַעְלָה מֵהֶם שׁוֹמְרִים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בְּחוֹמוֹת הָעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סב, ו) עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם - זוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים - אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְלָמַדְנוּ, שִׁבְעָה פְתָחִים יֵשׁ לְנַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים לְהִכָּנֵס עַד מְקוֹם מַעֲלָתָם, וְעַל כָּל פֶּתַח וּפֶתַח שׁוֹמְרִים.

הַפֶּתַח הָרִאשׁוֹן - נִכְנֶסֶת הַנְּשָׁמָה בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, שֶׁהִיא סְמוּכָה לְגַן עֵדֶן, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן שׁוֹמֵר עָלָיו. זָכְתָה - הוּא מַכְרִיז וְאוֹמֵר: פַּנּוּ מָקוֹם, שָׁלוֹם בּוֹאֵךְ. וְיָצְאָה מִפֶּתַח הָרִאשׁוֹן.

הַפֶּתַח הַשֵּׁנִי - בְּשַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן, וּמוֹצְאָה אֶת הַכְּרוּבִים וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. זָכְתָה - נִכְנֶסֶת בְּשָׁלוֹם. וְאִם לָאו - שָׁם תְּקַבֵּל עָנְשָׁהּ, וְתִשָּׂרֵף בְּלַהַט הַכְּרוּבִים. וּכְנֶגְדָּם הָיוּ הַכְּרוּבִים בַּמִּקְדָּשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֵן נִכְנַס בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. זָכָה - נִכְנַס בְּשָׁלוֹם. לֹא זָכָה - מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים יוֹצֵא לַהַב, וְנִשְׂרַף מִבִּפְנִים וּמֵת. וְהָיוּ מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד אֵלּוּ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר גַּן עֵדֶן, לְצָרֵף הַנְּשָׁמוֹת.

וזה בדיוק המקום שבו ניתן לתקן את חטא האדם הראשון כדי להסיר את החרב המתהפכת מדרך ארץ לכיוון עץ החיים זה התורה כי קבלת התורה מתקנת את חטא האדם הראשון אבל קבלת התורה במדבר היא רק חלק מתהליך הכולל גלות כי עם ישראל לא היה ראוי . אם עם ישראל היה ראוי הוא היה עולה דרך פלישתים מקבל את התורה בחברון וצעד ישירות לעץ החיים כי החרב המתהפכת היית נעלמת  . ואת המשמעות של חברון והתיקון שנעשה שם אומר הזוהר הקדוש

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי חִיָּיא הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כְּשֶׁחֲבֵרִים הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ, צְרִיכִים לָלֶכֶת בְּלֵב אֶחָד, וְאִם נִפְגְּשׁוּ אוֹ שֶׁהוֹלְכִים עִמָּם הָרְשָׁעִים שֶׁל הָעוֹלָם, אוֹ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, צְרִיכִים לְהִפָּרֵד מֵהֶם. מִנַּיִן לָנוּ? מִכָּלֵב, שֶׁכָּתוּב (במדבר יד) וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי. מַה זֶּה רוּחַ אַחֶרֶת? שֶׁנִּפְרַד מֵאוֹתָם מְרַגְּלִים, שֶׁכָּתוּב (שם יג) וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן. שֶׁנִּפְרַד מֵאוֹתָם מְרַגְּלִים וּבָא לְבַדּוֹ לְחֶבְרוֹן לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת.

וְחֶבְרוֹן נִתְּנָה לוֹ חֵלֶק יְרֻשָּׁה לְהַחֲזִיק בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א) וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ. לָמָּה נָתְנוּ לוֹ אֶת חֶבְרוֹן? אִם מִשּׁוּם שֶׁהִשְׁתַּטַּח בְּקִבְרֵי הָאָבוֹת לְהִנָּצֵל מֵאוֹתָהּ עֵצָה שֶׁלָּהֶם שֶׁנִּצַּל - לֹא! אֶלָּא, סוֹד הַדָּבָר שָׁמַעְתִּי, כְּמוֹ זֶה כָּתוּב (שמואל א ב) וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה' לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה בְּאַחַת עָרֵי יְהוּדָה וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו עֲלֵה וַיֹּאמֶר דָּוִד אָנָה אֶעֱלֶה וַיֹּאמֶר חֶבְרֹנָה. כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, כֵּיוָן שֶׁהֲרֵי מֵת שָׁאוּל, וְדָוִד נִמְשַׁח בִּימֵי שָׁאוּל לְקַבֵל מַלְכוּת, כֵּיוָן שֶׁמֵּת שָׁאוּל לָמָּה לֹא הִמְלִיכוּ אֶת דָּוִד וְלֹא קִבֵּל מַלְכוּת עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבָא לְחֶבְרוֹן וְקִבֵּל מַלְכוּת עַל יְהוּדָה לְבַדָּהּ שֶׁבַע שָׁנִים, וְהִתְעַכֵּב שָׁם כָּל שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, וְאַחַר שֶׁמֵּת אִישׁ בֹּשֶׁת קִבֵּל מַלְכוּת עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם?

אֶלָּא הַכֹּל הוּא סוֹד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בּא רְאֵה, הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה לֹא קִבְּלָה מַלְכוּת שְׁלֵמָה עַד שֶׁהִתְחַבְּרָה בָּאָבוֹת, וּכְשֶׁהִתְחַבְּרָה בָהֶם, נִבְנָה בִּנְיָן שָׁלֵם מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן נִקְרָא שֵׁבַע שָׁנִים, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם בּוֹ.

וְסִימָנְךָֹ - (מלכים א ו) וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים. זֶהוּ הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְלֹא כָתוּב וַיִּבְנֵהוּ בְּשֶׁבַע שָׁנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. מִי אֵלּוּ שֵׁשֶׁת הַיָּמִים? זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב (בראשית ב) אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בְּאַבְרָהָם. וְאַבְרָהָם נִקְרָא שֵׁשֶׁת יָמִים, וּמִשּׁוּם (ובו) שֶׁהוּא שֵׁשֶׁת יָמִים, נִבְנָה הָעוֹלָם בְּאוֹתוֹ (בזה) גָוֶן, וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים.

וּבֹא רְאֵה, דָּוִד רָצָה לְהִבָּנוֹת בְּמַלְכוּת שְׁלֵמָה לְמַטָּה כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא נִבְנָה עַד שֶׁבָּא וְהִתְחַבֵּר בָּאָבוֹת, וְעָמַד שֶׁבַע שָׁנִים לְהִבָּנוֹת בְּתוֹכָם. אַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנָה בַּכֹּל, נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ שֶׁלֹּא תַעֲבֹר לְעוֹלָמִים. וְאִם לֹא שֶׁנַּעֲשָׂה בְּחֶבְרוֹן לְהִתְחַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ, לֹא נִבְנְתָה מַלְכוּתוֹ לְהִמָּשֵׁךְ כָּרָאוּי. כְּמוֹ כֵן כָּלֵב, הֵאִירָה בּוֹ רוּחַ חָכְמָה, וּבָא לְחֶבְרוֹן לְהִתְחַבֵּר בָּאָבוֹת

כלומר התיקון לפני קבלת התורה הנמצאת בעדן אמור להיות במערת המכפלה ומשם האבות יצעדו לירושלים .

לסיכום ניתן לתרץ את הקושיה החזקה של הרב הרשלר ולהעמיד את הגמרא באופן שפירשתי  שכלב רצה את כל התורה אבל קיבל רק חלק . ביתו עכסה שהיית צדיקה הבינה שהתורה החלקית של בעלה לא יספיק להם ולכן בקשה מאביה פרנסה ובקשה ממנו לקבל את כל התורה או שיתן לה אמצעי לחיות כלב אכן ביקש  מהקב"ה את כל חברון כפי שאמר הקב"ה למשה במעמד הסנה כלומר את כל התורה כולה אבל קיבל בסופו של דבר משהו חלקי  כי כנראה עדיין לא היה ראוי .