סוכות מה הקשר של סוכות לאומות העולם ? האם הקשר של סוכות לאומות העולם הוא גם לעולם הבא ? למה הקב"ה שינה את מהותו של העולם הבא לטובת אומות העולם ? האם בעולם הבא יהיה קריאת שמע ? למה חכמים מיחו באנשי יריחו כאשר הם אמרו אמת שקריאת שמע היא מצווה רק לעולם הזה ? למה אומות העולם לא הצליחו לקיים מצווה פשוטה כמו סוכות שהשכר על קיום המצווה הוא כניסה לעולם הנצח? מה הקשר לשער החמישים של טומאה ? למה הקב"ה לא יכול להציל משער החמישים של טומאה ? מה הקשר ליראת שמים ? האם כל המצוות יתבטלו לעולם הבא ? למה יישאר חג הפורים ? למה יצטרכו כפרה בעולם הבא ביום הכיפורים ? ‏י"ד/תשרי/תשפ"ב

 בס"ד

סוכות מה הקשר של סוכות לאומות העולם ? האם הקשר של סוכות לאומות העולם הוא גם לעולם הבא ? למה הקב"ה שינה את מהותו של העולם הבא לטובת אומות העולם ? האם בעולם הבא יהיה קריאת שמע ? למה חכמים מיחו באנשי יריחו כאשר הם אמרו אמת שקריאת שמע היא מצווה רק לעולם הזה ? למה אומות העולם לא הצליחו לקיים מצווה פשוטה כמו סוכות שהשכר על קיום המצווה הוא כניסה לעולם הנצח? מה הקשר לשער החמישים של טומאה ? למה הקב"ה לא יכול להציל משער החמישים של טומאה ? מה הקשר ליראת שמים ? האם כל המצוות יתבטלו לעולם הבא ? למה יישאר חג הפורים ? למה יצטרכו כפרה בעולם הבא ביום הכיפורים ?  ‏י"ד/תשרי/תשפ"ב

סוכות הוא הזמן שקשור לאומות העולם שבו עם ישראל מכפר על אומות העולם

אומרת הגמרא חברותא מסכת סוכה דף נה עמוד ב

אמר רבי אלעזר: הני שבעים פרים שמביאים בחג הסוכות - כנגד מי מביאים אותם?כנגד שבעים אומות! כי לפי שנידון העולם כולו בחג על המים, מביאים קרבנות לכפר על כל שבעים האומות, שיזכו גם הם למים.פר יחידי שבא בשמיני עצרת למה הוא בא?כנגד עם ישראל, שהוא אומה יחידה, נבדלת ונבחרת משבעים האומות.

ואומר רש"י מסכת סוכה דף נה עמוד ב

שבעים פרים - פרי החג שבעים הם, חוץ משל שמיני, כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם - לפי שנידונין בחג על המים.

כלומר סוכות זה הקשר של אומות העולם לקב"ה בעולם הזה דרך עם ישראל . סוכות היא גם הקשר של אומות העולם והראיה לכך שהיא המצווה  שהקב"ה נתן לאומות העולם בעולם הבא כדי לתת להם הזדמנות לפנים משורת הדין כדי שיתחברו לתורה ולמצוות , וכך אומרת הגמרא חברותא מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

אמרו אומות העולם לפניו: רבונו של עולם! תנה לנו את התורה מראש עכשיו - ונעשנה.

אמר להם הקדוש ברוך הוא: שוטים שבעולם! מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. משל הוא, מי שקיים תורה ומצוות בעולם הזה, אוכל שכרו בעולם הבא. אבל מי שלא טרח בערב שבת, מהיכן יאכל בשבת?! -אלא, אף על פי כן שלא מגיע לכם שכר, מצוה קלה יש לי, וסוכה שמה,⁽⁸⁾ [בהמשך יבואר למה נקראת "מצוה קלה"] לכו ועשו אותה, ונראה אם אתם מקיימים אותה.ומקשינן: ומי מצית אמרת הכי, איך יכול אתה לומר כן, שבעולם הבא ישנה אפשרות לקיים מצוות? -והא, הרי אמר רבי יהושע בן לוי: נאמר בתורה [דברים ז]: "וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים, האל הנאמן, שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור. ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו. ושמרת את המצוה ואת החוקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם ".ודרשינן: "היום", בעולם הזה, הוא המקום והזמן לעשותם, לעשיית המצוות, שעבורם מקבלים שכר. ולא למחר, בעולם הבא, לעשותם.⁽⁹⁾"היום" לעשותם - ולא היום לקבל שכרם. שכר המצוות ניתן בעולם הבא, ולא כאן.

וקשה, אם כן, איך ניתנת להם מצות סוכה בעולם הבא?⁽¹⁰⁾ומתרצינן: אלא, למרות שבעולם הבא אי אפשר לקיים מצוות, בכל זאת מנסה אותם ה' במצות סוכה, משום שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא, בעלילה ובכח, עם בריותיו [כלומר, אף על פי שהקב"ה ניצחם, ואין להם זכות לקבל שכר, בכל זאת, כדי שלא יאמרו שנעשה להם עוול, הוא מנסה אותם].ואמאי קרי ליה למצות סוכה "מצוה קלה"? -משום דלית שאין בה חסרון כיס, אין הוצאה כספית בקיומה.⁽¹¹⁾מיד כשאומר להם הקדוש ברוך הוא כן, כל אחד ואחד מבני האומות נוטל עצים, והולך ועושה סוכה בראש גגו שכך היה מנהגם.והקב"ה ברוך הוא מקדיר עליהם את החמה, כלומר, בכח חום גדול, כמו חום השמש בתקופת תמוז, שהיא תקופת החום. וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו, ויוצא ממנה.ונדרש ממה שנאמר [תהלים ב], "למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק. יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו". ומזמור זה נאמר על יום הדין לעתיד לבוא.ונאמר שם שהגוים והלאומים אומרים, "ננתקה את מוסרותימו, ונשליכה ממנו עבותימו" - ה"מוסרות" וה"עבות" שהגוים מנתקים ומשליכים, הם מצות סוכה⁽¹²⁾ שבועטים ויוצאים ביום הדין.

 

בעולם הזה הקב"ה נתן לאומות העולם כמה וכמה הזדמנויות להתחבר לעולם כלומר להתחבר למצוות התורה . נתן להם 7 מצוות בני נח והם לא קבלו אותם  ולכן הקב"ה "ויתר להם" . לפני מעמד הר סיני נתן להם הקב"ה הזדמנות לקבל את התורה אבל הם לא קבלו . ההזדמנות האחרונה שניתנה להם כאשר יהושע נכנס לארץ כותבת הגמרא בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף לה עמוד ב

ת"ר: כיצד כתבו ישראל את התורה? רבי יהודה אומר: על גבי אבנים כתבוה, שנאמר: +דברים כז+ וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת וגו', ואחר כך סדו אותן בסיד; אמר לו רבי שמעון: לדבריך, היאך למדו אומות של אותו הזמן תורה? אמר לו: בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא, ושיגרו נוטירין שלהן וקילפו את הסיד והשיאוה, ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת, שהיה להן ללמד ולא למדו;

וכך כותבים התוספות מסכת סוטה דף לה עמוד ב

ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת - ואם תאמר תיפוק ליה דבשעת מתן תורה החזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה וי"ל דעונש זה גדול הוא שלאחר שהיתה כתובה בידם ולא רצו ללמוד ומיהו תימה והאמר בפ"ק דמסכת ע"ז (דף ב:) דעדיין יש להן פתחון פה שיאמרו כלום כפית עלינו הר כגיגית כישראל וכל זמן שיש להן פתחון פה איך נתחתם גזר דינם.

כלומר הקב"ה נתן להם הזדמנות גם בעולם הזה וגם בעולם הבא . וגודל ההזדמנות בעולם הבא הוא שינוי מהותי בעולם הבא כי יש את הכלל "היום לעשותם ולא למחר לעשותם" .

ואומרת הגמרא חברותא מסכת פסחים דף נו עמוד א

שנינו במתניתין: וכורכין את שמע.והוינן בה: היכי עבדי?אמר רב יהודה: היו אומרים "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", ולא היו מפסיקין אלא המשיכו מיד לומר "ואהבת".ומן הראוי להאריך ב"אחד", ולהפסיק בין קבלת עול מלכות שמים שבפסוק הראשון של "שמע", לבין הפסוק השני שנאמר בלשון ציווי.רבא אמר: מפסיקין היו בין "שמע" ל"ואהבת".אלא שהיו אומרים, "היום על לבבך", בלא הפסק בין "היום" לבין "על לבבך". דהיה משמע מכך, שרק היום יהיה על לבבך. ולא יהיה גם מחר על לבבך.

ואומר התוספות מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

היום לעשותם ולא למחר לעשותם - תימה אנשי יריחו שהיו כורכין את שמע ולא היו מפסיקין בהיום על לבבך (פסחים נז.) ולפיכך הקפידו עליהם חכמים דמשמע היום על לבבך ולא למחר על לבבך ומה יש לחוש בזה כיון שכך הוא אמת כדמשמע הכא ויש לומר דהתם איכא למיטעי היום ממש וכן למחר ממש אבל היום לעשותם בקרא דבתשלום שכר כתיב (דברים ז) ומשלם לשונאיו ותשלום שכר הצדיקים הוא לעולם הבא.

התוספות אומר שאמת הדבר שאפילו קריאת שמע לעולם הבא לא יהיה מצווה ולמה יש לחכמים טרוניה כלפי אנשי יריחו ?  ומתרץ התוספות שהם יבאו לטעות במצווה של קריאת שמע בעולם הזה .

בכל מקרה יוצא לנו שהקב"ה עשה שינוי מהותי בעולם הבא רק כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות העולם ונתן להם את האפשרות לקיים מצוות סוכה בעולם הבא ואפילו לקבל עליה שכר בניגוד למהותו של העולם הבא . וכך כותב רבינו בחיי דברים (פרשת ואתחנן) פרק ז פסוק יא

(יא) אשר אנכי מצוך היום לעשותם. דרשו רז"ל: (עירובין כב א) היום לעשותם ולא היום ליטול שכרם, היום לעשותם ולא למחר לעשותם. והכוונה: כי העולם הזה זמן המעשה ולא זמן השכר, והעולם הבא זמן השכר ולא זמן המעשה, והוא שרמז שלמה ע"ה ואמר: (קהלת ט, י) "כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה", ירצה לומר: כי אחר המיתה אלו רצה לעשות מצוה ולהשלים מה שחסר כאן, או להתעסק בדבר הרשות בחשבונות ושאר עסקי הגוף, אין זה בידו, כי ביום ההוא אבדו עשתונותיו וכלו חשבונותיו, ואין לו באותו זמן מעשה וחשבון כלל ולא דעת וחכמה להוציאה אל הפועל, על כן יש לך לעשות כל הטוב שתוכל בעולם הזה בעוד שיש לך כח ורשות לעשות,

ולמה אין לנו יכולת לעשות מצוות בעולם הבא ? התשובה הפשוטה כי הקב"ה מפקיע מהאדם את יכולת הבחירה ולכן אין לו יכולת לקבל שכר .

וזה בדיוק מה שאנחנו מתפללים בראש השנה ויום הכיפורים על הימים שבו הקב"ה יתגלה ויפקיע את הבחירה החופשית שלנו והצדיקים הישרים והחסידים יקבלו שכר והרשעים יכלו כעשן כאילו לא היו קיימים

וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים. וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת, לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. שֶׁיָּדַעְנוּ ה' אֱלהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן לְפָנֶיךָ. עז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ. וְשִׁמְךָ נורָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ:

וּבְכֵן תֵּן כָּבוד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ. וְתִקְוָה טובָה לְדורְשֶׁיךָ. וּפִתְחון פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ. שָׂשׂון לְעִירָךְ. וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ. וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ:

וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלזוּ. וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ. וְעולָתָה תִקְפּץ פִּיהָ. וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדון מִן הָאָרֶץ:

וְתִמְלךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ. בְּהַר צִיּון מִשְׁכַּן כְּבודֶךָ. וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ:

יִמְלךְ ה' לְעולָם אֱלהַיִךְ צִיּון לְדר וָדר הַלְלוּיָהּ:

ונשאלת השאלה למה התגלות הקב"ה לעולם הבא לא גורמת לאומות העולם להבין את האמת ? למה הם בעטו בסוכה כאשר הם יודעים שהקב"ה שינה את העולם הבא רק בשבילם ? נתן להם הזדמנות להיות בעולם שכולו טוב לנצח נצחים ?

והתשובה היא שהם הביאו את עצמם בדחייה של קבלת המצוות ובדחייה של קבלת התורה ואחר כך בדחייה של קבלת התורה כאשר הקב"ה נתן להם בינה להבין את התורה ויהושע כתב להם בשבעים שפות למצב שהם הכניסו את עצמם לשער החמישים של הטומאה ששם יש אפס יראת שמים וכאשר יש לך אפס יראת שמים אין לך סיכוי לצאת משם וגם הקב"ה לא יכול להוציא אותך משם כי אפילו הוא יוציא אותך משם זה לא יהיה בגללך ולכן זה חייב להיות בעל כורחך ולא תוכל לקבל שכר על הזה ולכן לא יועיל מה שהקב"ה יוציא אותך . כדי שאדם יהיה שייך לעולם הוא חייב שיהיה לו קמצוץ של יראת שמים ואותו מעט יראת שמים חייב להיות מתוך הבחירה שלו ורק במצב כזה הקב"ה יכול לעזור לך להתרומם על לשער החמישים של הטהרה שהוא השער של מתן תורה וקבלת התורה .

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ה

ב קול דודי דופק, על ידי משה, בשעה שאמר (שמות י"א) ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים, פתחי לי, רבי יסא אמר, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו.

אבל אם אין אפילו חודו של מחט הקב"ה לא יכול לעזור כי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" .

וכך אומר האוצר המדרשים (אייזנשטיין) ויושע

מי כמוך, אמרו חז"ל בשעה שאמרו ישראל זאת השירה לפני הקדוש ברוך הוא שמע אותה פרעה כשהיה מטורף בים ונשא אצבעו לשמים ואמר מאמין אני בך שאתה הצדיק ואני ועמי הרשעים ואין אלוה בעולם אלא אתה. באותה שעה ירד גבריאל והטיל על צוארו שלשלת של ברזל ואמר לו רשע! אתמול אמרת מי ה' אשר אשמע בקולו ועכשיו אתה אומר ה' הצדיק. מיד הורידו למצולות ים ועכבו שם חמשים יום וציער אותו כדי שיכיר נפלאותיו של הקדוש ברוך הוא, ולאחר כן העלו מן הים והמליכו על נינוה, וכשבא יונה לנינוה ואמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת מיד אחזו אימה ורעדה וקם מכסאו ויכס שק וישב על האפר והוא בעצמו זעק ואמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו, כי יודע אני שאין אלוה אחר בכל העולם כמוהו, וכל דבריו אמת וכל משפטיו באמת ובאמונה. ועדיין פרעה חי ועומד בפתחו של גיהנם, וכשנכנסין מלכי או"ה מיד הוא מודיע להם גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, ואומר להם שוטים שבעולם מפני מה לא למדתם ממני דעת, שהרי אני כפרתי בהקב"ה לכן שלח בי עשר מכות, ואף טבעני בים ועכבני שם חמשים יום, ולאחר כן העלני מן הים, ולבסוף האמנתי בו בעל כרחי, לכך שררו ישראל זאת השירה ואמרו כולם יחד מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא

כלומר פרעה שהיה בשער החמישים של הטומאה אומר "ולבסוף האמנתי בו בעל כרחי" ואין לפרעה שום שכר והסיפור של נינווה יוכיח שאין לו תקנה עולמית .

ונשאלת השאלה האם כל המצוות הופקעו לעולם הבא ?

אומרת הגמרא חברותא מסכת מועד קטן דף כט עמוד א

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: תלמידי חכמים אין להם מנוחה אפילו לעולם הבא.

שנאמר "ילכו מחיל אל חיל - יראה אל אלהים בציון! "

אומרת הגמרא חברותא מסכת סוטה דף ז עמוד ב

אלא ראובן - מנא לן דאודי? מנין שהודה בחטאו.

ומשנינן - דאמר רב שמואל בר נחמני, אמר בשם רבי יוחנן.

מאי דכתיב "יחי ראובן ואל ימות, וזאת ליהודה"? מהו הלשון "וזאת" שנאמר לפני ברכת משה ליהודה? -כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר, והיו עמם עצמות השבטים, היו עצמותיו של יהודה מגולגלים בארון, שהרי נידה את עצמו, כשאמר לאביו - וחטאתי לך כל הימים!עד שעמד משה, ובקש עליו רחמים, אמר לפניו: רבונו של עולם! מי גרם לראובן שהודה שחטא? - יהודה! על ידי כך שהודה במעשה תמר, וגרם לראובן שאף הוא יודה.וזהו "וזאת ליהודה", כלומר, הודאת ראובן, המוזכרת קודם לכן, היתה אודות להודאתו של יהודה.ואז ממשיך משה רבנו ואומר, כיון שכן - שמע ה' קול יהודה!

על אבריה לשפא - חזרו אבריו של יהודה למקומם, שהתחברו יחד, ופסקו מלהתגלגל.ולא הוה קא מעיילין ליה למתיבתא דרקיעא. אבל עדיין לא עלתה נשמתו לישיבה של מעלה.המשיך משה רבנו להתפלל "ואל עמו תביאנו".העלו את נשמתו לבי"ד של מעלה.ולא היה קא ידע משקל ולמיטרא בשמעתתא בהדי רבנן - ועדיין לא היה יהודה יודע לבוא במשא ומתן עם תלמידי הישיבה של מעלה.

הוסיף משה והתפלל - "ידיו רב לו".אך עדיין לא הוה קא סלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא.

לא זכה שדבריו יתקבלו.הוסיף משה והתפלל "ועזר מצריו תהיה".

כלומר יש בעולם הבא דרגות של לימוד תורה ולכן מה שנשאר לעולם הבא זה יצר של מעין ביטול תורה ולכן לצדיקים לא יהיה מנוחה בעולם הבא כי הם יצטרכו להתמודד מול אותו יצר שהוא כנגד לימוד התורה וזה השכר היחידי שיישאר לעולם הבא ולכן צריך גם יום כיפורים לכפר למי שלא עשה מה שיכול היה לעשות בלימוד תורה בעולם הבא

וכך אומר הספר תפארת ישראל פרק נג

בזה הפרק נוסיף ראיה מדברי חכמים. במדרש "חכמות בנתה ביתה טבחה טבחה אף ערכה שלחנה" (ר' משלי ט, א - ב), זו אסתר המלכה. בשעה שהגיע צער לישראל, התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע, ושכרתם יין ביותר. וכסבור היה המן בעצמו שחלקה לו כבוד. והוא לא ידע שפרשה לו מצודה, שמתוך ששכרה אותו יין, קנתה אומתה לעולם. "אף ערכה שלחנה" בעולם הזה ובעולם הבא. איזה, [זה] שם טוב שקנתה. שכל המועדים עתידים ליבטל, וימי הפורים לא בטלים לעולם, שנאמר (אסתר ט, כז) "ולא יעבור וגו'". רבי אלעזר אומר, אף יום הכפורים לא יבטל לעולם, שנאמר (ויקרא טז, לד) "והיתה זאת לכם לחקת עולם", עד כאן.

פורים זה קבלת התורה באהבה ויום הכיפורים לכפר על אותו יצר של ביטול תורה שיישאר בעולם הבא וכנגדו נקבל שכר וזה לעלות במדרגות הבנת התורה .