פרשת וילך למה הקב"ה אומר ליהושע חזק ואמץ 3 פעמים ? האם כניסה לארץ ישראל והנחלת הארץ הם שני דברים שונים או דבר אחד ? למה אומר הקב"ה ליהושע חזק ואמץ מאד בעניין דברי תורה ? האם בכל דבר שומעים למלך ? מאיפה לומדים שלא שומעים למלך בביטול תורה ? על מה נענש יהושע בערירות ? האם יהושע היה נענש בערירות אם לא היה מבטל תורה ? האם לימוד תורה חשובה מפרו ורבו ומה הקשר לעונש של יהושע על שביטל פרו ורבו מעם ישראל ? מה דעתו של בן עזאי לחשיבות של לימוד תורה לעומת מצוות פרו ורבו ? מהי הדרך הנכונה לחזור בתשובה? מהו העניין המרכזי בהעברת המנהיגות ממשה ליהושע ? ‏ד'/תשרי/תשפ"ב

 בס"ד

פרשת וילך למה הקב"ה אומר ליהושע חזק ואמץ 3 פעמים ? האם כניסה לארץ ישראל והנחלת הארץ הם שני דברים שונים או דבר אחד ? למה אומר הקב"ה ליהושע חזק ואמץ מאד בעניין דברי תורה ? האם בכל דבר שומעים למלך ? מאיפה לומדים שלא שומעים למלך בביטול תורה ? על מה נענש יהושע בערירות ? האם יהושע היה נענש בערירות אם לא היה מבטל תורה ? האם לימוד תורה חשובה מפרו ורבו ומה הקשר לעונש של יהושע על שביטל פרו ורבו מעם ישראל ? מה דעתו של בן עזאי לחשיבות של לימוד תורה לעומת מצוות פרו ורבו ? מהי הדרך הנכונה לחזור בתשובה? מהו העניין המרכזי בהעברת המנהיגות ממשה ליהושע ?  ‏ד'/תשרי/תשפ"ב

דברים (פרשת וילך) פרק לא פסוק ז

(ז) וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל־יִשְׂרָאֵ֘ל חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְקֹוָ֛ק לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם:

דברים (פרשת וילך) פרק לא פסוק כג

(כג) וַיְצַ֞ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וַיֹּאמֶר֘ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לָהֶ֑ם וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ:

כתוב בתורה פעמים חזק ואמץ אחד משה אמר ליהושע והשני הקב"ה אמר ליהושע .

בספר יהושע נאמר 3 פעמים חזק ואמץ פעמים על ידי הקב"ה ליהושע

יהושע פרק א פסוק ו

(ו) חֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם:

יהושע פרק א פסוק ז

(ז) רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ:

ופעם שלישית על ידי העם ליהושע

יהושע פרק א פסוק טז - יח

(טז) וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁר־צִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽל־כָּל־אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ:

(יז) כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־ מֹשֶֽׁה:

(יח) כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶ֣ה אֶת־פִּ֗יךָ וְלֹֽא־יִשְׁמַ֧ע אֶת־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ: פ

וצריך להבין למה צריך הקב"ה להגיד ליהושע 3 פעמים חזק ואמץ ?

כאשר אומר משה ליהושע חזק ואמץ הוא מדבר על 2 דברים שיהושע יעשה האחד כניסה לארץ ישראל והשני מעשה הנחלה של ארץ ישראל לעם ישראל .

כאשר הקב"ה אומר חזק ואמץ ליהושע בספר דברים הוא מדבר רק על הכניסה לארץ ישראל "כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל"  ובספר יהושע הקב"ה אומר לו "כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת־הָעָ֣ם" כלומר כאשר משה היה בחיים יהושע קיבל את הציווי להכניס את עם ישראל לארץ ישראל אבל לא להנחיל אותה . כאשר משה לא היה בחיים הקב"ה אמר לו חזק ואמץ על הנחלת ארץ ישראל לעם ישראל . ובזה מתורץ למה הקב"ה אומר לו פעמים חזק ואמץ פעם על הכניסה ופעם על הנחלת הארץ וזה מרמז שהכניסה לארץ והנחלה של הארץ היא שני דברים שונים ולכן צריך פעמיים שהקב"ה יגיד ליהושע חזק ואמץ.

הפעם השלישית שהקב"ה אומר ליהושע חזק ואמץ זה בהקשר של התורה "רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה" כלומר החזק ואמץ השלישי הוא לא בעניין כניסה לארץ ישראל או הנחלת ארץ ישראל לעם ישראל הוא אך ורק בעניין שמירת התורה . ונשאלת השאלה למה צריך את החזק ואמץ על התורה ?

לדעתי העניין הוא שחזק ואמץ השלישי בה להסביר את ההבנה שארץ ישראל היא המקום של הקב"ה ורק מי שהתורה היא הכול בשבילו יכול לנחול את ארץ ישראל . רק בזכות קיום המצוות והתורה עם ישראל קיבל את ארץ ישראל בלי התורה ארץ ישראל לא שייכת לעם ישראל ולכן זה חזק ואמץ רגיל זה חזק ואמץ מאד . התורה ולימוד התורה הוא המרכז של המהות היהודית . אבל את זה למדנו מפסוקים אחרים

ויקרא (פרשת אחרי מות) פרק יח פסוק כו - כח

(כו) וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם:

(כז) כִּ֚י אֶת־כָּל־הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ:

מפטיר

(כח) וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם:

וצריך להבין למה בספר יהושע הקב"ה היה צריך להגיד ליהושע 3 פעמים בהקשר של כניסה לארץ ישראל והנחלת הארץ .

חברותא מסכת סנהדרין דף מט עמוד א

אמר ליה שלמה: ניזיל אבנר ילך אבנר, כלומר בענינו של אבנר אכן אתה צודק שאתה פטור על הריגתו. אך מאי טעמא קטלתיה לעמשא? מדוע הרגת את עמשא?אמר ליה יואב: עמשא מורד במלכות הוה!

דכתיב [שם כ ד] "ויאמר המלך [דוד] לעמשא הזעק לי את איש יהודה [אסוף לי את כל אנשי יהודה עד] שלשת ימים. וילך עמשא להזעיק את יהודה ויוחר [איחר] מן המועד אשר יעדו".ובכך שאיחר למלאות ציווי המלך היה מורד במלכות.אמר ליה שלמה: לא מרד עמשא במלכות, ומה שאיחר לאסוף את אנשי יהודה היה כדין, משום שעמשא "אכין" ו"רקין" דרש היה דורש כל "אך" ו"רק" שבמקרא.

אשכחינהו דפתיח להו במסכתא. עמשא מצא את אנשי יהודה כשהם עסוקים בלימוד מסכת, ולא רצה לבטלן מתורה.אמר: כתיב אצל יהושע [א יח] "כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו, יומת".יכול אפילו לדברי תורה, ששומעים למלך אפילו כשזה כרוך בביטול דברי תורה?

תלמוד לומר בסוף הפסוק "רק חזק ואמץ". "רק" בא למעט, שבמקום ביטול תורה אין שומעין למלך.

צריך לשים לב שלימוד הגמרא הוא לא ממה שהקב"ה אמר ליהושע זה מדברי העם ליהושע . כלומר הקב"ה אמר ליהושע " רַק֩ חֲזַ֨ק וֶֽאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ כְּכָל־הַתּוֹרָ֗ה אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י"

כלומר הקב"ה אומר ליהושע חזק ואמץ מאד לגבי דברי התורה . אתה מקבל את המשימה להכניס את עם ישראל לארץ ישראל ולהנחיל לעם ישראל את ארץ ישראל אבל התנאי הוא חזק ואמץ מאד בדברי תורה . והעם מקבל על עצמו את המנהיגות של יהושע בתנאי שיהושע  יהיה במצב של חזק ואמץ מאד של התורה . ומתוך זה לומדים חז"ל שבמקום ביטול תורה אין שומעין למלך . כלומר הציווי של לימוד התורה הוא  מוחלט עד כדי כך שלא שומעים למלך במקום של ביטול תורה . החידוש הוא שלא שומעים למלך במקום שהציווי של המלך מתנגש באחת המצוות של התורה אפילו בביטול דברי תורה שבמקום ביטול תורה אין שומעין למלך  .

ועל ביטול תורה אפילו בזמן מלחמה כאשר יהושע צר על יריחו בלילה וצריך להתכונן למלחמה בבוקר נענש יהושע בערירות על ביטול תורה עד כדי כך

חברותא עירובין דף סג עמוד ב

ופליגא - הא דאמר רב לוי, שנענש יהושע על שהורה הלכה בפני רבו - דרבי אבא בר פפא.

דאמר רבי אבא בר פפא: לא נענש יהושע - להיות ערירי - אלא בשביל שביטל את ישראל לילה אחת מפריה ורביה, ועל כן נענש מדה כנגד מדה [ריטב"א ור"ן].שנאמר: ויהי בהיות יהושע ביריחו [סמוך ליריחו, כשהיה צר על העיר], וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו. וילך יהושע אליו, ויאמר לו: הלנו אתה, אם לצרינו? ויאמר: לא, כי אני שר צבא ה', עתה באתי!ומדכתיב "וחרבו שלופה בידו" מכלל דלפורענות בא. ומדקאמר "עתה באתי", דהיינו על עבירה של עכשיו. מכלל, דהיתה עוד עבירה. ועל כרחך, הכי אמר לו ליהושע: אמש, כלומר: לפנות ערב זה, ביטלתם תמיד של בין הערבים [שהיו הכהנים טרודים בנשיאת הארון שיוצא עמהם למלחמה - ריטב"א מגילה ג א]. ועכשיו משחשיכה, שהוא זמנם ללמוד, שאינם עסוקים במלחמה שהיא ביום, ביטלתם [אתם מבטלים] תלמוד תורה. אמר שאל לו יהושע: על איזה מהן מהעבירות באת? אמר לו על של "עתה" באתי, דהיינו על ביטול תלמוד תורה. וראיה לכך שעל תלמוד תורה הוכיחו, שהרי מיד, כלומר: במלחמת העי שהיתה אחר מלחמה זו, נזהר יהושע מלבטל תלמוד תורה.שנאמר שם: וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם. וכתיב בתריה: וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק.ואמר רבי יוחנן: מלמד שלן בעומקה של הלכה [גירסת הב"ח] בתוך העם.⁽⁸⁾והשתא ילפינן מהכא שביטל את העם מפריה ורביה, שהרי הטעם שביטלם מתלמוד תורה, מפני שהיו אורבין על העיר בלילה. וממילא לא החזירו את הארון - שהיו נושאים עמם במלחמה - למקומו. וגמירי: דכל זמן שארון ושכינה שרויין שלא במקומן - אסורין בתשמיש המטה.

ויש בגמרא הזאת קושי מסוים מצד אחד המלאך אומר שבא על ביטול תורה וחרב בידו ומצד שני נענש יהושע בערירות על נושא של פרו ורבו שהיה תוצאה של המלחמה וגם ביטול התורה היה תוצאה של המלחמה ועדיין אם יהושע לא היה מבטל תורה עדיין היה ביטול של פרו ורבו כי הארון היה איתם במלחמה והעם היה אסור בתשמיש במיטה כל עוד הארון לא היה במקומו .  ומובן מכאן שאם יהושע לא היה מבטל תורה המלאך לא היה מגיע עם חרב בידו . וצריך לומר שבאמת עיקר העניין זה ביטול התורה ובגלל עוון ביטול התורה הוא נענש גם על הפרו ורבו שביטל . מתוך זה אנחנו מבינים שלימוד תורה עצמו יכול היה לפתור את ביטול פרו ורבו כי לימוד התורה עצמו הוא חלק מבריאה והתחדשות של העולם ואולי זה מתחבר להחלטה של בן עזאי ללמוד תורה ולא לעסוק בפרו ורבו .

חברותא יבמות דף סג עמוד ב

תניא: רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה, הרי זה כאילו שופך דמים [שמחסר הנפשות מן העולם וכאילו שופך דמן, עץ יוסף].שנאמר: "שופך דם האדם" - באדם דמו ישפך, כי בצלם אלהים עשה את האדם.וכתיב בתריה: ואתם פרו ורבו.רבי עקיבא אומר: כאילו ממעט הדמות.⁽²⁶⁾שנאמר: כי בצלם אלהים עשה את האדם.וכתיב בתריה⁽²⁷⁾: ואתם פרו ורבו.

בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וגם ממעט הדמות.. שנאמר: שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם. ואתם פרו ורבו. שהואיל ונאמר פסוק זה אחר שני ענינים האלו, הוא הולך על שניהם.⁽²⁸⁾אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, ויש נאה מקיים ואין נאה דורש.ואילו אתה נאה דורש ואין נאה מקיים, שגירש את אשתו קודם שקיים מצות פריה ורביה [תוספות].אמר להם בן עזאי: ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה. אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים.⁽²⁹⁾

ואנחנו רואים שבן עזאי מחשב את לימוד התורה יותר ממצוות פרו ורבו וזה מלמד אותנו את החשיבות העליונה של לימוד התורה .

וזה הלימוד שלנו מהחלפת המנהיגות ממשה ליהושע שהעניין המרכזי בו הוא ההבנה שלימוד התורה נמצא מעל כולם . עד כדי כך שיהושע שביטל תורה בזמן מלחמה נענש בערירות .

והדרך הטובה לחזור בתשובה ולהכין את עצמך ליום הדין הוא לימוד התורה

חברותא מסכת קידושין דף ל עמוד ב

כך, כיוצא בזה, הקדוש ברוך הוא אמר להם לישראל: בני, בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה שתהיה לו תבלין, סם מרפא.ואם אתם עוסקים בתורה, אין אתם נמסרים בידו, שנאמר [בראשית ד ז]: "הלא אם תטיב שאת", אם תעסוק בתורה, שהיא לקח טוב,⁽³²⁰⁾ אזי 'שאת', תתנשא על יצרך.ואם אין אתם עוסקין בתורה, אתם נמסרים בידו, שנאמר בהמשך הכתוב דלעיל: "ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רובץ" [היצר הרע רובץ בפתח ואורב לך להחטיאך].ולא עוד, אלא שכל משאו ומתנו של יצר הרע הוא בך, להחטיאך, שנאמר בהמשך הכתוב "ואליך תשוקתו", כל תשוקתו מכוונת אליך להחטיאך.ואם אתה רוצה, אתה עוסק בתורה ועל ידי כך הנך מושל בו, שנאמר בהמשך הכתוב: "ואתה תמשול בו".⁽³²¹⁾