פרשת מטות מסעי מהי אומנותו של עם ישראל ? מהי אומנותם של אומות העולם ? למה בלעם נהרג בחרב ? למה עם ישראל החליף את אומנותו שזה אומנות הפה והשתמש בחרב ? מה הקשר של לבן לבלעם ? מהו שורשו של עמלק ? כיצד לבן בלעם ובלק קשורים לנפילים ? האם כוח הפה של לבן ובלעם קשור לכוח הנבואה שלהם ? מה הקשר של הנחש ללבן בלעם ובלק ? מתי וכלפי מי יכול עם ישראל להחליף את אומנותו לאומנות אומות העולם ? האם החרב זה כל כלי מלחמה ? מי צריך לתפוס את החרב בעם ישראל? מול מי צריך עם ישראל לתפוס את החרב ומה הקשר לעמלק ? ‏כ"ט/תמוז/תשפ"א

 בס"ד

פרשת מטות מסעי מהי אומנותו של עם ישראל ? מהי אומנותם של אומות העולם ? למה בלעם נהרג בחרב ? למה עם ישראל החליף את אומנותו שזה אומנות הפה והשתמש בחרב ? מה הקשר של לבן לבלעם ? מהו שורשו של עמלק ? כיצד לבן בלעם ובלק קשורים לנפילים ? האם כוח הפה של לבן ובלעם קשור לכוח הנבואה שלהם ? מה הקשר של הנחש ללבן בלעם ובלק ? מתי וכלפי מי יכול עם ישראל להחליף את אומנותו לאומנות אומות העולם ? האם החרב זה כל כלי מלחמה ? מי צריך לתפוס את החרב בעם  ישראל? מול מי צריך עם ישראל לתפוס את החרב ומה הקשר לעמלק ? ‏כ"ט/תמוז/תשפ"א

כתוב במדבר (פרשת מטות) פרק לא פסוק ו - ח

(ו) וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה אֶ֥לֶף לַמַּטֶּ֖ה לַצָּבָ֑א אֹ֠תָם וְאֶת־פִּ֨ינְחָ֜ס בֶּן־אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ לַצָּבָ֔א וּכְלֵ֥י הַקֹּ֛דֶשׁ וַחֲצֹצְר֥וֹת הַתְּרוּעָ֖ה בְּיָדֽוֹ:

(ז) וַֽיִּצְבְּאוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־זָכָֽר:

(ח) וְאֶת־מַלְכֵ֨י מִדְיָ֜ן הָרְג֣וּ עַל־חַלְלֵיהֶ֗ם אֶת־אֱוִ֤י וְאֶת־רֶ֙קֶם֙ וְאֶת־צ֤וּר וְאֶת־חוּר֙ וְאֶת־רֶ֔בַע חֲמֵ֖שֶׁת מַלְכֵ֣י מִדְיָ֑ן וְאֵת֙ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֔וֹר הָרְג֖וּ בֶּחָֽרֶב:

ואומר רש"י במדבר (פרשת מטות) פרק לא פסוק ח

בחרב - הוא בא על ישראל, והחליף אומנתו באומנותם, שאין נושעים אלא בפיהם ע"י תפלה ובקשה. ובא הוא ותפש אומנותם לקללם בפיו, אף הם באו עליו והחליפו אומנותם באומנות האומות, שבאין בחרב, שנאמר (בראשית כז, מ) ועל חרבך תחיה:

יוצא לנו כאן שהחרב היא אומנותם של אומות העולם ולא אומנותו של עם ישראל . וכאן יש מקרה מיוחד שבוא בלעם תופס או האומנות של עם ישראל וזה כוח הפה ומה משמעות כוח הפה מלמד התלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב

אמר רבי אלעזר: כל אדם לעמל נברא, שנאמר כי אדם לעמל יולד, איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא, כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו - הוי אומר לעמל פה נברא. ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה, כשהוא אומר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך - הוי אומר לעמל תורה נברא. והיינו דאמר רבא: כולהו גופי דרופתקי נינהו, טובי לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא

ואת החלוקה הזאת מלמד הבמדבר רבה (וילנא) (פרשת בלק) פרשה כ סימן יג

יג [כב, כב] ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב, מלאך ה', מלאך של רחמים היה ונעשה לו לשטן ושני נעריו עמו זו דרך ארץ שהיוצא לדרך צריך שנים לשמשו וחוזרים ומשמשין זה לזה ותרא האתון את מלאך ה' וכי לא היה יכול המלאך לנשוף בו ויוציא רוחו אלא אם כן שלף חרבו והרי כתיב בסנחריב (ישעיה לז) ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור וכתיב (שם /ישעיהו/ מ) וגם נשף בהם חייהם אלא כך אמר לו הפה נתן ליעקב שנא' (בראשית כז) הקול קול יעקב והידים ידי עשו וכתיב (שם /בראשית כ"ז/) ועל חרבך תחיה, והאומות כולם בחרב חייהם ואתה תחליף אמונתך ותבא עליהם בשלהן אף אני אבוא עליך בשלך לכך כתיב וחרבו שלופה בידו.

ולמה דווקא בלעם תפס את האומנות של עם ישראל והיא אומנות הפה ? כדי להבין את זה צריך להבין את הקשר הישיר של בלעם ללבן אומר הרא"ש במדבר (פרשת מטות) פרק לא פסוק ח

(ח) ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בחרב. שמעתי שאותו חרב הוא אשר נעץ יעקב אבינו בגל אצל המצבה שעשו ביניהם הוא ולבן הארמי אמרו מי שיעבור את הברית הזאת איש על רעהו ידקר בחרב ויסקל באבני הגל וזש"ה ותלחץ רגל בלעם אל הקיר כלומר אל האבנים. ועובר הברית אז התחיל ליסקל באבנים ולסוף נהרג בחרב דכתיב ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב הידועה והמבוררת וז"ש הכתו' יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ואמרי' בלעם הוא לבן ואולי נאמר כי היה ממשפחתו ונכון:

כלומר יש כאן קשר ישיר של בלעם ללבן וכך אומר הזוהר הקדוש  על לבן

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מָה רָאָה יַעֲקֹב שֶׁשָּׁלַח לְעֵשָׂו וְאָמַר עִם לָבָן גַּרְתִּי, וְכִי מֶה עָשָׂה בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו [שאמר] דָּבָר זֶה? אֶלָּא לָבָן הָאֲרַמִּי, קוֹלוֹ הָלַךְ בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם שֶׁיִּנָּצֵל מִמֶּנּוּ, וְהוּא הָיָה מְכַשֵּׁף בִּכְשָׁפִים וְגָדוֹל בַּקּוֹסְמִים, וַאֲבִי בְּעוֹר הָיָה, וּבְעוֹר אֲבִי בִּלְעָם, שֶׁכָּתוּב (יהושע יג) בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם, וְלָבָן חָכָם בַּמְּכַשְּׁפִים וּבַקּוֹסְמִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וְעִם כָּל זֶה לֹא יָכֹל לְיַעֲקֹב, וְרָצָה לְאַבֵּד אֶת יַעֲקֹב בְּכַמָּה כְּלֵי זַיִן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים כו) אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי.

אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּל הָעוֹלָם הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁלָּבָן הָיָה גְּדוֹל הַחֲכָמִים וְהַמְּכַשְּׁפִים וְהַקּוֹסְמִים, וּמִי שֶׁרָצָה לְאַבֵּד אוֹתוֹ בִּכְשָׁפָיו, לֹא נִצַּל מִמֶּנּוּ, וְכָל מַה שֶּׁיָּדַע בִּלְעָם - מִמֶּנּוּ הָיָה, וְכָתוּב בְּבִלְעָם (במדבר כב) כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר, וְכָל הָעוֹלָם הָיוּ פוֹחֲדִים מִלָּבָן וּמִכְּשָׁפָיו. וְדָבָר רִאשׁוֹן שֶׁשָּׁלַח יַעֲקֹב לְעֵשָׂו - אָמַר עִם לָבָן גַּרְתִּי.

ומאיפה ידע לבן את כל הכשפים שלו ?   אומר הזהר הקדוש

וּבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁיּוֹדְעִים מְקוֹמָם, בָּאִים אֲלֵיהֶם וּמְלַמְּדִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם כְּשָׁפִים וּנְחָשִׁים וּקְסָמִים. וְאוֹתָם הָרֵי הַחֹשֶׁךְ נִקְרָאִים הַרֲרֵי קֶדֶם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַחֹשֶׁךְ מַקְדִּים לָאוֹר, וּמִשּׁוּם זֶה הָרֵי הַחֹשֶׁךְ נִקְרָאִים הַרֲרֵי קֶדֶם. לָבָן וּבִלְעָם לָמְדוּ מֵהֶם כְּשָׁפִים, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר בִּלְעָם, מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרֲרֵי קֶדֶם וְגוֹ

כלומר בלעם הוא ירך אביו של לבן . שניהם היו מכשפים וקוסמים ושניהם קשורים באופן מהותי לנפילים אלו שהתנגדו לבריאת האדם . ואותם שליחים של הנפילים היו לבן ובלעם ויותר מאוחר עמלק שמהותו זה בלק ובלעם ונכתב בדברים פרק כו

 (ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב:

ואומר רש"י דברים פרק כו

ארמי אבד אבי - מזכיר חסדי המקום ארמי אובד אבי, לבן בקש לעקור את הכל, כשרדף אחר יעקב. ובשביל שחשב לעשות, חשב לו המקום כאלו עשה, שאומות העולם חושב להם הקדוש ברוך הוא מחשבה [רעה] כמעשה:

כלומר לבן רצה לאבד לחלוטין את יעקב שהוא הבסיס של עם ישראל ולכן רצה לאבד את הכול .

וכך כותב פירוש הסולם לזוהר - דברים פרשת כי תצא מאמר להכרית זרעו של עמלק אות קי

עמלק מאן הוא לעילא וכו': שואל, מי הוא שורשו של עמלק למעלה ברוחניות, שהרי אנו רואים שבלעם ובלק משם, מעמלק של מעלה, היו הנשמות שלהם, ומשום זה, היו שונאים את ישראל יותר מכל אומה ולשון, ומשום זה, רשום בשמותיהם, עמלק, דהיינו ע"מ של בלעם ל"ק של בלק, והעמלקים הם דכר ונוקבא. ועליהם נאמר לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל. אשר עמל הוא דכר של עמלק, ואון הוא נוקבא שלו.

כלומר מי שתופס את האומנות של עם ישראל זה לבן ובלעם ובלק . לבן ובלעם שניהם נביאים שדברו עם בורא עולם והיו בדרגת נביאים

כתוב בבראשית (פרשת חיי שרה) פרק כד פסוק נ

(נ) וַיַּ֨עַן לָבָ֤ן וּבְתוּאֵל֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵיְקֹוָ֖ק יָצָ֣א הַדָּבָ֑ר לֹ֥א נוּכַ֛ל דַּבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ רַ֥ע אוֹ־טֽוֹב:

בראשית (פרשת ויצא) פרק לא פסוק כד

(כד) וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י בַּחֲלֹ֣ם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ פֶּן־תְּדַבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־רָֽע:

במדבר (פרשת בלק) פרק כב פסוק כ

(כ) וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים׀ אֶל־בִּלְעָם֘ לַיְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה:

וגם הנחש היה כוחו היה בפיו . בראשית (פרשת בראשית) פרק ג פסוק ד - ה

(ד) וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן:

(ה) כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיוֹם֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע:

כלומר המלחמה של עם ישראל בחרב היא רק באותם שתפסו את אומנות עם ישראל ומי הם היו ? לבן בלעם ובלק . בלק ובלעם הם הנשמה של עמלק ולכן צריך להגיד שהעם היחידי שבו יש לנו מצווה תמידית להרוג אותם בחרב זה עמלק . וכך כותב הריקאנטי שמות (פרשת בשלח) פרק יז פסוק יג

(יג) ויחלוש יהושע את עמלק וגו' [י"ז, י"ג]. אמרו רז"ל במכילתא [בשלח סוף פי' א] אמר רבי אלעזר לפי חרב למה נאמר, למדנו שהמלחמה הזאת לא היתה אלא על פי הגבורה. רמז למה שכתוב [ירמיה מ"ז, ו'] הוי חרב לי"י, וכתיב [ישעיה כ"ז, א'] בחרבו הקשה, והרמז למדת הדין של מעלה. או אפשר שירמוז למדת הדין של מטה, והוא הנכון.

כלומר המקום היחידי שבו אנחנו צריכים להלחם בחרב ולתפוס את אומנותם של אומות העולם כאשר אנחנו נלחמים ביד הארוכה של אותם מלאכים שהמהות שלהם התנגדות לבריאת האדם ויש להם את הכוח ואת היכולת לתפוס את האומנות של עם ישראל וזה כוח הפה וזה עמלק. כי בעצם מהותם היא אפשרות שלהם להחליף את עם ישראל כי אם האדם לא היה נברא הם היו נשארים כמהות העולם . עם ישראל מיצג את בריאת האדם כי העם היהודי הוא העם היחידי שקבל על עצמו את התורה . העולם עומד על התורה ולכן העולם עומד על קיומו של עם ישראל . הרצון של עמלק להוציא את עמל הפה מיד עם ישראל נובע מההבנה של שזה יגרום לעולם להיעלם כי בלי התורה אין עולם והיחידים שיישארו בעולם יהיו אותם מלאכים שהם פמליה של מעלה . מכאן ברור מהותו של עם ישראל והוא עמל הפה שמשמעותו לימוד התורה וקיום העולם ורק מול אותם אלו שלא רוצים בקיום העולם והם השליחים של המלאכים שהתנגדו לכתחילה לבריאת האדם וכל מהותם מניעת לימוד התורה של עם ישראל ורק מולם עם ישראל צריך לאחוז בחרב . וכך כותב המדרש אגדה (בובר) במדבר (פרשת בלק) פרק כב פסוק כג

[כג] וחרבו שלופה בידו. וכי לא היה יכול להרגו אם לא יהיה חרבו שלופה בידו, ומפני מה בא אליו בחרב, כי אומנותן של ישראל בקול, ואומנותן של האומות בחרב, וזה בלעם הרשע החליף אומנותו, ולקח אומנות של ישראל שהיא הקול, כדי לקללם בקולו, לפיכך בא המלאך אליו בחרב, להודיעו שאם יתפוס אומנותן של ישראל יפול בחרב, כי ישראל יקחו אומנותו, ויפילו אותו בחרב, וכן היה לו, שכן כתיב ואת בלעם בן בער הרגו בחרב (במדבר לא ח):

אבל החרב המדוברת זה לא כלי מלחמה רגיל כי אם חרב מיוחדת . וכך ניתן להבין מדברי השל"ה פרשת תולדות תורה אור

כב. ועתה אבאר הסוד, הנה בשם 'יעקב' בא 'במרמה' (בראשית כז, לה) פירוש בחכמה (תרגום אונקלוס שם) ליטול הברכות. דהיינו לרמות את עשו, דהיינו אחיזתו מלמעלה השטן המקטרג, כמו שכתבתי לעיל (אות יג) כי עשו הוא אדום והוא מזוהמת נחש הקדמוני הארור*, 'והנחש היה ערום' (בראשית ג, א), על כן צריך יעקב לבוא עליו בערמה להכניע באומנותו. כמו שהרגו את בלעם בחרב שהחרב הוא אומנתו, כמו שכתב רש"י בפסוק (במדבר לא, ח) 'ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב', ובזהר (ח"ג דף קצ"ד ע"ב) אמר, שלא היו יכולין להרוג את בלעם אלא דוקא בחרב שלו.

ולא כל אחד יכול להלחם את המלחמה הזאת

אומר פירוש הסולם לזוהר - במדבר פרשת בלק מאמר ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב אות קסא

א"ר אלעזר, בלעם וכו': אר"א, בלעם הרשע מי הרגו, ואיך נהרג. א"ר יצחק, פנחס ואנשיו הרגוהו, שכתוב, הרגו על חלליהם. ולמדנו, בעיר של מדין, היה בלעם עושה בחכמת כשפיו, שפרחו באויר הוא ומלכי מדין. ואם לא הציץ הקדוש ותפלת פנחס, שהפיל אותם לארץ על חלליהם, לא יכלו להם, ז"ש ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם. וכתוב, ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בחרב. א"ל ר' אלעזר, כל זה אני יודע.

ללמדנו שגם כאשר עם ישראל תופס את אומנותו של אומות העולם צריכים אנשים כפינחס בעלי יראת שמים להפעיל את כוחם  הרוחני באמצעות החרב . זה לא אנשי מלחמה שהמיומנות שלהם שימוש בכלי נשק רגילים . לסיכום אומנתו של עם ישראל הוא לימוד התורה וגם כאשר הוא צריך לתפוס את אומנתם של אומות העולם וזה החרב זה רק נגד אותם שליחים של מי שהתנגדו לבריאת האדם ומי שצריך להלחם בהם הם אותם אנשים שיש להם דרגה רוחנית גבוהה כדי להפעיל את החרב שהיא אותה חרב שהם משתמשים בו כנגדנו .