בס"ד
פרשת וישב האם היו מכירות הרבה של יוסף או מכירה אחת ? האם מכירת יוסף על ידי יהודה נבעה מהחשש שיוסף יהיה בכור השבטים ? מה המשמעות של מכירת יוסף לבני קטורה ? האם יש קשר בן מכירת הבכורה של עשו ליעקב לבין מכירת יוסף לבני קטורה ? מה הסיבה שיש לבני קטורה בעלות זמנית על ארץ ישראל והאם מכירת בכור רחל לבני קטורה מעצים את הטענה שלהם ? מה הקשר בן מכירת יוסף למותם של ער ואונן ? מתי התחיל התיקון של מכירת יוסף ? מה הקשר בן תמר לרות ? מה הקשר של פרץ וזרח לער ואונן ? מה הקשר בן מכירת יוסף לפדיון הבכור ? כ"ה כסלו תשפ"א
כתוב בבראשית פרשת וישב פרק לז פסוק כז - כח
(כז) לְכ֞וּ
וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים וְיָדֵ֙נוּ֙ אַל־תְּהִי־ב֔וֹ כִּֽי־אָחִ֥ינוּ
בְשָׂרֵ֖נוּ ה֑וּא וַֽיִּשְׁמְע֖וּ אֶחָֽיו:
(כח) וַיַּֽעַבְרוּ֩
אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־יוֹסֵף֙
מִן־הַבּ֔וֹר וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים
כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־יוֹסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה:
בראשית פרשת וישב פרק לז פסוק לו
(לו) וְהַ֨מְּדָנִ֔ים
מָכְר֥וּ אֹת֖וֹ אֶל־מִצְרָ֑יִם לְפֽוֹטִיפַר֙ סְרִ֣יס פַּרְעֹ֔ה שַׂ֖ר
הַטַּבָּחִֽים: פ
אומר רש"י בראשית פרשת וישב פרק לז פסוק כח
(כח)
ויעברו אנשים מדינים - זו היא שיירא אחרת, והודיעך הכתוב שנמכר פעמים הרבה:
וימשכו - בני יעקב את יוסף מן הבור
וימכרוהו צ לישמעאלים, והישמעאלים למדינים, והמדינים למצרים:
כלומר יש כאן הרבה מכירות . וכך כותב ה רשב"ם בראשית פרשת וישב פרק לז פסוק כח
(כח) ויעברו אנשים
מדיינים - בתוך שהיו יושבים
לאכול לחם ורחוקים היו קצת מן הבור לבלתי אכול על הדם וממתינים היו לישמעאלים
שראו, וקודם שבאו הישמעאלים עברו אנשים מדיינים אחרים דרך שם וראוהו בבור ומשכוהו
ומכרוהו המדיינים לישמעאלים, ויש לומר שהאחים לא ידעו, ואעפ"י אשר כתב אשר
מכרתם אותי מצרימה, י"ל שהגרמת מעשיהם סייעה במכירתו. זה נראה לי לפי עומק
דרך פשוטו של מקרא. כי ויעברו אנשים מדיינים משמע על ידי מקרה והם מכרוהו
לישמעאלים. ואף אם באתה לומר וימכרו [את] יוסף לישמעאלים כי אחיו מכרוהו, אף כן
צריך לומר שהם ציוו למדייני' סוחרים למושכו מן הבור ואחר כן מכרוהו לישמעאלים:
אבל יש דעה חולקת של האבן עזרא בראשית פרשת וישב פרק לז פסוק כח
(כח) ויעברו וכאשר עברו עליהם
הישמעאלים הסוחרים, כי המדינים יקראו ישמעאלים
וכן אמר על מלכי מדין: כי ישמעאלים הם (שופטים ח, כד):
כלומר הכול שיירה אחת והישמעאלים זה המידנים רד"ק בראשית פרשת וישב פרק לז פסוק כח
(כח) אנשים מדינים - הם הישמעאלים
שזכר כי הם המדינים. והמדינים הם בני קטורה. ואם קטורה זו הגר הנה בני ישמעאל ובני
קטורה אחים, ואם אינה הגר כלם היו בני אברהם, והתחתנו המשפחות אלה עם אלה כי
קרובים היו. וכן במלחמות גדעון עם מדין אמר, כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם
(שופטים ח' כ"ד) וקראם הנה מדנים ומדינים וישמעאלים, כי מדן ומדין היו בני
קטורה. ואמר "והמדנים מכרו אתו אל מצרים":
וכך כתוב בשופטים פרק ח פסוק כד
(כד) וַיֹּ֨אמֶר
אֲלֵהֶ֜ם גִּדְע֗וֹן אֶשְׁאֲלָ֤ה מִכֶּם֙ שְׁאֵלָ֔ה וּתְנוּ־לִ֕י אִ֖ישׁ נֶ֣זֶם
שְׁלָל֑וֹ כִּֽי־נִזְמֵ֤י זָהָב֙ לָהֶ֔ם כִּ֥י יִשְׁמְעֵאלִ֖ים הֵֽם:
ומיד אחרי 2 פסוקים שופטים פרק ח פסוק כח
(כח) וַיִּכָּנַ֣ע
מִדְיָ֗ן לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א יָסְפ֖וּ לָשֵׂ֣את רֹאשָׁ֑ם
וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֛רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בִּימֵ֥י גִדְעֽוֹן: פ
ואולי זה מסביר את מה שאומר מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת וישב פרק לז פסוק כח
[כח] בעשרים כסף. אמר הקדוש ברוך
הוא אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף. לפיכך כל אחד ואחד פודה את בנו בחמשה סלעים
דהיינו כספים:
ואנחנו רואים שיש לבני ישמעאל ובייחוד
לבני קטורה טענת בעלות על ארץ ישראל
אבל הגמרא במסכת סנהדרין גורסת כמו פרוש רש"י חברותא מסכת סנהדרין דף צא עמוד א
ושוב פעם אחת באו בני ישמעאל ובני קטורה(88) לדון עם
ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון.
אמרו לו: ארץ כנען - שלנו ושלכם היא. דכתיב: "ואלה תלדת ישמעאל
בן אברהם", וכתיב: "ואלה תולדת יצחק בן אברהם". הרי שישמעאל ויצחק - בניו של אברהם היו. ואם כן, ארץ כנען צריכה
להתחלק בינינו שוה בשוה!(89)אמר להן גביהא בן פסיסא לחכמים: תנו לי
רשות, ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס מוקדון.אם ינצחוני, אמרו הדיוט שבנו
נצחתם.ואם אני אנצח אותם, אמרו להם: תורת משה רבינו נצחתכם.נתנו לו רשות, הלך ודן
עמהן.אמר להם: מהיכן אתם מביאין ראייה?
אמרו לו: מן התורה.אמר להן:
אף אני לא אביא ראייה - אלא מן התורה. שנאמר: "ויתן אברהם את כל אשר לו
ליצחק, ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת".אב שנתן
אגטין [שטרות, כתבים(90)] לבניו בחייו, שחילק כל נכסיו
לבניו מחיים, וכתב בשטרות שלא יטול אחד כלום בחלק חבירו, ושיגר זה מעל זה
[שהפריד ביניהם, שלא יהיה ביניהם יותר קשר, ושילח כל אחד למקום אחר], כלום יש
לזה על זה כלום מעתה?כך גם כאן, הרי אברהם נתן לבני הפילגשים, דהיינו ישמעאל
וזרעו [ובני קטורה וזרעם], מתנות, ושילחם מעליו. ואת כל שאר הנכסים אשר לו נתן
ליצחק. מעתה אין לבני הפילגשים על זרע יצחק כלום(91).
כלומר בני ישמעאל ובני קטורה רואים את עצמם כבני
אברהם ולכן יש להם טענה כנגד עם ישראל . ולא רק זאת בני קטורה בזוהר הקדוש מקבלים
איזה בעלות זמנית על ארץ ישראל
וכך כותב הזוהר הקדוש
אוֹי עַל אוֹתוֹ זְמַן שֶׁנּוֹלַד
יִשְׁמָעֵאל בָּעוֹלָם וְנִמּוֹל, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הִרְחִיק
אֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל מִן הַדְּבֵקוּת הָעֶלְיוֹנָה, וְנָתַן לָהֶם חֵלֶק
לְמַטָּה בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ הַמִּילָה שֶׁבָּהֶם.
וַעָתִידִים בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לִשְׁלֹט
בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה כְּשֶׁהִיא רֵיקָה מֵהַכֹּל זְמַן רַב, כְּמוֹ שֶׁהַמִּילָה
שֶׁלָּהֶם רֵיקָה בְּלִי שְׁלֵמוּת, וְהֵם יְעַכְּבוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
לָשׁוּב לִמְקוֹמָם, עַד שֶׁיִּשְׁתַּלֵּם אוֹתָהּ זְכוּת שֶׁל בְּנֵי
יִשְׁמָעֵאל.
כלומר מכירת יוסף למדינים הם הישמעאלים הם בני קטורה זה אולי מעשה המקביל
למכירת הבכורה על ידי עשו ליעקב . יוסף הוא הבכור של רחל ורחל היא העיקר
וכך כותב הגור אריה בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק ט
(ט) חיה רעה אכלתהו. ומפני שהיה יהודה
מלך והיה מתיירא ממלכותו של יוסף כאשר חלם, לכך הרגו יהודה, כך חשב יעקב:
כלומר יוסף היה מתחרה של יהודה על הבכורה . וכך אומר רש"י בראשית פרק לא
(ד) ויקרא לרחל וללאה – לרחל תחלה ואחר כך ללאה
שהיא היתה עיקר הבית, שבשבילה נזדווג יעקב עם לבן, ואף בניה של לאה מודים בדבר,
שהרי בועז ובית דינו משבט יהודה אומרים (רות ד יא) כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם וגו',
הקדימו רחל ללאה:
כלומר יש כאן מכירה של עיקר בית יעקב לבני קטורה ואולי כדי לבטל ולתקן את המכירה של בכור האם הבכירה רחל אנחנו פודים באותו סכום את הבכורים שלנו . ואת המלחמה הזאת בין בני קטורה לעם ישראל אנחנו רואים בגמרא בחברותא מסכת סוטה דף יג עמוד א
ואמר רב אבהו, מלמד פסוק זה בא ללמדנו שאנשי
ארץ ישראל הקיפוהו כתרים לארונו של יעקב, כגורן זה כגורן של תבואה שכדי שלא
יגנבו אותו מקיפים לו מקיפים אותו באטד בקוצים שלא יוכלו ליכנס בתוך הגורן,
ומכאן משמע שעשו לו כבוד בארץ ישראל.ומבארינן מי הקיף את ארונו של יעקב בכתרים.כשבאו
בני עשו ובני ישמעאל ובני קטורה, תנא ולמדנו שכולם למלחמה באו(2)
להרוג את בני יעקב, ורק כיון שראו כתרו של יוסף שהיה אז מלך במצרים ופחדו
מפניו, נטלו כולן כל מלכי עשו ישמעאל וקטורה כתריהן ותלאום בארונו של
יעקב.
כלומר בלי כתרו של יוסף הם היו נכנסים למלחמה נגד
עם ישראל והמעמד של יוסף ביטל באופן זמני את אותה מלחמה על ארץ ישראל בין בני
קטורה לעם ישראל .
וכך כותב החברותא - הערות סוטה דף יג עמוד א הערה
יש מקשים למה דוקא עכשיו כשבאו בני יעקב
לקבור את אביהם, באו עליהם כולם למלחמה. ומבארים שבני ישמעאל חשבו שבני ישראל ירדו
למצרים ולא יחזרו יותר לארץ ישראל, אבל עכשיו שראו שבאו לקבור את אביהם, הבינו
שבדעתם לחזור עוד לארץ ישראל, ולכך נלחמו בהם שלא יקבר יעקב בארץ, כדי למנוע מהם
לשוב לארץ. אולם המהרש"א ביאר שבני ישמעאל באו למלחמה, רק כדי שלא יקבר יעקב
במערת המכפילה, ובאו כדי לעזור לעשו.
ולשני הדעות למה באו למלחמה כי הם רואים את ארץ
ישראל ארץ שלהם והמכירה של יוסף לבני קטורה זה חלק מהטענה שלהם על הבעלות שלהם על
ארץ ישראל
ואם תגיד שהמידינים מכרו אותו למצרים הרי הזכויות
של יוסף עברו למצרים , ניתן להגיד שיש כאן כתיב חסר מדנים לעומת מידנים
כלומר י חסר . כלומר הם השאירו חלק מזכויות של יוסף אצלם ומכרו אותו ללא אותם
זכויות של בכור . ואולי כדי שלא יגידו שיש למצרים זכויות על הבכורה של יוסף הגיע
מכת הבכורות וסימלה שאין יותר למצרים (גם אם היה להם ) זכות על הבכורה של יוסף .
ומיד אחרי מכירת יוסף מגיע הפרק של התחלת תיקון
מעשה המכירה . יהודה שמכר לכאורה את יוסף מתוך רצון להשאיר אצלו את הבכורה עשה
מעשה לטובתו האישית לעומת הסתכלות על האינטרס של כל עם ישראל . התוצאה של המכירה
הזאת הם שני בנים ער ואונן שמתים מתוך אותה הסתכלות צרה על האינטרס האישי שלהם
מעשה אבות סימן לבנים . ואז מגיעה תמר עם
הסתכלות רחבה יותר על כל כלל ישראל ומראה ליהודה במעשה שלה את הטעות שעשה . ואז
כאשר יהודה רואה את המטה ששלחה תמר מתחיל התיקון של מעשה המכירה
בראשית פרשת וישב פרק לח פסוק כו
(כו) וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף ע֖וֹד לְדַעְתָּֽהּ:ואומר המדרש הגדול בראשית פרשת וישב פרק לח פסוק כו
ד"א צדקה. ר' יודן אומר כשאמר יהודה
צדקה נצנצה רוח הקדש ואמרה לא תמר זינת ולא יהודה ביקש
לזנות ממני היה הדבר בשביל שיעמוד המלך המשיח מיהודה. אמר הקדוש ברוך הוא תבוא
השעה ואני משלחו לכם פתאום, שנאמר הנני שולח מלאכי וג' ופתאם יבא אל היכלו (מלאכי
ג, א).
וכך אומר הזוהר הקדוש על מעשה תמר ומשווה אותה
למעשה של רות
בֹּא רְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא יָדְעָה
יְדִיעָה וְהִשְׁתַּדְּלָה בְּעֵסֶק זֶה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה שָׁם
סִיּוּעַ בַּמַּעֲשֶׂה הַהוּא וּמִיָּד הִתְעַבְּרָה, וְהַכֹּל הָיָה מִמֶּנּוּ.
וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָם בָּנִים
מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת? לָמָּה מִזּוֹ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהִיא הֻצְרְכָה לַמַּעֲשֶׂה
הַזֶּה וְלֹא אִשָּׁה אַחֶרֶת.
שְׁתֵּי נָשִׁים הָיוּ שֶׁמֵּהֶן נִבְנָה
הַזֶּרַע שֶׁל יְהוּדָה, וּבָאוּ מֵהֶן דָּוִד הַמֶּלֶךְ וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ
וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּשְׁתֵּי הַנָּשִׁים הַלָּלוּ זוֹ כְּמוֹ זוֹ, תָּמָר
וְרוּת שֶׁמֵּתוּ בַּעְלֵיהֶן בָּרִאשׁוֹנָה, וְהֵן הִשְׁתַּדְּלוּ לַמַּעֲשֶׂה
הַזֶּה.
תָּמָר הִשְׁתַּדְּלָה אֵצֶל חָמִיהָ,
שֶׁהוּא יוֹתֵר קָרוֹב לְבָנָיו שֶׁמֵּתוּ. מָה הַטַּעַם הִיא הִשְׁתַּדְּלָה
אֶצְלוֹ? שֶׁכָּתוּב כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִיא לֹא נִתְּנָה לוֹ
לְאִשָּׁה, וּמִשּׁוּם זֶה הִשְׁתַּדְּלָה בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֵצֶל חָמִיהָ.
רוּת מֵת בַּעְלָהּ, וְאַחַר כָּךְ
הִשְׁתַּדְּלָה בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֵצֶל בֹּעַז, שֶׁכָּתוּב (רות ג) וַתְּגַל
מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב, וְהִשְׁתַּדְּלָה עִמּוֹ, וְאַחַר כָּךְ הוֹלִידָה
אֶת עוֹבֵד. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא יָצָא עוֹבֵד מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת? אֶלָּא
וַדַּאי הִיא הֻצְרְכָה וְלֹא אִשָּׁה אַחֶרֶת. וּמִשְּׁתֵּי אֵלּוּ נִבְנָה
וְנִתְקַן זַרְעוֹ שֶׁל יְהוּדָה, וּשְׁתֵּיהֶן עָשׂוּ בְּכַשְׁרוּת, לַעֲשׂוֹת
חֶסֶד עִם אוֹתָם הַמֵּתִים לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם לְאַחַר מִכֵּן.
וְזְהִוּ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ד) וְשַׁבֵּחַ אֲנִי
אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהָיוּ חַיִּים בַּהַתְחָלָה, לֹא
הָיָה בָּהֶם שֶׁבַח [ז''ח ואחר כך היה בהם שבח], וּשְׁתֵּיהֶן
הִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וֶאֱמֶת עִם אוֹתָם הַמֵּתִים, וְהַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא סִיַּע בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה וְהַכֹּל הָיָה כָּרָאוּי. אַשְׁרֵי
הוּא מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א) וְהָגִיתָ בּוֹ
יוֹמָם וָלָיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז
תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךְ וְגוֹ'.
והתוצאה של התיקון הזה היה היפוך של מכירת הבכורה של עשו ליעקב שיצאו תאומים צדיקים מתמר כי כי אצל רבקה יצא אחד רשע:עשו ואחד צדיק :יעקב היה צריך למכור את הבכורה מעשו ליעקב . ועכשיו שלכאורה נמכרה הבכורה לבני קטורה על ידי מכירת יוסף תוקן הדבר בלידת שני תאומים צדיקים והבנה ברורה מי הבכור ומי לא וכתוב בבראשית פרשת וישב פרק לח פסוק כז - כח
(כז) וַיְהִ֖י בְּעֵ֣ת
לִדְתָּ֑הּ וְהִנֵּ֥ה תְאוֹמִ֖ים בְּבִטְנָֽהּ:
(כח) וַיְהִ֥י
בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל־יָד֤וֹ
שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה:
שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וישב פרק לח פסוק כז
כז) ויהי בעת לדתה
והנה תאומים בבטנה. כאן תאומים כולו מלא, לפי ששניהם
צדיקים, וברבקה חסר, שאחד היה צדיק, ואחד רשע:
וכך כותב הפירוש הסולם לזוהר - שמות פרשת משפטים מאמר הסבא אות קצא
יהודה אבא קדמאה וכו': יהודה הוא
אב הראשון, של ער ואונן, ואב השני של פרץ וזרח, שהם גלגולי ער ואונן, ולא היה בו
חלוף לעולם. שלא נתחלף המדרגה שהאח נעשה לאב. שהמת בלי בנים מתגלגל בבן הנולד מן
אחיו היבם, ואחיו נעשה אביו שזה ירידת המדרגה ופגם. אבל יהודה לא היה בו חלוף וירידת
מדרגה, כי הוא היה גם אב הראשון, של ער ואונן המגולגלים בפרץ וזרח. ומשום כך פרץ
התגבר בגבורתו, שכתוב בו, מה פרצת עליך פרץ, משום שלא היה בו ירידת מדרגה, מה שלא
היה כן לכל בני העולם הבאים בגלגול שיש להם ירידה, שהאח נעשה אביו. וע"כ
בנינו של דוד מתחיל החשבון מפרץ ולא מבועז, שהיה בו שינוי, כי לא היה האב הראשון
של המגולגל, שהוא מחלון. חברים. אם תסתכלו בדברי, אינם דברים הנאמרים בסתום, בלא
אפשרות להבינם, אף על פי שהם סתומים.
כלומר פרץ וזרח היו התחלת התיקון של יהודה במכירת
יוסף שהתחילה מהסתכלות הצרה של יהודה במלוכה שלו ומכירה לבני קטורה המדינים שהם
נימולים ל 8 ימים לפי ההלכה היהודית לפי דברי הרמב"ם כמו עם ישראל ויש להם שייכות
זמנית בארץ ישראל והמכירה התחילה להיות מתוקנת בהבנה של יהודה את מעשה תמר שהיה
לשם שמים מתוך הסתכלות רחבה על עם ישראל . כלומר תחילת התיקון של מכירת יוסף בכור
רחל לבני קטורה .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה