בס"ד
פרשתם ניצבים וילך מה הכוונה לא בשמים היא ? אם התורה נמצאת בשמים האם האדם מחויב להגיע לשמים ?
אם התורה מעבר לים האם האדם מחויב להגיע מעבר לים ? האם ניתן ללמוד דברי תורה
מדברי נביאות ? האם ניתן לשאול וללמוד דברי תורה מהקב"ה עצמו אחרי מותו של משה ? איך ניתן
להחזיר את ההלכות שנשכחו בימי אבלו של משה ? למה עתניאל בן קנז הצליח להחזיר 1700
הלכות ? האם יש דבר נוסף חוץ מהתורה בעולם ? מהי יראת שמים ומה הקשר לעתניאל בן קנז
? האם התורה היא חיים וכל מה שהוא לא תורה זה מוות ? כ"ב/אלול/תש"פ
נאמר בדברים פרשת נצבים פרק ל פסוק יא - יד
(יא) כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה
הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔
וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא:
(יב) לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם
הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ
וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:
(יג) וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר
לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ
לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה:
(יד) כִּֽי־קָר֥וֹב
אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ: ס
וצריך להבין את הפרוש לא בשמים היא
חברותא מסכת עירובין דף נד עמוד ב
אמר רב חסדא: אין תורה נקנית אלא בסימנין, כדרך שיש בש"ס סימנים לפני מימרות רצופות בענין
אחד, או על פי שמות החכמים שאמרו אותן המימרות. והכל, כדי שלא ישכחו. שנאמר
"שימה בפיהם" - אל תקרי "שימה" אלא סימנה!שמעה רב תחליפא ממערבא
מארץ ישראל. אזל, אמרה קמיה דרבי אבהו בארץ ישראל.אמר לו: אתון
בבבל, מהתם מתניתו לה, מ"שימה בפיהם".אנן, מהכא מתנינן לה:
דכתיב "הציבי לך ציונים, שימי לך תמרורים" - עשו ציונים סימנים
לתורה.ומאי משמע דהאי "ציון" - לישנא ד"סימנא" הוא?דכתיב
"וראה עצם אדם, ובנה אצלו ציון". לסמן סימן שיש כאן עצם של מת, כדי
שלא ייטמאו עוברי דרכים.רבי אלעזר אמר, מהכא שמעינן לעשות סימנים בתורה:
דכתיב "אמור לחכמה אחותי את, ומודע לבינה תקרא". עשה מודעים
סימנים לתורה.רבא אמר: הכי קאמר קרא: עשה מועדים, קבע עתים, לתורה.וזה
שאמרנו, כי צריך לטרוח ולעשות סימנים ותחבולות כדי שתתקיים התורה בידי לומדיה
[לשון רש"י] -היינו דאמר אבדימי בר חמא בר דוסא, שכך יש לדייק בלשון
הכתוב:מאי דכתיב ביחס לתורה "לא בשמים היא, ולא מעבר לים היא"
-"לא בשמים היא" - שאם בשמים היא, אתה צריך לעלות אחריה."ואם מעבר
לים היא" - אתה צריך לעבור אחריה.
הרי שצריך כל כך לטרוח עבור התורה.
אומרת הגמרא שכדי לקנות את התורה צריך לטרוח בתורה
לעשות סימנים לתורה כלומר להשתמש בכלים שיקנו לנו את התורה . אדם לא יכול להגיד
שהיא בשמים ואני לא יכול לעלות לשמים היא מעבר לים ואני לא יכול להגיע מעבר לים אדם
חייב לטרוח כדי להשיג את התורה בכל האמצעים שהקב"ה נתן לו .
וכך כותב בדברים רבה (ליברמן) פרשת ניצבים
ד"א כי המצוה הזאת, א"ר אבדימי
בר חמא לא נפלאת היא ממך, מת"ל ממך, שאפי' אומרי' לך חתוך מבשרך ולמוד תורה
אתה ראוי לחתוך כ"ש שאין את חותך. לא בשמים היא +דברים ל' י"ב+, שאפי'
אומרי' לך עשה סולמות ועלה לשמים ולמוד תורה אתה ראוי לעלות, כ"ש שאין אתה
עולה, ולא מעבר לים היא, שאפי' אומרים לך עבור עליה את הים אתה ראוי לעבור,
כ"ש שאין אתה עובר, שנא' כי קרוב אליך הדבר מאד +דברים ל' י"ד+, הוצא
הדברים מפיך.
כלומר הקב"ה נתן לך את הכלים ללמוד את התורה
מבלי לעלות לשמים ומבלי לעבור את הים ולכן כל שכן אתה מחויב ללמוד את התורה כדי שהתורה
תהיה קניין שלך . אבל גם אם התורה נמצאת בשמים וגם אם היא נמצאת מעבר לים גם במקרה כזה אתה מחויב לעשות את המאמץ
כדי שיהיה לך קניין של התורה .
ואומרת הגמרא חברותא מסכת תמורה דף טז עמוד א
גופא,
הגמרא מביאה את מאמרו של רבי יהודה אמר שמואל בשלימותו.אמר רב יהודה אמר שמואל:
שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו, ישראל, ליהושע: שאל מן
השמים,(105) ויודיעוך את ההלכות ששכחת.אמר להם יהושע: לא בשמים היא!
[דברים ל]. כלומר, משמת משה לא ניתן לשאול ספיקות בתורה מן השמים(106)
בדורות הבאים.אמרו לו ישראל, לשמואל: שאל!(107)
אמר להם
שמואל: אמרה תורה [ויקרא כז] "אלה המצות אשר צוה ה' את משה אל בני
ישראל". מלמד הכתוב שאין הנביא רשאי לחדש דבר, מעתה. והיינו, משמת
משה, לא ניתן לשום נביא לחדש שום דבר הלכה מן השמים.(108)אמר רבי
יצחק נפחא: אף(109) ההלכה של "חטאת שמתו
[גירסא אחרת: שנתכפרו] בעליה", אם מתה או רועה, גם היא נשתכחה בימי
אבלו של משה.(110)אמרו ישראל לפנחס: שאל!אמר להם:(111)
לא בשמים היא!אמרו לו לאלעזר, שאל! אמר להם, "אלה המצות", שאין נביא
רשאי לחדש דבר מעתה.(112)אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שנפטר משה רבינו
לגן עדן, אמר לו ליהושע: שאל ממני כל ספיקות שיש לך!אמר לו יהושע: רבי!
כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר?! וכי לא כך כתבת בי [שמות לג] "ומשרתו,
יהושע בן נון נער, לא ימיש מתוך אהל"?!מיד תשש כחו של משה,(113)
ונצטער על שיהושע השתבח בעצמו שהוא גדול כמותו. וכיון שגרם להחליש דעתו של משה(114),
לכן נשתכחו ממנו, מיהושע, שלש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספיקות.
ועמדו כל ישראל להרגו, עד שיאמר להם ההלכות.אמר לו הקדוש ברוך הוא
ליהושע: לומר לך - אי אפשר, כמבואר לעיל, מפני ש"לא בשמים היא".
אלא, לך וטורדן במלחמה. שנאמר [יהושע א] "ויהי אחרי מות משה עבד
ה', ויאמר ה' אל יהושע: ועתה קום עבור את ירדן".ויהושע(115)
צוה את שוטרי העם [שם] "עברו בקרב המחנה, וצוו את העם לאמר: הכינו לכם צדה,
כי בעוד שלשת ימים אתם עוברים את הירדן".
כלומר קניין התורה לאחר שניתנה התורה לעם ישראל חייב
להיות דרך עמל של לימוד התורה לא על ידי נביא , לא על ידי קבלה מהשמים , ולא על ידי
שאלה ותשובה מהקב"ה .
כלומר על האדם לעמול וללמוד את התורה בעצמו , ורק על ידי
היגיעה של עצמו מבלי להיעזר בשמים הוא יכול לקבל קניין בתורה כי יש את הכלל שחל
לאחר מותו של משה לא בשמיים היא .
ומיד הגמרא מלמדת שכוח הלימוד של האדם הוא כוח הפלפול הוא
זה שהחזיר את התורה שנשכחה בימי אבלו של משה
חברותא מסכת תמורה דף טז עמוד א
במתניתא(116) תנא, בברייתא שנינו: אלף ושבע מאות קלין וחמורין, מדרשי "קל
וחומר", וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים,(117) נשתכחו בימי אבלו
של משה!
נאמר בספר יהושע בעת חלוקת הארץ [פרק טו] וכן נאמר בספר
שופטים [א, בשינויים מועטים]: "ולכלב בן יפונה נתן [יהושע] חלק בתוך בני
יהודה אל פי ה' ליהושע, את קרית ארבע אבי הענק, היא חברון. ויורש משם כלב את שלשה
בני הענק. את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק. ויעל [כלב] משם אל יושבי דביר,
ושם דביר לפנים קרית ספר. ויאמר כלב: אשר יכה את קרית ספר, ולכדה - ונתתי לו את
עכסה בתי לאשה! וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב, ויתן לו את עכסה בתו לאשה. ויהי
בבואה, ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה, ותצנח מעל החמור. ויאמר לה כלב: מה לך? ותאמר:
תנה לי ברכה! כי ארץ הנגב נתתני?! ונתתה לי גולות מים! ויתן לה את גולות עליות ואת
גולות תחתיות".
ופשט הכתובים הוא, שכלב לא הסתפק בחברון נחלתו, ורצה
ללכוד גם את העיר דביר, ששמה היה מלפנים "קרית ספר", ולא הצליח, ונתן את
עכסה בתו לאחיו עתניאל עבור לכידתו את העיר. והיות ודביר [קרית ספר] היתה מקום
יבש, ביקשה את עתניאל שיבקש מאביה שדה, כלומר, נחלה מבורכת במים, ולא ביקש, ופעלה
בעצמה שיתן לה אביה גולות מים.
אבל(118) חז"ל דרשו פסוק זה לענין ההלכות
שנשתכחו בימי אבלו של משה. ולפי דרשה זו, "דביר" הוא כינוי ל"דברי
תורה", והיינו עיר מושב חכמים לדון על אלו ההלכות. ו"קרית ספר" הן
מספרי ההלכות שספרום הסופרים.(119) ו"לפנים" הוא ההלכות שהיו
ידועות בימי משה, ונשתכחו. כלומר, שעתה מתווכחים בהן ולפנים הן היו ידועות,
ועתניאל בן קנז "לכדה", שהחזיר אותן בפלפולו.
אלא, שעכסה לא התרצתה מכך שעתניאל אינו עשיר, וביקשה
מאביה עשירות, וענה לה אביה שודאי לא יצטרך למזונות, כמו שיבואר.
אמר רבי אבהו: אף על פי כן, שנשכחו ההלכות בימי אבלו של משה, החזירן עתניאל בן קנז מתוך
פלפולו, שנאמר "וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב".
ולמה דווקא עתניאל בן קנז ?
אומרת הגמרא חברותא מסכת תמורה דף טז עמוד א
תנא, הוא עתניאל - הוא יעבץ. ומה שמו? יהודה אחי שמעון,
שמו. ולמה נקרא שמו עתניאל? לפי שענאו [ענה לתפלתו] אל,
כמבואר לקמן.ולמה נקרא שמו יעבץ? לפי שיעץ וריבץ תורה בישראל,(131)
והחזיר בפלפולו את ההלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה.ומנלן שענהו אל? דכתיב
[דברי הימים א ד] "ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר: אם ברך תברכני, והרבית את
גבולי, והיתה ידך עמי, ועשית מרעה לבלתי עצבי". ומיד נאמר, "ויבא
אלהים את אשר שאל".והברייתא מבארת את תפילת יעבץ:
"אם ברך תברכני" - בתורה. "והרבית את
גבולי" - בתלמידים. "והיתה ידך עמי" - שלא ישתכח תלמודי מלבי.
"ועשית מרעה" - שיזדמנו לי ריעים כמותי. "לבלתי"(132)
- שלא ישגבני [יתגבר עלי] יצר הרע מלשנות, מלימוד התורה."עצבי",
כך אמר בלשון עצב: אם אתה עושה כן, שאתה נענה לכל בקשותי הללו, מוטב!
ואם לאו - הריני הולך בנסיסי(133) [בעצבי, בצער ויגון] לשאול,
לקבר. כלומר, הריני מת בעצבוני!וכשהתפלל כך - מיד, ענה ה' לתפילתו, כמו
שמסיים המקרא, "ויבא אלהים את אשר שאל".
כי עתניאל בן קנז הבין שהתורה זה הכול
וללא התורה אין ערך לחיים שלו וכאשר זה המצב כאשר האדם מבין שללא התורה אין ערך
לחיים שלו הקב"ה נענה לו ונתן לו את כל העוצמה של הכוח לפלפל בתורה וביגיעה
שלו להחזיר את אותם הלכות שנשכחו בימי אבלו של משה . וזה בדיוק מה שהתורה כותבת (יד) כִּֽי־קָר֥וֹב
אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ: ס
כאשר האדם מבין את המשמעות של התורה והדבר היחידי
שנותן לו טעם לחיות זה התורה שבלעדי התורה אין לו חיים כמו ההבנה שהגיע אליה
עתניאל בן קנז רק אז האדם מגיע מתוך עצמו לכוח הפלפול המלא כדי להבין את התורה
ואפילו להחזיר הלכות שנשכחו בימי אבלו של משה
ולכן הפסוק הבא בתורה דברים פרשת ניצבים פרק ל פסוק טו
(טו) רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי
לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת
וְאֶת־הָרָֽע:
כאשר אדם מבין באמת את המשפט הזה והופך אותו לחלק
בלתי נפרד ממנו שהתורה זה החיים ודבר שהוא לא תורה זה מוות רק אז הוא יכול להגיע
לדרגתו של עתניאל בן קנז שאמר :
אם
אתה עושה כן, שאתה נענה לכל בקשותי הללו, מוטב! ואם לאו - הריני
הולך בנסיסי(133) [בעצבי, בצער ויגון] לשאול, לקבר. כלומר, הריני
מת בעצבוני!
וכך אומרת הגמרא חברותא מסכת שבת דף לא עמוד א
אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין בבית דין של מעלה, אומרים לו:א. האם נשאת ונתת
במסחרך באמונה? האם לא היה בעסקיך שום גזל ומרמה? [משנה ברורה או"ח
סי' קנ"ו](88).ב. האם קבעת עתים - זמנים - ללמוד תורה?
שאף אדם שהוא טרוד לפרנסתו מחוייב לקבוע לו זמנים ללימוד התורה.
ג. האם עסקת בפריה ורביה?(89)ד. האם ציפית
לישועה? שנתנבאו עליה הנביאים על העתיד לבוא.
ה. האם בלימודך פלפלת בחכמה? שאין לו לאדם לפלפל
בפלפולי הבל, אלא בשכל חכמה ודעת [מהרש"א].ו. האם הבנת דבר מתוך דבר?ואפילו
הכי - החשוב מכולם. אי יראת ה' היא אוצרו, אין, הרי הוא זוכה בדין. ואי
לא, לא.משל למה הדבר דומה?לאדם שאמר לשלוחו: העלה לי כור חיטין לעלייה. הלך
השליח והעלה לו. אמר לו בעל הבית: האם עירבת לי בהן קב חומטין? שהם
היו מניחים בתבואה אדמה מלוחה, כדי שתשמרם שלא ירקיבו.אמר ליה השליח: לאו!אמר
ליה בעל הבית: אם כך - מוטב היה אם לא העליתה כלל [שמתוך כך
ירקיבו].והנמשל הוא: שאף אדם שלמד את כל התורה צריך שתהיה מעורבת בו "יראת
ה'" כדי לקיים את אוצר התורה, ויתקיים לימודו בידו(90).
ויוצא לנו מתוך דברי הגמרא שפלפול בדברי תורה
שנשאל עליהם האדם בבית דין של מעלה כאשר הם לא באים עם יראת שמים אין בהם טעם .
ומה הכוונה יראת שמים ? הרי התורה לא בשמים היא שניתנה לנו ורק על ידי העמל שלנו
נוכל לקבל קניין בתורה ? ההבנה שלי שרק כאשר אדם באמת מבין שהתורה היא הכול ובלי התורה אין לו טעם
בחיים בדיוק כמו שהתורה כותבת רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם
אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע: זה המשמעות האמיתית
של יראת שמים ואז הקב"ה נותן לאדם
שיש לו יראת שמים כזו את מלא הכוח לפלפל
בתורה ולקבל קניין בתורה וזה בדיוק מה שהיה עם עתניאל בן קנז . ובלי יראת השמים כל
העמל שלו נרקב בדיוק כמו כור חיטין שלא שמים בו קב חומטין והוא נרקב .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה