פרשת תולדות לאן הלכה רבקה לדרוש את ה' ? למה רבקה לא שאלה את בעלה יצחק ? מה הכונה ויעתר לו ה' ? עד היכן הגיע יצחק כדי לשנות את המציאות שרבקה עקרה ? מה זה ערבות ? מה הסיבה שרבקה החליטה להסתיר מיצחק מה נאמר לה על שני הבנים שלה ? למה הסתירו מיצחק את מהותו של עשו ? ‏א'/כסלו/תש"פ

בס"ד
פרשת תולדות לאן הלכה רבקה לדרוש את ה' ? למה רבקה לא שאלה את בעלה יצחק ? מה הכונה ויעתר לו ה' ? עד היכן הגיע יצחק כדי לשנות את המציאות שרבקה עקרה ? מה זה ערבות ? מה הסיבה שרבקה החליטה להסתיר מיצחק מה נאמר לה על שני הבנים שלה ? למה הסתירו מיצחק את מהותו של עשו ? ‏א'/כסלו/תש"פ
בראשית פרק כה

(כב) וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ וַתֹּ֣אמֶר אִם־כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־יְקֹוָֽק:

(כג) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק לָ֗הּ שְׁנֵ֤י <גיים> גוֹיִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר:

ולאן הלכה רבקה לדרוש את ה'  ? יש כמה פרושים שונים לענין

אומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן כב

ותלך לדרוש את ה'. לבקש רחמים על עיבורה:

אומר המדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן כב

ותלך לדרוש את ה'. לבית מדרשו של שם:

אומר השכל טוב (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן כב

לדרוש את ה'. לבקש רחמים על העובר, ואף על פי שאברהם קיים, הלכה אצל זקנים ללמדך שכל המקבל פני זקן שבדור, כאילו מקבל פני שכינה:

רמב"ן בראשית פרק כה פסוק כב

ותלך לדרוש את ה' - לשון רש"י, להגיד מה יהא בסופה. ולא מצאתי דרישה אצל ה' רק להתפלל, כטעם דרשתי את ה' וענני (תהלים לד ה), דרשוני וחיו (עמוס ה ד), חי אני אם אדרש לכם (יחזקאל כ ג):

ואומר ר' חיים פלטיאל בראשית פרק כה פסוק כב

פרש"י שהלכה לבית מדרשו של שם ועבר. תימ' למה לא הלכה לב"מ של אברהם שעדיין לא מת כמו שנ' ויזד יעקב נזיד, משמע שאותו יום נפטר אברהם. וי"ל לכך לא הלכה לב"מ של חמיה שהיה בדעתה שיתירו לה לשתות שום סם שהייתה מפלת והם השיבו זה הצער שיש לה שני גוים בבטניך, וחשבה אם אלך אצל חמי אפי' אם מותר לא יתיר לי בשביל בנו.

אבל יש כאן קושיה גדולה על רבקה למה לא הלכה לשאול את יצחק בעלה ? הרי בזכות התפילה שלו היא ילדה את שני הבנים הללו .

אומרת התורה בבראשית פרק כה

(כא) וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיקֹוָק֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתּ֔וֹ כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְקֹוָ֔ק וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ:

אומר המדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן כא

ויעתר לו ה'. שקיבל הקדוש ברוך הוא תפלתו של יצחק, ולא קיבל תפלתה של רבקה, לפי שהוא צדיק בן צדיק, לכך קיבל תפלתו:

ויוצא מכאן קל וחומר אם הקב"ה קיבל את תפילתו של יצחק ולא את תפילתה של רבקה למה לא בקשה מבעלה יצחק להתפלל על בניו ?

ואני רוצה לתת תשובה בעניין בו נראה  את לשון הזוהר הקדוש

פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה אַחֲרָיו וְאָמַר, וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, מַהוּ וַיֶּעְתַּר? שֶׁהִקְרִיב לוֹ קָרְבָּן וְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ. וְאֵיזֶה קָרְבָּן הִקְרִיב? הִקְרִיב עוֹלָה, שֶׁכָּתוּב וַיֵּעָתֶר לוֹ ה'. כָּתוּב כָּאן וַיֵּעָתֶר לוֹ ה', וְכָתוּב שָׁם (שמואל ב כא) וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ וְגוֹ'. מַה לְּהַלָּן קָרְבָּן - אַף כָּאן קָרְבָּן. כָּתוּב וַיֶּעְתַּר יִצְחָק, וְכָתוּב וַיֵּעָתֶר לוֹ. שֶׁיָּצְאָה אֵשׁ מִלְמַעְלָה כְּנֶגֶד הָאֵשׁ שֶׁלְּמַטָּה.

דָּבָר אַחֵר וַיֶּעְתַּר יִצְחָק - שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ וְחָתַר חֲתִירָה לְמַעְלָה אֶל הַמַּזָּל שֶׁעַל הַבָּנִים, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם תְּלוּיִים הַבָּנִים, שֶׁכָּתוּב וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה', וְאָז וַיֵּעָתֶר לוֹ ה'. אַל תִּקְרֵי וַיֵּעָתֶר לוֹ אֶלָּא וַיַּחְתֹּר לוֹ. חֲתִירָה חָתַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקִבֵּל אוֹתוֹ, וְאָז - וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.

ואומר פירוש הסולם לזוהר - בראשית פרשת תולדות מאמר ויעתר יצחק אות כ

ויעתר לו אלא ויחתר לו. כי הע' מתחלף בח' להיותם ממוצא אחד אחה"ע. כי חתירה חתר לו הקדוש ברוך הוא וקבל אותו, ואז ותהר רבקה אשתו. פירוש שמצד המערכה לא היתה ראויה להריון, כי היתה עקרה מלידה, אלא בסבת תפלתו, חתר לו חתירה, דהיינו ששינה את סדר המערכה, ואז ותהר רבקה אשתו.

ואומר אגרא דכלה בראשית פרשת תולדות

וז"ש ויעתר יצחק לי"י לנכח אשתו, היינו שחתר חתירה ועלה למעלה שיאת תפלתו כל כך עד המספר תפל"ה שהיא מספר יצח"ק יהיה לנכח אשתו רבק"ה אשר שניהם יחד בגימטריא תקט"ו, שהוא עד רוכב בערבות, ואמר הכתוב שהוצרך לכך כי עקרה היא בטבע, והוצרך לשידוד המערכה שלא בטבע, והבן.

וכדי שנביו מה זה ערבות תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד ב

ריש לקיש אמר: שבעה, ואלו הן: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות.

חברותא חגיגה דף יב עמוד ב

ז. ערבות: שבו צדק, ומשפט, וצדקה,⁽²⁹⁾גנזי חיים, וגנזי שלום, וגנזי ברכה,ונשמתן של צדיקים אחר מיתתם.ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות.⁽³⁰⁾וטל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים.

ומביאה הגמרא מקור לכל זה:צדק ומשפט: דכתיב: "צדק ומשפט מכון כסאך" [נכון כסאך, רש"י], והכסא בערבות הוא, כמבואר לקמן.צדקה: דכתיב: "וירא ה', וירע בעיניו כי אין משפט. וירא כי אין איש, וישתומם כי אין מפגיע. ותושע לו זרועו. וצדקה - היא סמכתהו. וילבש צדקה כשריון [כמו "שריון"] ".הרי למדת שעמו הצדקה שרויה. וה' הרי שוכן ב"ערבות" כמבואר לקמן.⁽³¹⁾גנזי חיים: דכתיב: "מה יקר חסדך אלהים. ירויון מדשן ביתך. כי עמך מקור חיים". הרי, שמקור החיים הוא עם ה' השוכן בערבות.וגנזי שלום: דכתיב: "ויקרא לו [קראה אצלו] ה' שלום".וגנזי ברכה: דכתיב: "ישא ברכה מאת ה'".נשמתן של צדיקים: דכתיב: "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את [עם] ה' אלהיך".רוחות ונשמות שעתיד להיבראות: דכתיב: "כי כה אמר רם ונשא, שוכן עד וקדוש שמו. כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף. כי רוח "מלפני" יעטוף ונשמות אני עשיתי, [כמו: והנשמות שאני עשיתי] ".⁽³²⁾וטל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים: דכתיב: "ארץ רעשה, אף שמים נטפו מפני ה', זה סיני". "גשם נדבות תניף אלהים [כאשר שמעו בני ישראל את קול גבורת ה' בדברות הראשונות, פרחה נשמתם, ומיד הוריד ה' עליהם טל תחיה מן הטל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים], נחלתך ונלאה [הורדת מטר רצון על נחלתך אשר עיפה נפשם ופרחה] אתה כוננתה [תיקנת אותה, את נחלתך] ", [ראה שבת פז ב].ושם ברקיע ששמו "ערבות", נמצאים: אופנים ושרפים וחיות הקודש, ומלאכי השרת, וכסא הכבוד מלך אל חי רם ונשא שוכן עליהם.שנאמר [ב"ח]: סולו לרוכב ב"ערבות" ביה שמו, [רוממו לה' הרוכב על השמים הנקראים ערבות, בשם "יה" שהוא לשון יראה, ושמחו לפניו, כמו: וגילו ברעדה].

כלומר רבקה הבינה שיצחק עשה את המקסימום האפשרי . הוא שינה את "המערכה " כלומר שינה לגמרי את המציאות בשמים העליונים ביותר שנקרא ערבות  . יותר מזה הוא לא יכול לעשות והמציאות של שני לאמים היא מציאות שלא ניתנת יותר לשינוי . והשאלה שעומדת על פתחה איך להתמודד עם המצב הזה והיא הבינה שזה התפקיד שלה בלבד ולא של יצחק . ובתבונה שלה הבינה את זה ולכן היא לא נגשה ליצחק ולא אמרה לא את מה שנאמר לה "וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק לָ֗הּ שְׁנֵ֤י <גיים> גוֹיִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר:"

ומיד כתוב בבראשית פרק כה

(כח) וַיֶּאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת־עֵשָׂ֖ו כִּי־צַ֣יִד בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת־יַעֲקֹֽב:

יצחק לא רואה את המציאות כפי שהיא וזה מצריך תשובה איך יצחק בדרגתו שהצליח לשנות סדרי עולם ברקיע הערבות לא רואה את המציאות בעולם התחתון

והזוהר הקדוש מקשה את הקושיה הזאת ונותן את התשובה

וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ יִצְחָק לֹא יָדַע אֶת כָּל מַעֲשָׂיו הָרָעִים שֶׁל עֵשָׂו, וַהֲרֵי הַשְּׁכִינָה הָיְתָה עִמּוֹ? שֶׁאִם לֹא שָׁרְתָה עִמּוֹ שְׁכִינָה, אֵיךְ יָכֹל לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ אוֹתוֹ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁשְּׁכִינָה הָיְתָה דָרָה עִמּוֹ בַּבַּיִת וְדָרָה עִמּוֹ תָּמִיד, אֲבָל לוֹ הוֹדִיעָה לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵךְ יַעֲקֹב בְּלִי דַעְתּוֹ, אֶלָּא בְּדַעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכָךְ צָרִיךְ, שֶׁבַּשָּׁעָה הַהִיא שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב לִפְנֵי אָבִיו, נִכְנְסָה עִמּוֹ שְׁכִינָה, וְאָז רָאָה יִצְחָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁרָאוּי לִבְרָכָה וְיִתְבָּרֵךְ מִדַּעַת הַשְּׁכִינָה.

יוצא לנו שאכן רבקה הבינה את המציאות שעומדת בפניה ופעלה בתבונה ובחוכמה והביאה את יצחק לברך את יעקב ולא את עשו .