שביעי של פסח חוכמה בגויים תאמין 19 האם מלח נשאר לנצח ? איך מלח מתקלקל ? האם מלח יכול לשמור על מוצרים שונים ? האם מלח יכול לקלקל מוצרים שונים ? למה הפתרון לקלקול המלח הוא שליה ? מה מיוחד בשליה ? מה הקשר המיוחד של שלייה לפרו ורבו ? למה אין תקנה לאומות העולם ? מתי התחילה השלייה לשמור על "המלח " של עם ישראל ? ‏כ'/ניסן/תשע"ט

בס"ד
שביעי של פסח חוכמה בגויים תאמין 19 האם מלח נשאר לנצח ? איך מלח מתקלקל ? האם מלח יכול לשמור על מוצרים שונים ? האם מלח יכול לקלקל מוצרים שונים ? למה הפתרון לקלקול המלח הוא שליה ? מה מיוחד בשליה ? מה הקשר המיוחד של שלייה לפרו ורבו ? למה אין תקנה לאומות העולם ? מתי התחילה השלייה לשמור על "המלח " של עם ישראל ? ‏כ'/ניסן/תשע"ט

השאלה הרביעית של חכמי אתונא את רבי יהושע היא : חברותא בכורות דף ח עמוד ב

עוד שאלוהו: מילחא כי סריא במאי מלחי לה? אמר להו: בסילתא דכודניתא; אמרו לו: ומי איכא סילתא לכודניתא? אמר להם: ומילחא מי סרי!?

[עוד שאלוהו: מלח שהסריח במה מתקנים אותו? ענה להם: בשליית הפירדה; תמהו עליו: וכי יש שילייא לפירדה, והרי אינה יולדת!? ענה להם: וכי יש מלח מסריח!?].

השאלה הזאת נשמעת  מאוד משונה כי בהתחלה היא שואלת על מלח שהסריח ובסוף קובע רבי יהושע שמלח לא מסריח . אז כיצד השאלה והתשובה מסתדרת ? וכדי שנבין את זה נבין קודם כל מהו מלח

וכך כתוב בויקיפדיה

מלח בישול או נתרן כלורי הוא תרכובת יונית (נתרן כלורי, NaCl), מינרל נפוץ מאוד בכדור הארץ בעל חשיבות ביולוגית לבעלי חיים. משמש לתיבול ולהכנת מזון.

מלח הבישול הוא מוצק גבישי המורכב מאניונים של כלור וקטיונים של נתרן המסודרים בסריג יוני: אריזה קובית צפופה (cubic close packed - ccp) - כל יון מוקף ב-6 יונים במטען מנוגד (קואורדינציה אוקטאדרית).

האם מלח נשאר לעולם ולא מתקלקל ?

כך כתוב באתר של אוניברסיטת בר אילן מחלקה לכימיה

באחסון ממושך מתגבש מלח הבישול לכדי גוש מוצק אשר קשה להשתמש בו בבית או בתעשייה. הסיבה לכך בהיגרוסקופיות של המלח (יכולת ספיגת הלחות מן האוויר) - נוצרות טיפות של תמיסת מלח ואלה מדביקות את הגבישים זה לזה חזק מאוד. צורת הגבישים (קוביות) מקלה על התהליך. כדי למנוע היווצרות הגוש ולקבל "מלח רץ", מוסיפים לנתרן כלורי חומרים בעלי יכולת מוגברת לספיגת לחות. החומרים האלה חייבים להיות קשי-תמס, חסרי טעם ולא רעילים - למשל, אבקות דקות של סידן פחמתי (גיר), מגנזיום פחמתי, סיליקט הסידן ועוד. האבקות לא רק סופגות את הלחות, הן גם מכסות את גבישי כלוריד הנתרן ויוצרות על פניהם שכבת מגן דקיקה אשר מונעת את הידבקות הגבישים. בשיטה מורכבת יותר למניעת ההידבקות משנים את צורת הגבישים של נתרן כלורי ע"י אידוי מהיר של תמיסתו, וכך נוצרים גבישים בצורת כוכב. אני עצמי מסתפקת בשיטה של סבתות - מכניסה למלחיה יחד עם מלח הבישול מעט גרגרי אורז אשר מצטיין בספיגת הלחות.

כלומר אם נאכסן מלח במקום אידיאלי ללא לחות באוויר המלח יישאר טוב לתקופה מאוד ארוכה אבל בתנאים רגילים המלח סופג את הלחות ומתקלקל .

כלומר מלח שנמצא בצורה מבודדת נשאר לאורך זמן  ומלח שנמצא בסביבה רגילה לאורך זמן סופג את הלחות ומתקלקל . למלח יש גם יכולת לשמור על דברים שלא יתקלקלו

וכך כתוב בויקיפדיה על שימוש של מלח

המלח משמש הן לתיבול המזון והן בתהליכי ההכנה והשימור שלו. הוא משמש לשימור בשר לאורך זמן, לכבישת ירקות ופירות, לחביצת גבינות ולהוצאת הדם מהבשר (גם מטעמי כשרות). מייחסים למלח תכונות חיטוי, למשל כטיפול בדלקת גרון. או להלבנת שיניים.[2] הבדואים משתמשים במלח סדום לריפוי צאן ובקר.

ולכן השאלה של חכמי אתונא לרבי יהושע איך מתקנים את המלח שסופג את הלחות ומתקלקל ?

המהרש"א חידושי אגדות מסכת בכורות דף ח עמוד ב

וא"ל מלחא כי סריא במאי מלחי ליה כו' מבואר כי הברית אשר לו יתב' עמנו הוא הברית לעולם כמו המלח שהיא הדבר המתקיים לעולם וכמ"ש ברית מלח עולם כו' אבל הכופרים אומרים שאינו לעולם וכבר ביטל הברית עמנו בהיותנו בגלות המר ואותם לקח לעם תחתינו וז"ש מלחא כי סריא כיון שהברית מלח אשר עמנו סריא ואינו קיים בגלות במאי מלחי ליה שוב להתקיים לעולם

אומר המהרש"א שהמלח המדובר הוא ברית המלח שכרת עים עם ישראל לעולם אבל הברית הזאת לכאורה התקלקלה בית המקדש נחרב ועם ישראל התפזר בגלות וזה כמו מלח שהתקלקל בספיגת הלחות  וקלקול כזה האם ניתן לתיקון ?

אומרת התורה וברית המלח נכתבה במדבר פרק יח

(יט) כֹּ֣ל׀ תְּרוּמֹ֣ת הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ימוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ לַֽיקֹוָק֒ נָתַ֣תִּֽי לְךָ֗ וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖ לְחָק־עוֹלָ֑ם בְּרִית֩ מֶ֨לַח עוֹלָ֥ם הִוא֙ לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֔ק לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֥ אִתָּֽךְ:

רש"י במדבר פרשת קרח פרק יח פסוק יט

ברית מלח עולם - כרת ברית עם אהרן בדבר הבריא ומתקיים ומבריא את אחרים:

ברית מלח - כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם:

כלומר מצד אחד המלח לא מסריח לעולם . אבל מצד שני אומר כתר יונתן במדבר פרק יח פסוק יט

(יט) כל תרומת הקודשים אשר יקדשו בני ישׂראל לפני יי נתתי לך ולבניך ולִבנותיך עִמך לחק עולם ולא יתבטל כמו מלח שׁמבשׂם בשׂר קרבנות שׁחֹק עולם הוא לפני יי כמו כן הוא לך ולבניך:

פרוש : מצד אחד המלח לא מסריח אבל מצד שני המלח של הקורבנות "נעלם " בתוך הבשר של הקורבנות . יש למלח אפשרות מצד אחד להישאר לזמן רב או ממש להיעלם כאשר משתמשים בו לבשר הקורבנות . ויש עוד דבר במלח והוא אופן השימוש בו וכך אומר ההעמק דבר במדבר פרק יח פסוק יט

ברית מלח עולם היא. כמו מלח שהוא בא להמתיק המאכל אם נשמרים בו שלא יהא יותר מן הצורך, אבל אם משתמשים בו שלא במדה הדרושה, ה"ז מקלקל המאכל, כך ברית כהונה, אם משתמשים בקדושה כראוי הרי זה זכות גדול, ואם משתמשים שלא כראוי ה"ז משחית הנפש, וכדאי' ביומא ס"פ בא לו דלהכי כתיב בכהונה זָר וקרינן זֵר אם זכה נזר ואם לא זכה זרה הימנו:

ומתוך ההבנה הזאת שמלח מצד אחד יכול להתקלקל ומצד שני יכול להישאר לזמן ארוך כאשר הוא נמצא בתנאים מסוימים ומצד אחד יכול לשמור על האוכל ומצד שני יכול לקלקל את האוכל נותן רבי יהושע את התשובה שלו והוא  סילתא  =  שלייה.

 השִׁלְיָה (בלטינית: פְּלָצֶנְטָה, Placenta) היא איבר שמתפתח יחד עם העובר במהלך ההיריון אצל נקבות יונקים שאינם יונקי כיס או יונקי ביב. תפקידה העיקרי לאפשר חילוף חומרים בין האם לעובר. תפקידים נוספים - ייצור והפרשת הורמונים וכן שכבת מגן נוספת המגנה על העובר מפני חבלות ומפני חדירת מיקרו-אורגניזמים.

השליה נושאת את החומר התורשתי של העובר, אולם היא אינה חלק מהעובר ואינה חלק מהאם. השליה ממוקמת בדופן הרחם וממנה יוצא חבל הטבור. כלי הדם של האם מעבירים חמצן ומזון לשליה שם מתבצע חילוף חומרים בין דם האם לדם העובר ללא מגע ישיר ביניהם. העובר קולט את החומרים דרך חבל הטבור והפסולת שנאגרת בדמו עוברת בכיוון ההפוך על מנת שהאם תפריש אותה. השליה מפרישה בעצמה פרוגסטרון לאחר כשלושה חודשים של היריון.

כלומר השלייה מייצרת את המקום בו יש את התנאים האידיאלים שבו העובר יכול להתפתח ולגדול בצורה מוגנת ונכונה . היא נותנת את סביבת העבודה הנכונה לעובר . ויש עוד מעלה לעובר בתוך השלייה

וכך כתוב בתלמוד בבלי מסכת נדה דף ל עמוד ב

ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, שנאמר בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך. ואל תתמה, שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא. ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים, שנאמר מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני, ואיזהו ימים שיש בהם ירחים ואין בהם שנים – הוי אומר אלו ירחי לידה. ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה, ואומר בסוד אלוה עלי אהלי. מאי ואומר? וכי תימא נביא הוא דקאמר – ת"ש: בסוד אלוה עלי אהלי. וכיון שבא לאויר העולם – בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר לפתח חטאת רובץ.

אותו עובר נמצא גם בסביבה פיזית נאותה וגם בסביבה רוחנית שבו העובר מקבל את כל מה שהוא צריך . כלומר השלייה היא אותו מקום ששומר על "ברית המלח" ברית לעולם במצב שהמלח לא יכול להתקלקל כמו שאומר רש"י ברית מלח - כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם  כי זה סביבה מבודדת לגמרי והמלח לא מתערבב בשום דבר .  כלומר הפתרון של רבי יהושע לקלקול המלח הוא השלייה שהיא חלק מהותי מפרו ורבו שדיברנו עליו במאמר הקודם שהוא תהליך הגדילה וההתרוממות של האדם להגיע לייעודו  . מכאן יוצא שהמשמעות של פרו ורבו העיקרית הוא אותם חכמים שהראה הקב"ה לאדם הראשון שהם צריכים להוציא לפועל את כל התורה בכללותה ועד שהתורה לא תושלם על ידי אותם דורות עדיין יהיה משמעות לפרו ורבו כמו שאומרת הגמרא חברותא עבודה זרה דף ה עמוד א

ואמר רבי יוסי [גירסא אחרת: רב אסי]: אין בן דוד, מלך המשיח, בא - עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, הנמצאות באוצר הנשמות הנקרא "גוף". והיינו, כל הנשמות נבראו בימי בראשית, ונתנם הקדוש ברוך הוא שם באוצר ["גוף"], ועד שלא תכלינה כל הנשמות שבאוצר על ידי שתינתנה בבני אדם, תתעכב הגאולה -שנאמר [ישעיה נז]: אמר הקדוש ברוך הוא: ["כי לא לעולם אריב, ולא לנצח אקצוף]. כי רוח מלפני יעטוף, ונשמות אני עשיתי".ודרשינן: לא אאחר זמן הגאולה לעולם, ולא לנצח אקצוף מלגאלם. ומה שהגאולה מתעכבת מלבוא, "כי רוח מלפני יעטוף", הנשמות שעדיין נמצאות לפני באוצר ושמו גוף", הנשמות שאני עשיתי, הן המעכבות את הגאולה, וכשיכלו - אז אביא את הגאולה⁽⁸⁾.הרי שעד זמן הגאולה, עוד יוולדו להם, והרבה נשמות יבואו לעולם הזה?⁽⁹⁾

ומה שיגרום לכך שברית המלח עם עם ישראל לא תתקלקל זה פרו ורבו שהוא התהליך של התגשמות בעולם של כל הנשמות שנמצאות במקום שנקרא גוף שבו נמצאות כל הנשמות שצריכות להגיע לעולם . והדרך שלהם להגיע לעולם הוא דרך השלייה שבו יש את כל התנאים שהמלח (ברית המלח ) יהיה נצחי ולא יתקלקל גם אם בחוץ יש גלות והעולם נראה מקולקל תהליך הפרו ורבו נותן לנו את האפשרות לדאוג שברית המלח לא תתקלקל . ואת התהליך הזה של פרו ורבו כבר כתבתי בעבר שהתחיל כאשר אברהם קיים את כל התורה כולה כלמור מרגע שעשה ברית. וכך כתבתי פרשת חוקת ‏ט'/תמוז/תשע"ח

"אבל ראינו שלפי ההבנה במהרש"א גם עשיו ויעקב למדו את התורה כאשר היו במעי אימם רבקה . וצריך לתרץ  שמי שאביו קיים את כל התורה כולה לפני מתן תורה היה מלאך שלימד אותו . אברהם שקיים את התורה בנו יצחק למד על ידי מלאך וגם יעקב ועשיו שאביהם קיים את כל התורה לימד אותו מלאך רק שאצל עשיו היצר הרע היה חזק ממנו אבל בסופו של דבר ראשו של עשיו נמצא במערת המכפלה עם האבות  . וישמעאל שאביו כאשר נולד לא קיים את התורה כי עדיין לא מל את עצמו מלאך לא לימד אותו" .

ומה שאומר רבי יהושע לחכמי אתונא : בגלל שויתרתם על התורה ולא רציתם לקבל את התורה הדבר היחידי שיכל לשמור אותכם בעולם זה תהליך הפרו ורבו והשלייה שהיית נותנת לכם את התנאים לא להתקלקל בעולם של גלות . אבל אתם בחרתם להיות פרדה שלא יולדת כלומר בחרתם בדבר שאין לו שלייה ולכן הקב"ה הוציא אותכם מהעולם ואין ולא יכול להיות לכם תקנה . אתם מלח שנמצא בתנאים של לחות שהופך את המלח לדבר שאין לו שימוש . ועם ישראל שבחר בתורה הוא מלח שלא יכול להתקלקל כי יש לו את תהליך הפרו ורבו דרך השלייה שבו יש את התנאים שמבודדים אותו מהעולם ונותנים לו את הכוח להישאר מלח ללא לחות שיכול לעמוד לנצח . וזה הכוונה של רבי יהושע שאמר ומילחא מי סרי!?

ובלי נדר נמשיך שבוע הבא בשאלה החמישית