בס"ד
פרשת קרח האם ברוריה למדה את ההלכה בניגוד לבעלה רבי מאיר ? מה היה דעתם של חכמים על זה? מה המשותף לכל התורות של ברוריה ? מה המקרה היחידי שבו הלימוד של ברוריה לא היה כולל מגנא ומצלה? האם היה בדברי ברוריה רמז למותם של בניה ? מה הקשר למעשה עם נחוניה חופר הבורות ? ב'/תמוז/תשע"ח
פרשת קרח האם ברוריה למדה את ההלכה בניגוד לבעלה רבי מאיר ? מה היה דעתם של חכמים על זה? מה המשותף לכל התורות של ברוריה ? מה המקרה היחידי שבו הלימוד של ברוריה לא היה כולל מגנא ומצלה? האם היה בדברי ברוריה רמז למותם של בניה ? מה הקשר למעשה עם נחוניה חופר הבורות ? ב'/תמוז/תשע"ח
ניסיתי לחקור את כל המימרות של ברוריה בגמרא את כל
התורה משמה של ברוריה . ולהבין את החוט המקשר של התורה שלה .
ברוריה מופיעה בתוספתא מסכת כלים (בבא מציעא)
(צוקרמאנדל) פרק א
קלוסטרא ר' טרפון מטמא וחכמים מטהרין
וברוריא אומרת שומטה מן הפסח זה ותולה בחברו בשבת כשנאמרו דברים לפני ר' יהודה אמר
יפה אמרה ברוריא:
אבל בירושלמי מבינים שזה תורה של רבי יהושע
וברוריה אומרת את זה תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת
שבת פרק יז
תמן תנינן קלוסטרא ר' יהושע אומר שומטה
מפתח זו ותולה בחבירו בשבת
ולכן לא נראה לי שזה חלק מהתורה של ברוריה זה
לימוד הלכות של ברוריה שהיית אשת חבר וזה חלק מהלכות שהיא צריכה להיות בקיאה בהם .
תוספתא מסכת כלים (בבא קמא) (צוקרמאנדל) פרק ד
תנור מאימתי מקבל טומאה משיסיקנו כדי
לאפות בו סופגנין ור' שמעון מטמא מיד רבן שמעון בן גמליאל אומר משם רבי שילא הטיחו
בטהרה ונטמא מאימתי טהרתו אמר ר' חלפתא איש כפר חנניא אני שאלתי את שמעון בן חנניא
ששאל את בנו של ר' חנניא בן תרדיון ואמר משיסיענו ממקומו ובתו אומרת משיפשט את
חלוקן כשנאמרו דברים לפני ר' יהודה בן בבא אמר יפה אמרה בתו מבנו:
אבל כאן גם מובן שזה לא תורה של ברוריה אלה לימוד
של המשנה וחלק אולי מ 300 סוגיות שלמדה כל יום מ 300 רבנים . וזה חלק מלמוד המשנה
במסכת כלים
משנה מסכת כלים פרק ה
תנור שנטמא כיצד מטהרין אותו חולקו לשלשה
וגורר את הטפלה עד שיהא בארץ ר"מ אומר אינו צריך לגרור את הטפלה ולא עד שיהא
בארץ אלא ממעטו מבפנים ארבעה טפחים ר' שמעון אומר וצריך להסיעו חלקו לשנים אחד
גדול ואחד קטן הגדול טמא והקטן טהור חלקו לשלשה אחד גדול כשנים הגדול טמא ושנים
הקטנים טהורין:
אבל דבר אחד ניתן ללמוד מזה שדעתה של ברוריה לא
היית כדעת בעלה ועל אף שהיא לכאורה חלקה על דעתו אמרו חכמים על ברוריה "כשנאמרו
דברים לפני ר' יהודה בן בבא אמר יפה אמרה בתו מבנו"
דעתו של רבי מאיר במשנה "ר"מ אומר
אינו צריך לגרור את הטפלה" וברוריה אומרת ובתו אומרת "משיפשט את
חלוקן" הכוונה יוריד את הטיח שלו
וניתן להבין את כל הטיח מבפנים ומבחוץ ורבי מאיר אומר רק מבפנים אומר התפארת ישראל
- יכין מסכת כלים פרק ה משנה ז
ארבעה טפחים. ר"ל חותך רק
התנור עצמו בפנים מהטפילה משפתו שלמעלה לצד מטה עד שלא ישאר מתחתיתו גובה ד"ט
סמוך ומחובר לקרקע, והיינו לשיטתו דלעיל בריש פרקן דשיריו ד"ט, אבל הטפילה
שבחוץ א"צ לגרוד כלל לר"מ (ה):
כלומר נראה שלברוריה יש דעה אחרת מבעלה ובכל זאת
חכמים משבחים אותה כלומר לברוריה היה את היכולת לחלוק על בעלה באותם מקרים שדעת
בעלה לא היה כפי ההלכה הנוהגת . וכך כותב רמב"ם על משנה מסכת כלים פרק ה משנה ז
מבפנים, ויחתכנו מגבול זה ואז יטהר כמו שקדם
ששיריו ארבעה לדעת ר' מאיר. ור' שמעון אומר כי ממה שאמר יתעלה יותץ הכרחי לנתקו
מעל הקרקע ואפילו אחר חלוקתו וקלוף הטפלה. ואין הלכה כר' מאיר. ולא כר' שמעון.
ועכשיו נעבור ונבחן את על כל התורה של ברוריה שכתובה בבבלי
בבבלי ברכות י א מופיע תורה של ברוריה חברותא ברכות דף י עמוד א
הנהו בריוני, אנשים אלימים(1),
דהוו בשבבותיה [בשכנותו] דרבי מאיר, והוו קא מצערו ליה טובא. הוה קא בעי
רבי מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו.(2) שמיתה לרשעי ישראל הנאה
היא להם כדי שלא ישתרשו בחטא, וגם שמיתתן כפרתן, וגם שלא יקבלו שכרם בעולם הזה,
כדי שיקבלוהו בעולם הבא.(3)אמרה ליה ברוריא דביתהו [אשתו של רבי
מאיר]: מאי דעתך להתפלל שימותו? משום דכתיב [תהילים קד לה] "יתמו
חטאים", ואתה מפרש כוונת הכתוב שימותו האנשים החוטאים.
אך באמת אין זו הכוונה! כי מי כתיב "יתמו [אנשים] חוטאים"?
הרי "יתמו חטאים" כתיב!(4) והכוונה
היא שלא ייעשו עוד מעשי חטא.(5)ועוד טענה לו ברוריה אשתו: שפיל
- רד והמשך - וראה לסיפיה דקרא. שסיומו הוא - "ורשעים עוד
אינם", והרי פשיטא שאם ימותו האנשים החוטאים אין עוד רשעים, ובהכרח שכונת
הכתוב כי כאשר יפסקו מעשי החטא, שוב לא יהיו אותם האנשים בגדר רשעים.אלא, בעי
בקש רחמי עלויהו דלהדרו שיחזרו בתשובה, וממילא - "ורשעים
עוד אינם"!בעא רבי מאיר רחמי עלויהו, והדרו בתשובה.(6)
בהמשך יש תורה של ברוריה במסכת ברכות חברותא ברכות דף י עמוד א
אמר לה ההוא צדוקי לברוריא כתיב
[ישעיהו נד א] על ירושלים בימי שממתה, "רני עקרה לא ילדה, וכי משום
דלא ילדה העקרה, אומר לה הכתוב - "רני"?!(7)
אמרה ליה: שטיא! שפיל לסיפיה דקרא, דכתיב
בסופו "כי רבים בני שוממה מבני בעולה [אדום], אמר ה'",
ומוכח שה"עקרה" היא אם לבנים.
אלא מאי "עקרה לא ילדה" - רני כנסת ישראל, שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים רשעים
שדינם לגיהנם, כותייכו [כמותכם, בני אדום
בבלי עירובין גם מופיע ממרה של ברוריה חברותא עירובין דף נג עמוד ב
רבי יוסי הגלילי הוה קא אזיל באורחא הלך
בדרך. אשכחה לברוריה [אשת רבי מאיר]. אמר לה: באיזו דרך נלך ללוד?
אמרה ליה: גלילי שוטה! וכי לא כך אמרו
חכמים: אל תרבה שיחה עם האשה!
היה לך לומר בלשון קצרה "באיזה
ללוד".
וגם בהמשך חברותא עירובין דף נג עמוד ב
ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה גריס בלחישה, שונה בלחש.
בטשה ביה, בעטה בו.
אמרה ליה: וכי לא כך כתוב על
התורה "ערוכה בכל, ושמורה"?
דמשמע: אם ערוכה ברמ"ח איברים שלך, שאתה שונה בקול רם,
היא משתמרת. ואם לאו - אינה משתמרת.
וכך רואה הגמרא בבלי את ברוריה שאיה קנה מידה לתלמיד חכם חברותא
פסחים דף סב עמוד ב
שקל קלא נטל רבי יוחנן גוש עפר, פתק
ביה והשליך לעבר רבי שמלאי. [להראות שהוא כועס עליו].
ואמר ליה רבי יוחנן: ומה ברוריה,
דביתהו דרבי מאיר אשתו של רבי מאיר, שהיתה ברתיה [בתו] דרבי חנינא
בן תרדיון, דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא, שלמדה שלוש מאות שמועות [סוגיות] ביום
אחד, מג' מאה רבוותא, משלוש מאות רבנים, ואפילו הכי אף על פי שחכמה
כל כך היתה, לא יצתה ידי חובתה בתלת שנין לא יכלה לשנות את ספר יוחסין בשלש
שנים.
ואת אמרת רצית לשנותה בתלתא ירחי
[בשלושה חדשים]?!
ואם נבחן את המשותף לכל מה שברוריה אמרה נראה שכל
התורה של ברוריה חוץ מהמעשה עם הצדוקי יש לו מכנה משותף ברור שהתורה שלה היה שילוב
של לימוד תורה עם מגנא ומצלה . המגנא ומצלה של נשים זה לא לימוד תורה זה לדאוג
שבעלה או בניה ילמדו תורה ונראה שברוריה הבינה שאולי המגנא ומצלה הוא גם לדאוג
ללימוד של התלמידים של בעלה וגם לרבותיו של בעלה .
מדרש תנאים לדברים פרק ו
ושננתם לבניך אלו תלמידיך וכן
את מוצא בכל מקום שהתלמידים קרואים בנים שנ' (מ"ב ב' ג') ויצאו בני הנביאים
אשר (בבית) [בית] אל אל אלישע וכי בני הנביאים היו והלא תלמידים היו אלא מיכן
לתלמידים שהם קרואים בנים: +[וכן הוא אומר ויאמרו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע
וכי בני הנביאים היו והלא תלמידים היא אלא מכאן לתלמידים שהן קרואים בנים]+ כיוצא
בו (שם ז') וחמשים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד: וכן את מוצא בחזקיה שלימד
תורה לישראל וקראן בנים שנ' (מ"ב ב' י"ב) ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי
ואומ' (שם י"ג י"ד) ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו: ויאמר אבי אבי:
ובו נראה את הדברים מעשה מעשה .
אותם בריונים הציקו לרבי מאיר והמשמעות של זה שהם הקשו עליו את לימוד התורה . ראתה
ברוריה שהמאמצים של בעלה לפתור את המאמצים לא עלה יפה החליטה לנסות דרך אחרת ובקשה
מבעלה שיתפלל עליהם מתוך פלפול בכתובים והדבר הצליח
"אלא, בעי בקש רחמי עלויהו דלהדרו
שיחזרו בתשובה, וממילא - "ורשעים עוד אינם"!בעא רבי מאיר רחמי
עלויהו, והדרו בתשובה. "
כלומר ברוריה למדה תורה ופלפלה בדברי התורה כדי לעזור לבעלה בלימוד
התורה שלו כלומר יש כאן פעולה של לימוד תורה ביחד עם מגנא ומצלה .
גם עם רבי יוסי הגלילי היה לימוד תורה עם מגנא
ומצלה כי מה שאמרה ברוריה ליוסי הגלילי היה כדי שלא יבטל תורה בדיבור עם האישה . מסכתות
קטנות מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ט
אל תרבה שיחה עם האשה ואינו צריך לומ' עם
האשה אחרת אלא אפילו עם אשתו שלו. מכאן אמרו כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו
וביטל מדברי תורה ולבסוף יורש גיהנם:אומנם יש כאלו
המבקרים את ברוריה לא על הלימוד כי אם על מה שאמרה לרבי יוסי שהיה תלמיד חבר לרבי
עקיבא "שוטה" וכך כותב
הרב הגאון זצ"ל עובדיה יוסף בספרו ענף עץ אבות עמוד כ"א
נראה שלא נהגה כהוגן עם התנא רבי יוסי
הגלילי וראה בפרוש רש"י מה עלתה לה בסוף ימיה
ואני כתבתי שהדיבור הנ"ל שהראה פרישות יתר של
ברוריה "הדליק נורה אדומה " לרבי מאיר והיה בן השיקולים שלו לבדוק אותה
. אבל בכל מקרה הכוונה של ברוריה היה לדאוג ללימוד התורה של רבי יוסי הגלילי וזה
בבחינת מגנא ומלצה שדואגת שרבותיו של בעלה ילמדו תורה .
וגם בסיפור על התלמיד "ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה גריס בלחישה, שונה בלחש.
בטשה ביה, בעטה בו."
גם כאן כל מה שעשתה ברוריה שאותו תלמיד ילמד תורה
כראוי כי אם לא ילמד תורה כראוי ישכח תלמודו ומיד בגמרא מדובר על אדם כזה שהתחייב
מיתה תלמוד בבלי מסכת עירובין דף נד עמוד א
תנא: תלמיד אחד היה לרבי אליעזר שהיה שונה
בלחש, לאחר שלש שנים שכח תלמודו. תנא: תלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שנתחייב
בשריפה למקום. אמרו: הניחו לו, אדם גדול שמש.
כלומר יש
כאן פלפול של ברוריה אבל ביחד עם מגנא ומצלה שהיא דואגת שתלמיד של רבי מאיר
ילמד תורה ולא ישכח את התורה .
כלומר יש לנו בכל המקרים שילוב של לימוד תורה יחד
עם מגנא ומצלה של ברוריה שדואגת שבעלה תלמידו ורבו של רבי מאיר ילמדו תורה . וזה
דומה מאוד לדעתו של בן עזאי תלמוד בבלי מסכת סוטה דף כ עמוד א
מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה
לה
ואני פרשתי במאמרי הקודם שבן עזאי לומד שחייבים
ללמד אישה תורה כדי שתלמד שמים מאררים שהם מי סוטה פועלים לא מידית כאשר יש לאישה
זכות שתולה לה . וניתן לפרש שמצד אחד שהמים המאררים ירתיעו אותה גם אם היא תראה
שהסוטה שהיא יודעת שעברה עברה לא מתה מידית שזכות התורה תולה לה ויהיה לה ידיעה שמים מאררים בודקים סוטה. וניתן
לומר שגם תלמד שהדבר היחידי שיש לו כוח לתלות לאישה זה שהיא תדאג לבעלה ולבניה
שילמדו תורה . וברוריה כנראה פירשה את ההיתר של לימוד תורה לנשים של בן עזאי גם במקום שלא קשור למי סוטה אבל יש
בהם את המגנא ומצלה של האישה כמו שראינו ב 3 התורות של ברוריה .
וכאן נעבור לתורה הרביעית שבו אין מגנא ומצלה
לברוריה ויש רק ויכוח מול צדוקי ואמר משנה מסכת אבות פרק ב משנה יד
[*] רבי
אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס ודע לפני מי אתה עמל ונאמן
הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך:
וכאן לימוד התורה הוא כנגד מה תשיב לאפיקורס ולכן
זה לא מתאים לחלוטין לדברי בן עזאי שכל ההיתר ללמוד תורה הוא כדי להבין את המשמעות
של מי סוטה ואת החשיבות של לימוד תורה ומה המגנא ומצלה של נשים . ואולי כאן ברוריה
טעתה כאשר דיברה עם הצדוקי ואולי התוצאה של המאמר הזה וכאן אני אומר את זה בזהירות
מופלגת שמה שאמרה ברוריה נותן רמז רחוק למה שקרה לבניה של ברוריה
"אמרה ליה: שטיא! שפיל לסיפיה דקרא, דכתיב בסופו "כי רבים בני שוממה מבני בעולה
[אדום], אמר ה'", ומוכח שה"עקרה" היא אם לבנים. אלא מאי
"עקרה לא ילדה" - רני כנסת ישראל, שדומה לאשה עקרה שלא ילדה
בנים רשעים שדינם לגיהנם, כותייכו [כמותכם, בני אדום]
כתוב במדרש מדרש משלי (בובר) פרשה לא
אמר ר' [חמא בר] חנינא מפני מה נתחייבו בניו של ר' מאיר ומתו בבת אחת,
מפני שהיו רגילין להניח בית המדרש ויושבין באכילה ובשתיה. אמר ר' יוחנן ואפילו
בדברי הבטלה, שבשעה שניתנה תורה לישראל לא הזהירן אלא על דברי תורה, שנאמר היום
הזה ה' אלהיך מצוך לעשות (דברים כו טז).
שלא חס וחלילה יובן אני משוה את בניו של רבי מאיר
לבני אדום אבל יש כאן איזה רמז למותם של הבנים של רבי מאיר וברוריה בגלל ביטול תורה . ולא מצאתי בדברי חז"ל בנים
שמתו בגלל ביטול תורה . ולכן אולי מה שאמרה ברוריה הינו רמז לזה שלמדה דברי תורה
כדי להשיב לצדוקי ולא כמו שבן עזאי שהתיר לנשים ללמוד תורה רק לשם לימוד הזכות
שתולה לאישה בשתיית מי סוטה . וזה נמצא בדברי ברוריה במקום היחידי שאין בו את
המגנא ומצלה כמו במקרים הקודמים . ואולי ניתן להגיד שרבי מאיר וברוריה היו קרובים
אצל הקב"ה ולכן דיקדק איתם כחוט השערה תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף נ עמוד א
תנו רבנן: מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול, באו והודיעו
את רבי חנינא בן דוסא. שעה ראשונה - אמר להם: שלום, שניה - אמר להם: שלום, שלישית
- אמר להם: עלתה. אמרו לה: מי העלך? אמרה להם: זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד
מנהיגו. אמרו לו: נביא אתה? אמר להם: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך אמרתי:
דבר שאותו צדיק מצטער בו יכשל בו זרעו? אמר רבי אחא: אף על פי כן מת בנו בצמא,
שנאמר: וסביביו נשערה מאד, מלמד, שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה.
וכך כותב חידושי אגדות למהר"ל בבא קמא דף נ
עמוד א
שהקב"ה מדקדק וכו'. תימה לי למה
אשמעינן זה כאן כי מת בנו בצמא בשביל שהוא מדקדק עם סביביו (פירושו), וכי לא מצינו
זה בכמה מקומות שהצדיק נענש אף על גב שהוא צדיק גמור. והי' נראה שבא לומר כי (רבי
חנינא בן תרדיון) [חנניא חופר שיחין] אף על גב שעשה בור זה כדין מ"מ הבור הזה
היה מזיק לקצת בני אדם מי שהוא, וכיון שבא ע"י הבור הזה רעה למי שהוא נפרע מן
(רבי חנינא בן תרדיון) [חנניא] שמת בנו בצמא, כלומר, אתה חפרת בור שלא ימותו בני
אדם בצמא, בשביל זה היה היזק לבני אדם,
כלומר ברוריה הייתה אישה חכמה ועשתה כהוראת בן עזאי
אומנם נגד דעת בעלה אבל עדיין חכמים הודו לה שהיא יכולה לעשות שלא כדעת בעלה אבל
עדיין יש להקשות הרי ההלכה היא כרבי אליעזר . וצריך להגיד כמו שאומר שו"ת טוב עין
סימן ד
והיה מקום לומר דחדא מתרצא חבירתה דבתחילה סברי דאין הלכה כרבי אליעזר
והיו מלמדין תורה שבעל פה לבנות ואתיא מכללא ברוריא. אמנם ממה שאירע לברוריא
פ"ק דע"ז הסכימו דהלכה כר' אליעזר.
כלומר ברוריה לא היית צריכה להשיב לאותו צדוקי
ולימוד התורה הזה לא היה לדעת בן עזאי ולכן הקב"ה דקדק איתה כמו שהוא מדקדק
עם צדיקים .
ויש עוד לדון בנושא ובלי נדבר נמשיך שבוע הבא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה