בס"ד
שבת חול המועד פסח האם רבי עקיבא גלגול של זמרי בן סלוא ? מה תיקן רבי עקיבא ? למה לא צלח התיקון ב 24000 תלמידי רבי עקיבא ? למה 24000 התלמידים מתו ? על מה אנחנו מתאבלים בספירת העומר ? האם רבי עקיבא היה משיח בן יוסף ? מי היה בזמנו של עקיבא משיח בן דוד ? מה המשמעות של סתרי תורה לעולם הבא ? יום ראשון כ' ניסן תשע"ז
שבת חול המועד פסח האם רבי עקיבא גלגול של זמרי בן סלוא ? מה תיקן רבי עקיבא ? למה לא צלח התיקון ב 24000 תלמידי רבי עקיבא ? למה 24000 התלמידים מתו ? על מה אנחנו מתאבלים בספירת העומר ? האם רבי עקיבא היה משיח בן יוסף ? מי היה בזמנו של עקיבא משיח בן דוד ? מה המשמעות של סתרי תורה לעולם הבא ? יום ראשון כ' ניסן תשע"ז
כתוב בתלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמוד ב
אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו
לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה
העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור'
יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו
מפסח ועד עצרת. אמר רב חמא בר אבא, ואיתימא ר' חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה.
מאי היא? א"ר נחמן: אסכרה.
וצריך לעיין ולהבין מה המשמעות של מותם 24000
תלמידי עקיבא וכיצד זה קשור לזמן של פסח לעצרת ?
כתבתי ב ה'/אייר/תשע"ה
פרשת מות קדושים שרבי עקיבא היה גלגול של זמרי בן סלוא
אומר השו"ת משנה הלכות חלק ח סימן רכד
ובס' חסד לאברהם (אזולאי) מעין ה' נהר
כ"ה בשם רח"ו זמרי נתגלגל ברבי עקיבא והכ"ד אלף שמתו במגפה היו
כ"ד אלף תלמידי ר"ע שמתו בין פסח לעצרת ואשת טורנוסופוס היתה גלגול כזבי
עצמה ונתגיירה וזכתה להעמיד ישיבתו של ר"ע שהיא היתה אחד משלשה שהעשירה את
ר"ע כמבואר בחז"ל שם ועיין מי השילוח פ' פנחס ודו"ק.
וכתבתי על מה שעשה זמרי בן סלוא מדרש תנחומא
(בובר) פרשת בלק סימן כט
[כט]
והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית (שם שם /במדבר כ"ה/ ו). מה
ראה לעשות כן, ללמדך שלא חלק כבוד לא לשמים ולא לבריות, ועליו נאמר זד יהיר לץ שמו
עושה בעברת זדון (משלי כא כד), אמרה לו איני נשמעת אלא למשה, או לאלעזר, שהיא בת
מלך, אמר לה אף אני גדול כמותן שלעיניהם אני מביאך, תפשה בבלוריתה והביאה אצל משה,
אמר לו בן עמרם זו מותרת או אסורה, ואם תאמר שהיא אסורה, זו היא מדינית אותה
שתחתיך מדינית, ומי התירה לך, נתעלמה ממנו הלכה, געו כולם בבכיה, היינו דכתיב והמה
בוכים פתח אהל מועד
זמרי בן סלוא זלזל בכבוד תלמידי חכמים בעיקר במשה וכתוצאה
מכך נשכחה תורה ממשה ורבי עקיבא שהיה גלגול של זמרי תיקן את מעשהו של זמרי כמו ככתוב בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף כב עמוד ב
כדתניא: שמעון העמסוני, ואמרי לה נחמיה
העמסוני, היה דורש כל אתים שבתורה. כיון שהגיע +דברים י+ לאת ה' אלהיך תירא -
פירש. אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתים שדרשת מה תהא עליהן? - אמר להם: כשם שקבלתי
שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה. עד שבא רבי עקיבא ודרש: את ה' אלהיך
תירא - לרבות תלמידי חכמים.
אבל 24000 תלמידי רבי עקיבא לא תיקנו את המידה
הזאת של יראה מתלמידי חכמים ולא נהגו כבוד זה בזה ולכן מתו ואני רוצה להרחיב את
הראיה ולהבין בצורה יותר רחבה את כל המהלך הזה .
אומר התלמוד בבלי מסכת מנחות דף כט עמוד ב
אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה
למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע, מי
מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו,
שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו: רבש"ע, הראהו
לי, אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים,
תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה
מסיני, נתיישבה דעתו. חזר ובא לפני הקדוש ברוך הוא, אמר לפניו: רבונו של עולם, יש
לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י? אמר לו: שתוק, כך עלה במחשבה לפני. אמר
לפניו: רבונו של עולם, הראיתני תורתו, הראני שכרו, אמר לו: חזור [לאחורך]. חזר לאחוריו,
ראה ששוקלין בשרו במקולין, אמר לפניו: רבש"ע, זו תורה וזו שכרה? א"ל:
שתוק, כך עלה במחשבה לפני.
לכאורה קשה יוצא לנו שקיבל רבי עקיבא מה שלא קיבל
משה ומשה קיבל מה שלא קיבל רבי עקיבא ואולי צריך להגיד שהיה זה בתחילת עלייתו
להר סיני שאז משה לא יכול לזכור את כל התורה ורק אז הראה לו הקב"ה את רבי עקיבא ולא
ידע והכיר את דבריו כמו
שאומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא
א"ר אבהו כל ארבעים יום שעשה משה
מלמעלן היה לומד תורה ושוכח לסוף אמר ליה רבש"ע הרי באו ארבעים יום ואיני
יודע דבר מה עשה הקדוש ברוך הוא משהשלים ארבעים יום נתן לו את התורה במתנה שנאמר
ויתן אל משה ככלתו,
וגם לשיטת רבי עקיבא שמשה קיבל את כל פרטי התורה
בסיני כמור שאומר הכתוב בתלמוד בבלי מסכת
סוטה דף לז עמוד ב
ובפלוגתא דהני תנאי; דתניא, רבי ישמעאל
אומר: כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד; ר' עקיבא אומר: כללות ופרטות נאמרו
בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב
כלומר אותו רבי עקיבא עצמו אומר שמשה ידע את כל
התורה כולה וקיבל אותו בסיני ולכן צריך להגיד שמה שאמר משה היה בתחילת הארבעים יום
כשעדיין לא קיבל את כל התורה כולה . אבל
יש מדרשים שאומרים שרבי עקיבא קיבל דברים שלא ראה משה
ואומר חומת אנך איוב פרק כח
וכל יקר ראתה עינו. אמרו במדרש רבה סדר
חקת דברים שלא נגלו למשה נגלו לרבי עקיבא וכל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא וכו'
ע"ש ואפשר לומר במ"ש גורי האר"י ז"ל דמשה רבינו ע"ה השיג
מ"ט שערי בינה ולא השיג שער הן' ור' עקיבא השיג שער הן' וז"ש כל יקר כל
גימט' ן' יקר ר"ל שער הן' שהוא יקר ראתה עינו של ר' עקיבא ונקט ראתה עינו
שסוד ראיה היא באצילות.
וקשה שאומר המדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תשא
כשבא הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה, אמרה
למשה על סדר, המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד, שנאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה
(שם /שמות/ כ א), אפילו מה שישאל תלמיד ותיק לרבו,
וכמובן ניתן לתרץ שיש כאן מדרשים חולקים אבל אני
רוצה לפרש שניתן לתרץ את הקושי שאכן משה קיבל בסיני את כל התורה כולה כולל מה
שישאל תלמיד ותיק אבל השכחה של משה בזמן המעשה של זמרי בן סלוא שהיה לץ וחצוף גרמה
לו לא להגיע לדרגה של החמישים או לרדת מהדרגה שבו היה במתן תורה ובמעשה של זמרי הוא
איבד את השער החמישים ולכן התיקון של זמרי שהיה ברבי עקיבא בא לתקן את הקלקול שגרם
למשה והוא שער החמישים ולכן רבי עקיבא
הצליח על ידי מאמציו להגיע לשער החמישים ולתקן את מה שקלקל זמרי במשה .
ולכאורה יש לנו פה חסרון בקבלת התורה אבל רק בחלק
אחד מהתורה וזה שער החמישים שהוא סתרי התורה ולכן רבי עקיבא תיקן את זה . והיכן אנחנו רואים שתיקן את זה
תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק ב
ארבעה נכנסו לפרדס בן עזיי ובן זומא אחר
ור' עקיבא אחד הציץ ומת אחד הציץ ונפגע אחד הציץ וקיצץ בנטיעות ואחד עלה בשלום
וירד בשלום
וצריך לשים לב שבתחילה היה התיקון ב 24000 תלמידיו
אבל ברגע שהיה חיסרון בתורה שלהם באותו חיסרון שהיה אצל זמרי מתו כל התלמידים כי
תיקון התורה צריך להיות שלם ולא חסר ולאחר שלא הצליח רבי עקיבא לתקן את מה שצריך
תיקון על ידי תלמידיו העולם נהיה שמם כמו שאומר הבבלי ביבמות , כלומר הכול התחיל
מהתחלה מנקודת האפס . יש לנו כאן מהלך דומה ליציאת מצרים עשר מכות של מצרים שהביא
את העולם למצב של תוהו ואחר כך בריאת העולם מחדש בשיתוף של עם ישראל . גם כאן יש
לנו מצב של תוהו שהעולם נהיה שמם
ואומר התורה תמימה הערות איכה פרק ב הערה ה
ה) ורבנן דרשי המליצה מלשון יעיב שהוא
שממה, כי מקום חשך הוא מקום שמם, וכמ"ש והארץ היתה תוהו ובוהו וחשך, כי מקום
חשך הוא תוהו ובוהו, וז"ה אמרו יעיב, כמו ישומם כי העבים יכסו אור השמש ונעשה
חשך ושמם, וז"ה כונת שיים מלשון שממה:
ואז התחיל רבי עקיבא לברא את העולם מחדש וללמד את
5 תלמידיו את התורה מחדש . ולכאורה יש כאן קבלה מחדש של התורה אבל הפעם בדרגה יותר
גבוהה כלומר שער החמישים ותיקון השכחה של משה שפגמה בשלמות של התורה . וכל זה היה
בתוך החמישים יום בן פסח עד עצרת כאשר ל"ג בעומר הוא התחלת הלימוד של עקיבא
וחמשת תלמידיו שאחד מהם הוא שמעון בר יוחאי שהוא מסמל את עיקר סתרי התורה . וזה
התיקון של רבי עקיבא בקלקל של זמרי .
תיקון נוסף למעשה שקלקל זמרי שבא על הנוכרית , אומר הספרי במדבר פרשת בלק פיסקא קלא
ויאמר משה אל שופטי ישראל הרגו איש אנשיו
הנצמדים לבעל פעור בא לו שבטו של שמעון אצל זמרי אמר לו הרי אתה יושב שליוה ואנו
נדונים בהריגה עמד וכינס עשרים וארבעה אלף משבטו ובא לו אצל כזבי אמר לה השמיעי לי
אמרה לו איני נשמעת אלא לגדול שבכם שהוא כיוצא במשה רבך אמר לה אף אני רב השבט ולא
עוד אלא ששבטי גדול משבטו שאני לשני והוא לשלישי. אחזה בידו והעבירה באמצע כל
ישראל שנאמר והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל
עדת בני ישראל
היצר של זמרי גבר על השכל ועל ההלכה וכנגד זה רבי עקיבא
תיקן ברחל אשתו שהיה לומד 24 שנים מבלי להיות עם אשתו . זה לעומת זה זמרי הביא
24000 אנשים כדי לשכנע את כזבי להישמע לו ורבי עקיבא "ברא " 24000
תלמידים בפרישה שלו מרחל
ואומר התלמוד בבלי מסכת נדרים דף נ עמוד א
ר' עקיבא איתקדשת ליה ברתיה (דבר) דכלבא
שבוע, שמע (בר) כלבא שבוע אדרה הנאה מכל נכסיה, אזלא ואיתנסיבה ליה. בסיתוא הוה
גנו בי תיבנא, הוה קא מנקיט ליה תיבנא מן מזייה, אמר לה: אי הואי לי, רמינא ליך
ירושלים דדהבא. אתא אליהו אידמי להון כאנשא וקא קרי אבבא, אמר להו: הבו לי פורתא
דתיבנא, דילדת אתתי ולית לי מידעם לאגונה. אמר לה ר' עקיבא לאנתתיה: חזי גברא
דאפילו תיבנא לא אית ליה. אמרה ליה: זיל הוי בי רב, אזל תרתי סרי שנין קמי דר'
אליעזר ור' יהושע. למישלם תרתי סרי שנין קא אתא לביתיה, שמע מן אחורי ביתיה דקאמר
לה חד רשע לדביתהו: שפיר עביד ליך אבוך, חדא, דלא דמי ליך! ועוד, [שבקך] ארמלות
חיות כולהון שנין! אמרה ליה: אי צאית לדילי, ליהוי תרתי סרי שנין אחרנייתא. אמר:
הואיל ויהבת לי רשותא איהדר לאחורי. הדר אזל הוה תרתי סרי שני אחרנייתא. אתא
בעשרין וארבעה אלפין זוגי תלמידי, נפיק כולי עלמא לאפיה. ואף היא קמת למיפק לאפיה,
אמר לה ההוא רשיעא: ואת להיכא? אמרה ליה: יודע צדיק נפש בהמתו.
ועדיין צריך ברור למה רבי עקיבה מת בייסורים
אומר התלמוד בבלי מסכת ברכות דף סא עמוד ב
היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה
בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך
הוא: זו תורה וזו שכרה? ממתים ידך ה' ממתים וגו'! - אמר להם: חלקם בחיים. יצתה בת
קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא.
וצריך להגיד שהיה כאן מצד זמרי חילול השם
כאשר נשיא שבט בא על נוכריה לעני כל עם ישראל
ישעיהו פרק כב פסוק יד
וְנִגְלָ֥ה בְאָזְנָ֖י יְקֹוָ֣ק צְבָא֑וֹת
אִם־יְ֠כֻפַּר הֶעָוֹן֙ הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ עַד־תְּמֻת֔וּן אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יְקֹוִ֖ק
צְבָאֽוֹת: פ
ואומר התרגום יונתן ישעיהו פרק כב פסוק יד
(יד) אֲמַר נְבִיָא בְאוּדְנִי הֱוֵיתִי
שְׁמַע כַּד אִתְגְזַר דָא מִן קֳדָם יְיָ צְבָאוֹת אִם יִשְׁתְּבַק חוֹבָא הָדֵין
לְכוֹן עַד דִי תְמוּתוּן מוֹתָא תִנְיָנָא אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת:
ואומר התרגום יהונתן שצריך מיתה שניה כדי לכפר על
החטא ואומר הרד"ק ישעיהו פרק כב פסוק יד
אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון - כי קשה
עון זה הדבר מהעונות שקדמו לכם ולא יכופר העון הזה בגלות אלא עד תמותון אבל המיתה
שתמותו בחרב אותה תכפר עליכם, ויונתן תרגם עד תמותון מותא תנינא, ר"ל מיתת
הנפש בעולם הבא, ותרגם ונגלה באזני אמר נביא באודני הויתי שמע כד אתגזר דא מן קדם
ה', ואמרו רז"ל כל מי שיש בידו חלול השם אין כח בתשובה לתלות וביום הכפורי'
לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת, שנאמר אם יכופר העון הזה לכם
עד תמותון:
ולי נראה שניתן להגיד שמותו של זמרי לא הספיק כדי
לכפר על עוון חילול השם ולכן היה צריך מיתה שנייה והיא המיתה של רבי עקיבא כדי
לכפר על מעשה זמרי שהתגלגל ברבי עקיבא
כלומר יש כאן תיקון מלא של מעשה זמרי על ידי רבי
עקיבא ואז נשאלת השאלה אז למה אנחנו עדיין עצובים על 24000 תלמידי רבי עקיבא עד
היום ונראה להגיד שאם היו תלמידי רבי עקיבא היו נוהגים כבוד זה בזה היה התיקון של
רבי עקיבא שלם אבל בגלל חוסר השלמות של התיקון שלהם והתחלת התיקון מחדש על ידי רבי
עקיבא החל מל"ג בעומר שבו התחיל רבי עקיבא ללמד את התורה התיקון השלם יהיה רק
כאשר סתרי התורה שלמד רבי שמעון בר יוחאי מרבי עקיבא יגיעו ויהיו נחלת הכלל ועד אז
חובה עלינו להתאבל על ההזדמנות להגיע לשלמות בקבלת התורה .
ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא ל"ג
בעומר וסיום הש"ס
ואיתא במדרש (תנחומא חוקת ח') דברים שלא
נגלו למשה נגלו לרבי עקיבא וחביריו, וכל יקר ראתה עינו זה רבי עקיבא וחביריו,
והיינו כתר דדרשו בגמרא (מגילה ט"ז ב) יקר אלו תפילין שבראש שהם למעלה כמו
כתר. ולא יכלו לקבוע יום הלולא ביום פטירת רבי עקיבא מפני שנהרג. ועל זה אמרו
(מנחות שם) כך עלה במחשבה לפני דהיינו שהיה משורש מחשבה, והיה נקרא עקיבא בן יוסף
שהיה כמו משיח בן יוסף דאיתא בגמרא (סוכה נ"ב א) שיהרג, ומן הסתם היה נצרך
להיות כן לטובת ישראל, וכן היה נצרך ברבי עקיבא, ולכן קבעו ההלולא ביום פטירת רבי
שמעון בן יוחאי שהיה בו תרומות מתרומות מדותיו של רבי עקיבא
כלומר עקיבא היה יכול להיות או היה משיח בן יוסף
ועקיבא חשב שבר כוכבא הוא משיח בן דויד
אומר התלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד
תני ר' שמעון בן יוחי עקיבה ר' היה דורש
[במדבר כד יז] דרך כוכב מיעקב דרך כוזבא מיעקב. ר' עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה
אמר דין הוא מלכא משיחא א"ל ר' יוחנן בן תורתא עקיבה יעלו עשבים בלחייך
ועדיין בן דוד לא יבא.
ואומר התורה תמימה הערות במדבר פרק כד הערה כד
כד) קאי על בן כוזיבא שהיה בימי ר"ע
אשר כנודע טעה בו ר"ע מקודם כסבור שהוא משיח ולבסוף חזר בו והוא נהרג, וקרוב
לומר שעל יסוד דרשה נפלאה זו קראוהו בר כוכבא קודם שהכירו בטעותו, ולאחר שהכירו
קראוהו בר כוזבא ע"ש שנהפך לאכזב, ובגיטין נ"ז א' נקרא בר דרומא,
וי"ל שהיה מעיר כזיב שהיא בדרומה של א"י כנודע:
כלומר היה בזמנו של רבי עקיבא את ההזדמנות לביאת משיח צדקנו משיח בן יוסף הוא רבי עקיבא
ומשיח בן דויד הוא בר כוזיבא אבל זה לא צלח כי התיקון ב 24000 תלמידי רבי עקיבא לא
צלח ואם היה צולח היה זה השלמת התיקון של קבלת התורה בגלל החיסרון שנוצר בזמן זמרי
בן סלוא וזמן מסוגל לביאת המשיח .
וזה מה שאנחנו מתאבלים על 24000 תלמידי החכמים
בעיקר בגלל שהיו יכולים ה 24000 תלמידים לגרום לביאת המשיח אבל בחסרונם הדק שלא נהגו כבוד זה בזה הם
מתו מתוך מידת הדין כי זמן המסוגל לביאת המשיח תמיד הוא זמן של דין ולא רחמים. וכך
אנחנו רואים שכל זמן של יציאת מצרים היה זמן של דין ולא רחמים .
ואומר ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק בראשית
פרשת נח
אין טוב אלא צדיק שנאמר (ישעיה ג', י')
אמרו צדיק כי טוב (יומא ל"ח ב) וכתיב (תהלים צ"ז, י"א) אור זרוע
לצדיק אור כי טוב שאז יגלה אליהו ומשיח כל סתרי תורה שבעל פה דכתיב (שם קי"ט,
ע"ב) טוב לי תורת פיך. ואיתא במדרש (קהלת רבה ב', א') כל התורה שאת למד בעולם
הזה הבל הוא לפני תורה שבעולם הבא והיינו לימות המשיח.
כלומר לעתיד לבא יבוא אליהו הוא פינחס והמשיח
וילמדו אותנו את כל התורה כולל סתרי תורה שהוא מה שלא קיבל משה בגלל מעשה זמרי
לסיכום ההבנה שלי את רבי עקיבא שהיה תיקון של
זימרי בן סלוא שגרם למשה לא לקבל את שער החמישים בגלל ההתנהגות שלו שגרמה למשה שכחה
ופגם בקבלת התורה ובעיקר בקבלת שער החמישים שהוא סתרי התורה . תהליך התיקון ב
24000 תלמידי חכמים לא צלח ולכן התחיל רבי עקיבא ללמד את חמשת תלמידי החכמים ועיקר
התיקון של רבי עקיבא הוא בשער החמישים שיבוא דרך שמעון בר יוחאי שהוא העיקר של
סתרי התורה ותיקון זה החל בל"ג בעומר . וכל המהלך הזה חל בן פסח לעצרת שזה זמן התהליך של קבלת התורה .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה