פרשת ויקהל מה המשמעות של ויקהל ? מה הקשר בן ויקהל של משה לויקהל של העם את אהרון בחטא העגל ? מה הקשר לויקהל של קרח ? ‏כ"ד/אדר א/תשע"ו

בס"ד
פרשת ויקהל  מה המשמעות של ויקהל ? מה הקשר בן ויקהל של משה לויקהל של העם את אהרון בחטא העגל ? מה הקשר לויקהל של קרח ? ‏כ"ד/אדר א/תשע"ו
שמות פרק לה

(א) וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם:

וכתוב בשמות פרק לב

(א) וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם׀ עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־זֶ֣ה׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ:

ונשאלת השאלה מה הקשר בן הויקהל של משה לויקהל של העם את אהרון אומר רש"י שמות פרשת ויקהל פרק לה פסוק א

(א) ויקהל משה - למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר, והוא לשון הפעיל, שאינו אוסף אנשים בידים, אלא הן נאספים על פי דבורו, ותרגומו ואכנש:

כלומר ההקהל נעשה למחרת יום הכיפורים שמשה ירד מן ההר עם הלוחות השניים . עם ישראל חטא בחטא העגל ומשה שבר את הלוחות הראשונים לאחר שראה את עם ישראל במעשה העגל ומשה עלה להר וקיבל מהקב"ה לוחות השניים ויום הירידה מן ההר הוא יום הכיפורים כי הורדת הלוחות השלים את הכפרה והסליחה של הקב"ה לעם ישראל על חטא העגל ואומר הזוהר הקדוש

 לְבָתַר סָטָא זִינָא לְזִינֵיהּ, וְאָתוּ אִינּוּן עֵרֶב רַב וְעָבָדוּ יַת עֶגְלָא, וְסָטוּ אֲבַתְרַיְיהוּ אִינּוּן דְּמִיתוּ, וְגָרְמוּ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל מוֹתָא וְקָטוֹלָא. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה עוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא לָא יְהֵא, אֶלָּא (קצ''ז ע''א) מִסִּטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ. מִיַּד וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנִי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיְיָ'. מֵאִתְּכֶם וַדַּאי, וְלָא כְּקַדְמִיתָא דִּכְתִּיב, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ. וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְגוֹ', מֵאָן אֲתָר כָּנִישׁ לוֹן. אֶלָּא בְּגִין דַּהֲווֹ אִינּוּן עֵרֶב רַב בֵּינַיְיהוּ, אִצְטְרִיךְ מֹשֶׁה לְאַכְנָשָׁא לוֹן, וּלְיַחֲדָא לוֹן מִבֵּינַיְיהוּ. (שמות לה) וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה. רִבִּי אַבָּא פָּתַח, (דברים לא) הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף. מָה לְּהַלָּן כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, אוּף הָכָא כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, וּמַאן אִינּוּן. שִׁתִּין רִבּוֹא. והתרגום של הזוהר

אַחַר כָּךְ סָטָה כָּל מִין לְמִינוֹ, וּבָאוּ אוֹתָם עֵרֶב רַב וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, וְסָטוּ אַחֲרֵיהֶם אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ וְגָרְמוּ לְיִשְׂרָאֵל מָוֶת וְהֶרֶג. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִכָּאן וָהָלְאָה מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן לֹא יִהְיֶה אֶלָּא רַק מִצִּדָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם. מִיָּד - וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וְכָתוּב אַחֲרָיו, קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה'. מֵאִתְּכֶם וַדַּאי, וְלֹא כָּרִאשׁוֹנָה שֶׁכָּתוּב מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ. וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְגוֹ', מֵאֵיזֶה מָקוֹם הִקְהִיל אוֹתָם? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ אוֹתָם עֵרֶב רַב בֵּינֵיהֶם, הִצְטָרֵךְ מֹשֶׁה לְכַנְּסָם וּלְיַחֲדָם מִבֵּינֵיהֶם. וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה. רַבִּי אַבָּא פָּתַח, (דברים לא) הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף. מַה לְּהַלָּן כְּלָל שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, אַף כָּאן כְּלָל שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל. וּמִי הֵם? שִׁשִּׁים רִבּוֹא.

 

כלומר הזוהר הקדוש בה להסביר את פעולת ההקהל כבידול של עם ישראל והפרדה מן הערב רב שהיה בתוכו אותו ערב רב שגרם לעם ישראל לחטוא בחטא העגל ופעולת ההקהל של משה באה להפריד את עם ישראל מאותו ערב רב . ולכן הוא הקהיל את עם ישראל וציוה אותם בשני מצוות שיהיו מיוחדים רק לעם ישראל ולא לערב רב מצות השבת ומצות בנית המשכן ואנחנו רואים שבאמת היקהל של משה היה פעולה נגדית לויקהל של העם על אהרון וכנראה הכוונה לערב רב .אצל אהרון מי שמקהיל כנגדו זה היה "העם "  וכאן מקהיל משה את "כל עדת  בני ישראל" 

והילקוט שמעוני תורה פרשת ויקרא רמז תסט   מפרש על עדת ישראל

 ואם הרי זה מוסיף על ענין ראשון כשתמצא לומר פר משיח ופר העדה עומדין פר משיח קודם לפר העדה בכל מעשיו, עדת ישראל [ד, יג] יכול בכל העדה הכתוב מדבר נאמר כאן עדה ונאמר להלן עדה מה עדה האמורה להלן בית דין אף עדה האמורה כאן בית דין, אי מה עדה האמורה להלן כ"ג אף עדה האמורה כאן כ"ג ת"ל ואם כל עדת ישראל עדה המיוחדת לכל ישראל ואיזו זו סנהדרי גדולה היושבת בלשכת הגזית.

כלומר עדת זה סנהדרין קטנה של 23  ועדת ישראל זה סנהדרין גדולה של עם ישראל אבל כאן בפרשת ויקהל כתוב בני ישראל וצריך לפרש כל עם ישראל והמיוחדים שבהם ולא ערב רב

 

 

וככה כתוב בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת כי תשא פרק לד את הקשר בן ויקהל של משה ולויקהל של העם על אהרון

ויאמר אהרן אל יחר אף אדוני אתה ידעת את העם כי ברע הוא (שמות לב כב) מהו ברע, אמר לו יודע אתה כי ערב רב שעלו עם ישראל הדיחום וגרמו להם לעשות אלהי זהב, אבל ישראל היו ישרים בלבותם, והטיב להם הקדוש ברוך הוא והקדים צרי למכתם, וצוה את משה להזהירם על עשיית המשכן וכל כליו, לכפר על מעשה העגל, תבוא ועשו לי מקדש (שם כה ח), ויכפר על קום עשה לנו אלהים (שם לב א), תבוא קהלת משה רבינו, דכתיב ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, ויכפר על קהלת אהרן, שנאמר ויקהל העם על אהרן (שם), תבוא אמירת משה רבינו, שנאמר ויאמר אליהם משה, ויכפר על אמירת אהרן, דכתיב ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים (שם) תבוא אלה הדברים, ויכפר על אלה אלהיך ישראל (שם שם ד), תבוא נתינת זהב התנופה, ותהיה כפרה על נתינת זהב העגל, לכך נאמר הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם, אלו נדיבי לב

כלומר יש כאן תהליך של כפרה על עם ישראל שנעשה תוך הבדלות מן הערב רב שהיה בתוך עם ישראל ולכן מובן שההבדלה שעשה משה בין עם ישראל ולערב רב בגלל שגרמו לחטא העגל וכתוצאה מכך לחזרת המיתה לעם ישראל , לאחר שבמתן תורה עם ישראל התנקה מהזוהמה של נחש ולא היה שייך בו מיתה את הדין שגוי ששומר שבת חייב מיתה ואומר הרמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה ט

עכו"ם שעסק בתורה חייב מיתה, לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד, וכן עכו"ם ששבת אפילו ביום מימות החול, אם עשאהו לעצמו כמו שבת חייב מיתה, ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו, כללו של דבר אין מניחין אותן לחדש דת ולעשות מצות לעצמן מדעתן, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע, ואם עסק בתורה, או שבת, או חדש דבר, מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה אבל אינו נהרג.

מי שגרם למיתה לחזור לעם ישראל לא יכול להיות שייך לעם ישראל ולכן לא יכול להיות שייך למצות השבת ולכן אם הוא שומר על השבת הוא חייב מיתה כי יש הבדלה מוחלטת בן הערב רב ובין עם ישראל לאחר חטא העגל

וכתוב במדבר פרק טז

(יט) וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֙רַח֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְקֹוָ֖ק אֶל־כָּל־הָעֵדָֽה: פ

וקרח רצה להקהיל את העדה כלומר היה כאן פעולה דומה אבל הפעם לא על ידי ערב רב אלה פעולה בתוך העדה כלומר מתוך הסנהדרין עצמו  כי אמרנו שהעדה זה סנהדרין של 23 במדבר פרק טז

(ב) וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם:

ואומר החזקוני במדבר פרשת קורח פרק טז פסוק ב

ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים לקח לו מכל שבט כ"ג חוץ משבטו של לוי שמהם התרעומת כדי שיהא מכל שבט סנהדרין קטנה בין כולם עם און דתן ואבירם מאתיים וחמשים ושלש

אבל כאן אצל קרח לא היה כוח בידי משה להבדיל בן קרח לעם ישראל ואת עבודת ההבדלה עשה הקב"ה במדבר פרק טז

(כ) וַיְדַבֵּ֣ר יְקֹוָ֔ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר:

(כא) הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע:

לסיכום הערב רב ניסה להקהיל את העם ומשה הבדיל אותם בהקהל שעשה לעם ישראל קרח ניסה להקהיל את העדה כלומר את הסנהדרין ומי שהבדיל אותו ואת עדתו היה הקב"ה