פרשת פקודי ויכל משה דומה לויכל אלהים מה הדמיון ומה ההבדל ? כיצד התורה הדגישה את ההבדל בן משה לקב"ה ? למה משה היה היחיד שיכל להקים את המשכן ? ‏א'/אדר ב/תשע"ו

בס"ד
פרשת פקודי  ויכל משה דומה לויכל אלהים מה הדמיון ומה ההבדל ? כיצד התורה הדגישה את ההבדל בן משה לקב"ה ? למה משה היה היחיד שיכל להקים את המשכן ? ‏א'/אדר ב/תשע"ו

כתוב בשמות פרק מ

(לג) וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־ הַמְּלָאכָֽה: פ

 

וכתוב בראשית פרק ב

(ב) וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה:

כלומר יש הקבלה בן המעשה של הקב"ה למשה בשניהם כתוב ויכל כלומר גמר מלאכה אצל משה זה המשכן ובבראשית זה גמר מלאכה של בריאת העולם

וכתוב בראשית פרק ב

(ג) וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת: פ

וכתוב שמות פרק לט

(מג) וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה: פ

כלומר משה מברך על המוגמר כמו שקב"ה מברך על המוגמר בבריאת העולם אבל יש כאן בעיה כי ההשוואה בן משה לקב"ה יכול לגרום לאנשים לטעות ולא להבין את ההבדל בן משה לבין הקב"ה כמו שאנחנו רואים בדתות אחרות שיש איזה דמיון בן האדם לקב"ה ולכן התורה מיד אומרת

שמות פרק מ

(לה) וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְקֹוָ֔ק מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן:

כלומר התורה מדגישה את המגבלה של משה משה הוא לא כל יכול כאשר השכינה נמצאת בתוך אוהל מועד אז המשכן מלא ואין מקום לאף אחד גם לא למשה ולכן הוא לא יכול להיכנס לתוך המשכן כלומר יש כאן הבדלמה גמורה בן הקב"ה למשה וגם לגבי הברכה אומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת נשא סימן כז

וכתיב (שם /שמות/ לט) וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה ויברך אותם משה ומה ברכה ברכן אמר להם תשרה שכינה במעשה ידיכם, בעוה"ז ברכן משה אבל לעה"ב הקדוש ברוך הוא בעצמו ובכבודו מברך אותם שנאמר (תהלים קכח) יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים וגו'.

ולגבי ההגבלה של משה להיכנס לתוך הקודש אומר  רש"י שמות פרק מ

(לה) ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד - וכתוב אחד אומר (במדבר ז פט) ובבא משה אל אהל מועד, בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם, כי שכן עליו הענן, אמור מעתה כל זמן שהיה עליו הענן לא היה יכול לבוא, נסתלק הענן נכנס ומדבר עמו:

כלומר אנחנו רואים שהתורה הקפידה שנבין את ההבדל בן משה לקב"ה כדי שאנחנו לא חס וחלילה נדמה את משה לקב"ה וניפול לתוך המלכודת של עבודה זרה בשיתוף כמו שאנחנו רואים בדתות אחרות .

כדי  שנבין את מהות השכינה שירדה על המשכן נביא את מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן יא

ולא בצלאל ולא אהליאב ולא החכמים העושים וכתיב ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן כיון שהוקם המשכן מיד ירדה שכינתו לתוכו שנא' ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן וכתיב כי ענן ה' על המשכן וגו', לקיים מה שנאמר (שם /תהלים/ פה) אך קרוב ליראיו ישעו לשכון כבוד בארצנו, אמר הקדוש ברוך הוא בעולם הזה היתה שכינתי ביניכם ולעיניכם, שנאמר ומראה כבוד ה' וגו' ולעתיד לבא שכינה אינה זזה מכם לעולם שנאמר (מלכים א ו) ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי ישראל, ברוך ה' לעולם אמן סלה. סליק ספר שמות.

השכינה שירדה לאחר שמשה הקים את המשכן היית זמנית ולא קבועה לפעמים היית  במשכן ולפעמים לא כמו שאומר רש"י אבל לעתיד לבא השכינה תהיה קבועה ולא תזוז ממקום השכינה הוא בית המקדש  אבל היחיד שיכל להקים את המשכן זה משה כמו שאומר הזוהר

 וְכַד אָתָא לְאַקָמָא לֵיהּ, לָא הֲוָה יָכִיל לְמֵיקָם לֵיהּ. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּרְעוּתָא דְּסָלִיק עַל אִינּוּן אַתְוָון, לָא אִתְמְסַר אֶלָּא לְמֹשֶׁה בִּלְחוֹדוֹי, וְאִיהוּ הֲוָה יָדַע הַהוּא רְעוּתָא דְּסָלִיק לְאִינּוּן אַתְוָון, וְעַל דָּא (דף רל''ה ע''א) אִתְּקַם מַשְׁכְּנָא עַל יְדֵיהּ, דִּכְתִּיב וַיָּקֶם מֹשֶׁה. וַיִתֵּן מֹשֶׁה. וַיָּשֶׂם מֹשֶׁה. וּבְצַלְאֵל לָא הֲוָה יָדַע, וְלָא הֲוָה יָכִיל לְמֵיקָם לֵיהּ.

וּכְשֶׁבָּא לַהֲקִימוֹ, לֹא יָכוֹל הָיָה לַהֲקִימוֹ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהָרָצוֹן שֶׁעוֹלֶה עַל אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת לֹא נִמְסַר אֶלָּא לְמֹשֶׁה לְבַדּוֹ, וְהוּא הָיָה יוֹדֵעַ אוֹתוֹ הָרָצוֹן שֶׁעוֹלֶה לְאוֹתָן אוֹתִיּוֹת, וְעַל כֵּן הוּקַם הַמִּשְׁכָּן עַל יָדוֹ, שֶׁכָּתוּב וַיָּקֶם מֹשֶׁה. וַיִּתֵּן מֹשֶׁה. וַיָּשֶׂם מֹשֶׁה. וּבְצַלְאֵל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהַעֲמִידוֹ.

 

ולכן מצד אחד יש המיוחד למשה שיכל להקים את המשכן אבל התורה מחדדת את ההפרש שיש בן משה לקב"ה שלא נוכל חס וחלילה לטעות בעניין

ולכן התורה מדגישה באותו שורש שמות פרק מ

(לה) וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְקֹוָ֔ק מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן:

כלומר מצד אחד ויכל משה את המלאכה באותו שורש שהקב"ה ברא את העולם ובאותו שורש מסבירה התורה שמשה לא יכל  כדי שלא נחשוב חס וחלילה שיש דמיון בן משה לקב"ה