בס"ד
פרשת תצוה מה הקשר בן יציאת מצרים להקמת
המשכן ? מה המשמעות של הקמת המשכן ? למה
רק משה היה יכול להקים את המשכן ? מה
ההבדל בן השכינה בזמן האדם הראשון לשכינה במשכן ? י'/אדר
א/תשע"ו
שמות פרק כט
(מד) וְקִדַּשְׁתִּ֛י אֶת־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד
וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־אַהֲרֹ֧ן וְאֶת־בָּנָ֛יו אֲקַדֵּ֖שׁ לְכַהֵ֥ן לִֽי:
(מה) וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ
בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים:
(מו) וְיָדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֤י
יְקֹוָק֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֧אתִי אֹתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְשָׁכְנִ֣י
בְתוֹכָ֑ם אֲנִ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיהֶֽם: פ
מהפסוקים מובן שני דברים האחד שהמשכן זה
המקום בו יש את הקשר בן הקב"ה לעם ישראל כמו שכתוב בשמות פרק כה
(כב) וְנוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֘ שָׁם֒
וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים
אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל: פ
וכל יציאת מצרים נועדה כדי שהקב"ה
יוכל לשכון בתוך עם ישראל כלומר כל התכלית
של יציאת מצרים זה כדי שהקב"ה יוכל לשכון בתוך עם ישראל וכדי להבין את
המשמעות של זה כתוב במדרש במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יב
ויהי א"ר יהושע תנאים עשה הקדוש
ברוך הוא עם ישראל עד שהם במצרים שאינו מוציאם משם אלא ע"מ שיעשו לו משכן
וישרה שכינתו ביניהם כמ"ש (שם /שמות/ כט) וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי
אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם ע"מ לשכני בתוכם וכיון שהוקם המשכן וירדה השכינה
ושרתה בתוכם, ויהי רב אמר דבר שלא היה משנברא העולם עד עכשיו נעשה באותו היום
שמשנברא העולם ועד אותה שעה לא שרתה שכינה בתחתונים אלא משהוקם המשכן ואילך לכך
נאמר ויהי, דבר חדוש הוא, רשב"י אמר דבר שהיה ופסק וחוזר לכמות שהיה שכן אתה
מוצא מתחלת ברייתו של עולם שרתה השכינה בתחתונים כמ"ש (בראשית ג) וישמעו את
קול ה' אלהים מתהלך בגן וגו' וכיון שנסתלקה השכינה בעת שחטא אדם שוב לא ירדה עד
שהוקם המשכן לפיכך כתיב ויהי דבר שהיה ופסק ימים הרבה וחזר לכמות שהיה.
יש כאן לכאורה
ויכוח בן רב לבין רבי שמעון בר יוחאי האם הירידה של הקב"ה לארץ כאשר הוקם
המשכן הוא חידוש או דבר שהיה כבר בתחילת הבריאה וחזר לקדמותו ואני רוצה להגיד שניתן להבין שרבי ורבי שמעון
בר יוחאי לא חולקים וכל אחד מתאר שני מצבים שונים וכדי להבין את מה שמתאר רבי
שמעון בר יוחאי נראה את מה שכתוב בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת בראשית פרשה יט
עיקר שכינה בתחתונים הייתה, כיון שחטא אדם הראשון ניסתלקה
לרקיע הראשון, חטא קין עלה לרקיע השיני, חטא דור אנוש עלה לשלישי, חטא דור המבול
לרביעי, דור הפלגה לחמישי, סדומיים לששי, מצריים בימי אברהם לשביעי, וכנגדן עמדו
ז' צדיקין אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה והורידו אותה לארץ, אברהם משביעי
לשישי, יצחק הוריד משישי לחמישי, יעקב הוריד מחמישי לרביעי, לוי הוריד מרביעי
לשלישי, קהת הוריד משלישי לשיני, עמרם הוריד משיני לראשון, משה הורידה למטה, אמר ר'
יצחק כת' וצדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט) ורשעים מה יעשו, פורחין
באויר אתמהא, אלא שהרשעים לא השכינו שכינה לארץ.
כלומר המדרש מתאר את תחילת הבריאה מהאדם הראשון עד משה כאשר בחטא
האדם הראשון השכינה עלתה לרקיע הראשון והסתלקה מן הארץ עד שבמצריים בימי אברהם
העלו אותה לרקיע השביעי ואברהם התחיל את המהפך כלומר את הדרך חזרה עד שמשה הוריד
אותה למטה ולכאורה כמו שהיה בזמן האדם הראשון לפני החטא . יוצא לנו שכל המהלך הזה
הוא לפי מה שמתאר רבי שמעון בר יוחאי וזה גם מתאים לפסוק בפרשה שלנו אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֧אתִי אֹתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְשָׁכְנִ֣י בְתוֹכָ֑ם כלומר
ההוצאה של עם ישראל מארץ מצרים היא התהליך של הורדת השכינה מהרקיע השביעי כמו
שכתוב במדרש שהגיע לשם בזמן מצרים של אברהם עד הורדת השכינה למטה וזה היה במתן
תורה ונעשה על ידי משה כלומר עכשיו ברור לחלוטין הקשר בן יציאת מצרים "לשכנתי
בתוכם" היות ומצרים גרמה לכך שהשכינה הגיע לרקיע השביעי כלומר התרחקה
מהארץ שבע רקיעים נדרש מעם ישראל להגיע למצרים כדי להוריד את השכינה מהרקיע השביעי
לארץ כמו שהיה אצל האדם הראשון לפי החטא וסוף התהליך היה ברגע בו הוקם המשכן
והקב"ה לכאורה שכן בתוכו כמו שכתוב בשמות פרק מ
(לג) וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙
לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל
מֹשֶׁ֖ה אֶת־ הַמְּלָאכָֽה: פ
(לד) וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל
מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְקֹוָ֔ק מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן:
וזה מה שאומר מלבי"ם שמות פרשת
פקודי פרק מ פסוק לג
(לג) ויכל משה את המלאכה. מבאר שעקר
כלוי המלאכה היתה ההקמה האחרונה שנשאר ולא נפרק כי עקר המלאכה מה שהעמד האהל והוכן
לעבודה, וזה עשה משה שהקימו בעצמו באופן שגמר המלאכה מיוחס לו לבדו:
כלומר משה בעצמו גמר את המלאכה של המשכן
וזה מיוחס רק למשה כי רק בזכותו השכינה ירדה למטה כמו שאומר המדרש. וצריך להבין
למה רק משה יכול להוריד את השכינה למטה . במעמד מתן תורה עם ישראל תיקן את חטא
האדם הראשון כמו שאומר האלשיך ויקרא פרק כא
וימי העמדת הר סיני לגמור מירוק וליבון הזוהמא עד תומה.
ויהי כן, וכמאמרם ז"ל (שבת קמו א) ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. ועל
כן היה להם חירות ממלאך המות, כי בבטול הזוהמא אין עוד מיתה. אך אחרי כן על ידי
העגל חזרה הזוהמא למקומה. ועל ידי כן חזרה המיתה הכרוכה באדם על ידי הזוהמא, כי
היא מבחינת המיתה והיא דבקה בחומר ובנפש ומה גם בחלק הנשאר עם הגוף.
אבל היחיד שלא היה בחטא העגל לא בצורה ישירה ולא בצורה
עקיפה היה משה ולכן משה היחידי שנשאר בדרגה של האדם הראשון לפני החטא ולכן הוא היה היחידי שיכל להוריד את השכינה למטה
.
ולאחר שהבנו את מה שאמר רבי שמעון בר יוחאי נשאר לנו להבין
את רב האם הוא חולק על רשב"י או מוסיף עליו ולי נראה להגיד שרבי מוסיף עליו
ולא חולק שעדין יש חידוש בירידת השכינה למטה על ידי משה לעומת השכינה שהייתה למטה
בזמן האדם הראשון . האדם הראשון נברא בעל
כורחו הוא הגיע לעולם שהקב"ה ברא אבל משה ועם ישראל בכל התהליך של יציאת
מצרים וקבלת התורה קיבלו על עצמם את התורה כתנאי לקיום העולם וזה ההבדל בן הזמן של
האדם הראשון לזמן קבלת התורה והקמת המשכן
וזה החידוש שעליו מדבר רבי שלא היה מאז שנברא העולם הפעם הזאת השכינה ירדה למטה
לעולם שקיבל על עצמו את התנאי של קיום העולם בקבלת התורה וזה מה שאמר רבי יהושע על
"ויהי " שעשה הקב"ה
תנאים לעם ישראל ולכן אומר רבי ש ה "ויהי " הוא חידוש שלא היה
מבריאת העולם כי החידוש של יציאת מיצרים ומתן תורה זה בריאת העולם מחדש עם קבלת התנאי של הנבראים יש תורה יש עולם
אין תורה אין עולם . וסיום התהליך הזה היה הקמת השכן על ידי משה וירידת השכינה
למטה כלומר לארץ . והיחידי שיכל לגרום להשלמת התהליך זה משה שלא היה בחטא העגל .
וכאשר עם ישראל יתקן את חטא העגל יגיע העולם כולו לדרגתו של משה ואז יגיע העולם
לשלמותו .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה