בס"ד
פרשת וארא מה הקשר של נבואת דניאל לפורים ? למה בפורים
יכלה לבא הגאולה ? למה לא היית גאולה בפורים ? מה התפקיד של שתית היין בפורים ?
כ"ז/טבת/תשע"ו
שבוע שכבר בפרשת שמות דיברתי על הנבואה של דניאל והדמיון של
המספרים למהלך של 3000 הלכות שנשכחו בימי אבלו של משה
כתוב דניאל פרק יב
(יא) וּמֵעֵת֙ הוּסַ֣ר הַתָּמִ֔יד וְלָתֵ֖ת שִׁקּ֣וּץ שֹׁמֵ֑ם יָמִ֕ים
אֶ֖לֶף מָאתַ֥יִם וְתִשְׁעִֽים:
(יב) אַשְׁרֵ֥י הַֽמְחַכֶּ֖ה
וְיַגִּ֑יעַ לְיָמִ֕ים אֶ֕לֶף שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה:
ויצא לנו ש 3000 הלכות נשכחו בימי אבלו
של משה וזאת כתוצאה של מחיקת 3000 החוטאים בחטא העגל מהספר של הקב"ה שיצר
חסרון בתורה . עתניאל בן קנז החזיר 1700 הלכות נשאר 1300 הלכות
למצב שהיה במעמד הר סיני . באחרית הימים יחזרו 1290 הלכות שזה 10 פחות מהנדרש אבל אז
יגיע המשיח ויהיה הסתר של 45 יום ועד שיחזרו עוד 10 הלכות ותוספת של 71 . כלומר נחזור למצב באחרית
הימים שבו יחזרו 3000 הלכות + 35 (
1700 +1335 מנבואת דניאל ) אבל בצרוף 36
שהם ל"ו צדיקים יהיה לנו סה"כ 3000
+ 71 . ודיברתי על זה שבעצם נגיע
למצב שלפני חטא האדם הראשון כמו שהיה במעמד הר סיני וזה לכאורה מצב של "גן
" אבל ה 71 הלכות נוספות יעבירו
אותנו למצב של "עדן " שזה מצב שעין לא ראתה כלומר גם האדם הראשון לא היה
ב "עדן " ואם לא היה חוטא ועושה
את תפקידו העולם היה מגיע למצב של שלמות שיש לו שני משמעויות האחד "יין המשומר " והשני זה "עדן " כמו שאומר התלמוד בבלי מסכת
סנהדרין דף צט עמוד א
מאי עין לא ראתה? אמר רבי יהושע בן לוי: זה יין המשומר
בענביו מששת ימי בראשית. ריש לקיש אמר: זה עדן, לא ראתה עין מעולם. ואם תאמר: אדם
היכן דר - בגן, ואם תאמר: גן הוא עדן - תלמוד לומר +בראשית ב'+ ונהר יצא מעדן
להשקות את הגן.
כאשר סיימתי את אמירת השיעור על הנושא הזה בפרשת "וארא
" פנתה אלי גברת אסתר מעזרת נשים ואמרה דבר מדהים ההפרש בן "גן" ל "עדן " זה בדיוק 71
לקח לי דקה או שנים להבין את החשבון ואכן זה בדיוק 71 ואכן ההפרש הזה נותן חיזוק משמעותי לכל המהלך
שהבאתי אפילו שזה נראה בהתחלה מהלך מאוד מאוד מחודש . בסיום המאמר אמרתי שננסה
להבין מהמהלך הזה את הקשר לפורים ואכן ממבט ראשון יש לנו קשר חזק לפורים וזה יין
אומר התלמוד בבלי מסכת עירובין דף סה עמוד א
אמר רבי חייא כל המתיישב ביינו - יש בו דעת שבעים זקנים,
יין ניתן בשבעים אותיות, וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין יצא סוד.
ואומר רש"י מסכת עירובין דף סה עמוד א
יצא סוד - וזה, הואיל ולא יצא סודו - שקול הוא כסנהדרין של
שבעים.
יש לנו קשר ישיר בן יין לבין סנהדרין כלומר בן יין שהוא 70
לבן סוד שהוא בעצם סנהדרין . היין המשומר שעין לא ראתה שהוא 70 ששקול לסנהדרין זה
הדרך להגיע ל "עדן " אבל כדי
להגיע לעדן צריך לכאורה שני תנאים גם סנהדרין אבל צריך עוד 1 כדי שנוכל להגיע ל 71
. וזה נראה לי תפקידו של משה שהוא שקול כנגד כולם כנגד כל בני ישראל וכך מפורש במכילתא
דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה א
ד"א אז שר משה אין כתיב כאן אלא אז ישיר משה נמצינו
למדין תחיית המתים מן התורה: משה ובני ישראל משה שקול כנגד כל ישראל וישראל שקולין
כמשה בשעה שאמרו שירה
יש לנו את התפקיד של משה ששקול כנגד כולם והוא משלים ל 71
וגם אנחנו רואים קשר לתחית המתים כמו
שרציתי להראות בכל המהלך .
ובעצם אם עם ישראל
לא היה חוטא בחטא העגל העולם היה מגיע לשלמותו כלומר מגיע למצב של "עדן"
וכך מובן בשמות רבה (שנאן) פרשת שמות פרשה ב את תפקידו של
משה באחרית הימים
ור"ל אמר: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: סימן זה לך -
במדבר אתה מניחן ומן המדבר אתה עתיד להחזירן לעתיד לבוא, שנאמר: לכן הנה אנכי
מפתיה והלכתיה המדבר (הושע ב).
וכתוב במדרש תנאים לדברים פרק לג
(כט). אשריך ישראל מי כמוך כיון שראה משה מה מתוקן לצדיקים
לעתיד לבוא אמ' להם איני יודע מה לומר לכם אלא אשריכם מה מתוקן לכם:
גם כאן אנחנו רואים את תפקידו של משה לעתיד לבא שהוא ראה
בכוח הנבואה שלו שהיא בדרגת אספקלריה המאירה את העתיד לבא ומשה במשקל שלו כנגד כל ישראל ישלים את ה 71 שזה
הדרגה של השלמות של העולם לעתיד לבא .
וכאן מגיע ההקשר של כל המהלך לפורים . בקבלת התורה במעמד הר
סיני התברר שהיה חיסרון בקבלת התורה . עובדה שעם ישראל חטא בחטא העגל מעידה על
החיסרון הזה וחיסרון זה תוקן בפורים
תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד א
ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה
הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם
לאו - שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף
על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב קימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו
כבר
כלומר פורים זה הזמן שהיה אפשרות לתקן את החיסרון שהיה
במעמד הר סיני ואכן חסרון זה תוקן על ידי המהות של נס פורים .
ואומר הילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנג
איוב היה מתוקן ליסורין, משה היה
מתוקן לגאול, מרדכי היה מתוקן לגאולה
כלומר משה היה מתוקן לגאול אבל לכאורה
העם לא היה מתוקן לגאולה אבל מרדכי היה מתוקן לגאולה ואכן העם היה מתוקן לגאולה
ותיקן את הרצון לקבל את התורה ללא כפיה בפורים
ואומר השם משמואל שמות פורים
ובאשר הי' מתוקן לגאולה הי' בו כח
המחשבה, ודבר זה ידוע למבינים, וזוהי סמיכת גאולה לתפלה, מחשבה ודיבור. ובאשר נשלם
בכל שלש הבחינות מחשבה דיבור ומעשה מצינו שהשתמש בכל ג' בחינות אלו,...... והוא כחו של עמלק בג' בחינות אלה, ע"כ
נצרך לזה שתשתתף עמו אסתר שכחה הי' מעולם הנעלם הכולל הכל כמ"ש מהר"ל
בספר אור חדש, ואז בכל הכחות האלו התגברו על המן:
כלומר היה למרדכי הכוח להתגבר על עמלק כי
ההתגברות על עמלק היא התנאי הכרחי להגיע לשלמות של העולם באחרית הימים כי עמלק
פוגם בכיסא הכבוד
רש"י שמות פרשת בשלח פרק יז פסוק טז
כי יד על כס יה - ידו של הקדוש ברוך הוא הורמה לישבע בכסאו
להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית, ומהו כס, ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו,
נשבע הקדוש ברוך הוא שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו
ומחית עמלק נעשית בזמן שיש לך שליטה על כל העולם כי אתה יכול
למחות את עמלק רק במקום שיש לך שליטה עליו כמו שניתן להבין בספר מצוות גדול לאוין
סימן רכו
כשם שנמחה שבעת עממים כך נצטוו ישראל למחות את זכר עמלק
שנאמר (דברים כה, יט) תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח, ובשתי מצות אלו גם יש
מצות עשה כאשר בארנו בספר מצות עשה (קטז קיז). מצוה זו אינה נוהגתא אלא לימות מלך
המשיח לאחר כיבוש הארץ שנאמר והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויבך [מסביב בארץ אשר ה'
אלהיך נותן לך נחלה לרשתה] \וגומר\ תמחה את זכר עמלק מתחת השמים [וגומר]:
וכתוב בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף יא עמוד א
תנו רבנן: שלשה מלכו בכיפה, ואלו הן: אחאב, ואחשורוש,
ונבוכדנצר
ואומר רש"י מסכת מגילה דף יא עמוד א
מלכו בכיפה - תחת כל כיפת הרקיע.
כלומר בזמן מגילת אסתר היה זמן מסוגל שיכלו למחות את כל
עמלק כי היה למרדכי שליטה על כל העולם תחת סמכותו של אחשורוש אם כן הכול היה מזומן
לגאולה למה לא הגיע הגאולה ?
כתוב אסתר פרק י
(ג) כִּ֣י׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ
אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙
לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ:
אומר רש"י אסתר פרק י פסוק ג
אומר רש"י אסתר פרק י פסוק ג
(ג) לרוב אחיו - ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת
סנהדרין לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו:
כלמור היה כאן פגם בסנהדרין פגם ב 70 . ביטול התורה של מרדכי פגם בסנהדרין ולכן לא היה
בכוח נס פורים להביא את הגאולה כדי שתבוא
הגאולה צריך להיות 1371 וכאן היה פגם
בגאולה בגלל ביטול התורה של מרדכי ולכן היה פגם בסנהדרין כלומר פגם ב 70 ונראה שכאשר יהיה 70 מלא יבוא מאליו ה 1 וזה התפקיד
של משה להיות הסיום של ה 70 .
וכך אומר התלמוד בבלי מסכת מגילה דף טז עמוד ב על מרדכי
אמר רב יוסף: גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות. דמעיקרא
חשיב ליה למרדכי בתר ארבעה ולבסוף בתר חמשה. מעיקרא כתיב אשר באו עם זרבבל ישוע
נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן, ולבסוף כתיב הבאים עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה
נחמני מרדכי בלשן
מרדכי עבר ממספר ארבע לחמש כלומר ביטול התורה שלו פגם
בתפקידו בנס
ונשאלת השאלה אם היה פגם ב 70 אז לפחות נגיע למצב של זמן
מתן תורה שבו יש את השלמות כמו האדם הראשון לפני החטא וכאן צריך להגיד שדניאל
בנבואה של הסביר שאי אפשר להגיע למצב הקודם של לפני חטא האדם הראשון ושני המצבים 1290 ו 1335 באים יחד או מקסימום
בהפרש של 45 יום כלומר זה לא מצב מתמשך זה מצב שבו החסרון שנוצר בחטא העגל יבוא
כמעט בבת אחד כמו שאמר רש"י בפרושו לספר דניאל . וצריך להגיד שהמצווה של שתית
יין בפורים הוא לנסות ולתקן את הפגם ב 70 וכשנצליח לעשות את זה יבוא ה 71 זה משה ואז תבוא הגאולה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה