בס"ד
פרשת נצבים למה קוראים את פרשת נצבים
לפני ראש השנה ? כיצד צורת הדין בראש השנה כיחידים או ככלל? מה המשמעות כבני מרון ?
לאיזה דרגה אנחנו צריכים להגיע ? כ"ז/אלול/תשע"ה
נכתב לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה
תשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק)
סימן כה
תשמו. לעולם קורין פרשה של צו אהרון
קודם הפסח ופרשת וידבר [תחלת] הספר קודם עצרת וצמים בתשעה באב קודם ואתחנן ופרשת
אתם נצבים קודם ראש השנה, וסימן פקיד ופסח מנו ועצרו צום וצלי קום ותקע.
יוצא לנו שפרשת נצבים קוראים לפני ראש
השנה ונשאלת השאלה מה יש בפרשת ניצבים שקשורה קשר הדוק לראש השנה ?
נאמר דברים פרק כט
(יג) וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם
אָנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָלָ֖ה הַזֹּֽאת:
(יד) כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנ֜וֹ
פֹּ֗ה עִמָּ֙נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיּ֔וֹם לִפְנֵ֖י יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר
אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיּֽוֹם:
וכדי להבין מה המשמעות של הפסוק נביא את
שמות רבה (וילנא) פרשת יתרו פרשה כח
ו ד"א וידבר אלהים את כל הדברים
האלה לאמר, א"ר יצחק מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר
סיני, שכן משה אומר להם לישראל (דברים כט) כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת
אשר איננו פה עמנו היום, עמנו עומד היום אין כתיב כאן אלא עמנו היום אלו הנשמות
העתידות להבראות שאין בהם ממש שלא נאמרה בהם עמידה, שאע"פ שלא היו באותה שעה
כל אחד ואחד קבל את שלו, וכה"א (מלאכי א) משא דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי,
בימי מלאכי לא נאמר אלא ביד מלאכי שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני ועד אותה שעה לא
נתנה לו רשות להתנבאות, וכן ישעיה אמר (ישעיה מח) מעת היותה שם אני, אמר ישעיה
מיום שנתנה תורה בסיני שם הייתי וקבלתי את הנבואה הזאת, אלא (שם /ישעיהו
מ"ח/) ועתה אלהים שלחני ורוחו, עד עכשיו לא ניתן לו רשות להתנבאות, ולא כל
הנביאים בלבד קבלו מסיני נבואתן, אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד
קבל את שלו מסיני,
יוצא לנו שגם במעמד הר סיני וגם במעמד
הברית עם משה היה קיבוץ של כל הנשמות אלו שהיו קיימים בפועל כלומר נצבים אבל גם
אלו שאין להם גוף בפועל . כלומר למשה היה את היכולת לקבץ את כלל עם ישראל ולכרות
עם כולם ברית עולם .
וכך כתוב במדרש תנחומא (בובר) פרשת
ניצבים סימן ח
שנאמר כי את אשר ישנו פה עמנו וגו'
ואת אשר איננו פה עמנו היום (שם שם /דברים כ"ט/ יד), ולמה אומר ישנו פה ולמה
אומר איננו פה, לפי שכל הנפשות היו שם, והגוף עדיין לא נברא, לפיכך לא נאמר כאן
עמידה
וכל אחד שניצב במעמד הזה או היה נשמה
במעמד הזה נמצא עם התורה שלו שהשיג בעבודתו הפרטית מול מה שהקב"ה נתן לו כחלקו בתורה וכך
נראה לפרש בזוהר כרך ב (שמות) פרשת יתרו דף פג עמוד ב
ל ישראל עינא בעינא והוו חדאן וכלהו
דרין בתראין כלהו אזדמנו לתמן וכלהו קבילו אורייתא בטורא דסיני דכתיב (דברים כט)
כי את אשר ישנו פה וגו' ואת אשר איננו פה עמנו היום וכלהו כל חד וחד כדקא חזי ליה,
כשכתוב כל חד וחד כקא חזי ליה זה
בדיוק מה שהקב"ה נתן לכל אחד ואחד את חלק התורה ששיך לו מול מה שהוא עצמו
השיג . ומכאן יש להבין שבעצם עם ישראל
נבחן כעם ולא כיחידים . אומנם כל יחיד ויחיד נבחן בפני עצמו אבל עם ישראל נבחן כעם
הכולל את כל הפרטים . כלומר עם ישראל וכל אחד מעם ישראל זה דבר אחד ולא ניתן
להפריד בין הדברים בין היחיד לבין הרבים .
וזה בדיוק מה שקורה בראש השנה
הקב"ה לא יכול לדון כל אחד ואחד לפי מעשיו כי היחיד קשור לכלל עם ישראל ולכן
חייב להיות דין ליחיד אבל תוך כדי דין לכל כלל עם ישראל
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א
משנה. בארבעה פרקים העולם נידון:
בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה - כל באי עולם עוברין לפניו כבני
מרון, שנאמר היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם, ובחג נידונין על המים.
והלימוד מתהלים פרק לג פסוק טו
הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם
הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם:
ואומר רש"י תהלים פרק לג פסוק טו
(טו) היוצר יחד לבם - לב כלם יחד
ויודע כל המחשבות ורבותינו הסיבוהו אל ממכון שבתו השגיח היוצר יחד לבם, ודרשו מכאן
שכולן נסקרין בסקירה אחת
וכאן אנחנו רואים את דרך הדין של הקב"ה
בראש השנה מצד אחד דין לכל אחד ואחד אבל כולם נסקרין בסקירה אחד בדיוק כפי שראינו
במעמד הר סיני שבו עם ישראל קיבל את התורה כעם ולא כיחידים ויש לעם ישראל שילוב
שלא ניתן להפרדה בין היחיד לבין הרבים .מהפסוק בתהילים מובן שכאילו הקב"ה ברא את עם ישראל כלב אחד והמעשים
של עם ישראל ניתן להבין רק כעם ישראל ולא כיחיד כי בעצם הם אחד לב אחד . וזה הקשר
בן הפרשה שלנו פרשת נצבים לראש השנה הבנת המציאות של עם ישראל והבנת עומק הדין
בראש השנה של כל עם ישראל ולא דין של כל אחד ואחד בנפרד . אומנם הקב"ה מסתכל
על כל אחד ואחד ועל מעשיו אבל זה בקשר לא ניתן להפרדה של מעשיו של האדם כחלק מכל
עם ישראל וכך זה מפוש בובתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד א
בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו
כבני מרון. מאי כבני מרון? הכא תרגימו כבני אמרנא. ריש לקיש אמר: כמעלות בית מרון.
(אמר) רב יהודה אמר שמואל: כחיילות של בית דוד. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן:
וכולן נסקרין בסקירה אחת.
יש כאן 3 דעות לגבי הפרוש של בני מרון
והשאלה אם זה פרושים סותרים או משלימים ? ולפי הבנתי זה פרושים משלימים שנותנים
לנו 3 דרגות של אנשים בעם ישראל
דרגה ראשונה כבני אמרנא דרגה שניה כמעלות בית מרון דרגה שלישית כחיילות
של בית דוד
דרגה ראשונה כבני אמרנא אומר רש"י מסכת ראש השנה דף יח עמוד א
בראש השנה כל באי עולם כו' כבני
אמרנא - ככבשים שמונין אותן לעשרן, ויוצאין זה אחר זה בפתח קטן, שאין יכולין לצאת
כאחד.
הכבש מובל על ידי הבעלים אין לו דעה
משלו ומי שמוביל אותו קובע את גורלו
דרגה שניה כמעלות בית מרון
אומר רש"י מסכת ראש השנה דף יח
עמוד א
כמעלות בית מרון - הדרך קצר, ואין
שנים יכולין לילך זה בצד זה, שהעמק עמוק משני צידי הדרך.
כאן זה דרגה גבוהה יותר מדרגה ראשונה כאן צריך להתאמץ לעלות בדרך כאשר צריך להיזהר לא
ליפול מהדרך כי יש תהום בשני הצדדים כלומר צריך האדם להיות עם מטרה ברורה ויכולת
הישרדות
דרגה שלישית כחיילות של בית דוד
רש"י מסכת ראש השנה דף יח עמוד א
כחיילות של בית דוד - וכבני מרון -
כבני חיילות של מלך, מרון - לשון מרות ואדנות, וכך היו מונין אותם יוצאים זה אחר
זה, בצאתם למלחמה.
הדרגה השלישית זה הדרגה הגבוה ביותר כאן
החייל של בית דויד יודע מה המשימה שלו לאיזה מלחמה הוא יוצא יודע מי המלך יודע מי
נותן לו את הפקודות והמלך יודע מי החייל ונותן לו את הפקודות הישירות למשימת
המלחמה .
וזה נראה לי המשימה שלנו כל השנה להגיע לראש
השנה עם הידיעה מי המלך מה המלחמה שאנחנו
נשלחים אליה לדעת ממי לשמוע את הפקודות כדי שנוכל להצליח במלחמה ולדעת שבמלחמה אנחנו נלחמים כעם ולא כיחידים כי
ליחיד ללא העם אין משמעות כפי שאומר רבי יוחנן שעל אף שיש בנו דרגות שונות וכולן נסקרין בסקירה אחת
יהיה רצון שנעמוד בראש השנה לפני המלך כחיילים
של בית דויד נדע מי המלך והמלך ידע מי החיילים ונדע להלחם את מלחמת השם המלחמה
שלנו בקיום התורה והמצות כנגד כל המניעות החיצוניות שנלחמות בנו ונזכה ונראה בקרוב
את ביאת משיח צדקנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה