פרשת ויקרא מה ההבדל בן נשיא ,כהן משוח ויחיד לגבי הבאת קרבן ? הבאת קרבן ע"י נשיא סימן טוב לציבור וע"י כהן משוח סימן לא טוב מדוע ? ולמה נשיא חייב לחטא ? ‏כ"ט/אדר/תשע"ה

בס"ד

פרשת ויקרא מה ההבדל בן נשיא ,כהן משוח ויחיד לגבי הבאת קרבן ? הבאת קרבן ע"י נשיא סימן טוב לציבור וע"י כהן משוח סימן לא טוב מדוע ? ולמה נשיא חייב לחטא ? ‏כ"ט/אדר/תשע"ה

נכתב  לעילוי נשמת אבי משה בן רוזה  ואחותי שושנה בת נעומי ת.נ.צ.ב.ה

יש שלושה סוגי אנשים המביאים קרבן על העלם דבר

נשיא

ויקרא פרק ד

(כב) אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְקֹוָק אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם:

(כג) אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים:

יחיד   (כל אחד מישראל )

ויקרא פרק ד

(כז) וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת יְקֹוָק אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם:

(כח) אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא:

כהן משיח

ויקרא פרק ד

(ג) אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים לַיקֹוָק לְחַטָּאת:

נשיא מביא שעיר זכר , ישראל מביא שעיר נקבה , כהן משיח מביא פר

ויש לעמוד על ההבדלים בן שלושת האנשים

אומר התולדות יצחק ויקרא פרשת ויקרא פרק ד פסוק ג

אם הכהן המשיח יחטא, בלשון החוטאים מצינו חילוקים, במשיח אמר אם, שאמר אם הכהן המשיח, וכן בכל העדה, ואם כל עדת ישראל ישגו, ובנשיא אמר אשר נשיא יחטא, ולא אמר אם, וביחיד החוטא אמר ונפש כי תחטא, הטעם בזה שהכהן המשיח שהוא כהן גדול רחוק שיחטא, ולזה אמר אם שהוא ספק, וכן כל הקהל רחוק ולזה אמר אם, וביחיד אמר נפש כי תחטא, כי מורה יותר ודאות מלשון אם, ובנשיא מתוך גאותו שהוא המלך וכיוצא בו ודאי יחטא, ולזה אמר אשר נשיא יחטא, ולכן הביאו הנשיאים את אבני השוהם הנתונים על לב אהרן לפי שלבם לקחם, ובמדרש [תו"כ דבורא דחובא פרש' ה א] אשר נשיא יחטא לשון אשרי, אמר רבי יוחנן בן זכאי אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו וכל שכן יביא על זדונו, פירוש שילמדו ממנו העם.

יש הבדל מהותי בן נשיא לישראל ולכהן משיח. נשיא כתוב בלשון ודאי וישראל וכהן משיח נכתב בלשון ספק . מלך בגלל  התפקיד שלו הוא נמצא במצב שלא יכול להיות שלא יחטא בגלל גאותו ולכן ודאי יחטא וכן ודאי יביא קורבן מה שלא קיים בכהן משיח ובישראל רגיל שיש ספק אם יחטא .

וכדי להבין יותר  טוב את ענין המלך ומה שונה המלך מאדם רגיל מביא התוספתא מסכת בבא קמא (ליברמן) פרק ז

הרי הוא או' אשר נשיא יחטא אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן חטאת שגגה על שגגתו ואו' ורצע אדניו את אזנו במרצע וכי מה נשתנה אזן לרצע מכל איברין לפי ששמעה מהר סיני כי לי בני ישראל עבדים ופרק ממנו עול שמים והמליך עליו עול בשר ודם לפיכך אמ' הכת' תבוא אזן ותרצע שלא שמרה מה ששמעה

כלומר ההבנה שאנחנו עבדים רק של הקב"ה הוא עניין מהותי וחלק בלתי נפרד מהאמונה היהודית ,ואם נוצר אפילו פגם קטן בהבנה הזאת  זה יוצר פגם שגורם לחטא שצריך לתקן אותו. וכל מלך לא יכול להיות במצב שהוא יכול להתחמק מכוחי ועוצם ידי כלומר להבין שגם הוא  עבד של הקב"ה כי הוא נמצא במצב שהרבה אנשים לא רואים בו רק מלך תחת הקב"ה ורואים בו כתחליף של הקב"ה ומצב זה יוצר אצלו את גאווה שמביאה אותו לחטא . 

ויש עוד הבדל בן כהן משיח לבן נשיא . נשיא הוא תחת הקב"ה בלבד וכהן משיח תחת העם

כהן משיח תחת השפעת העם ולכן כתוב אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם  ואומר הספורנו ויקרא פרשת ויקרא פרק ד פסוק ג

(ג) אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם. כלומר שלא תקרה לו שגגת חטאת זולתי ממוקשי עם, כאמרם המתפלל וטעה סימן רע לו, ואם שליח ציבור הוא, סימן רע לשולחיו (ברכות לד, ב). וקרבנו נשרף ואין לכהן שום חלק בו, ולכן לא כתב בו ואשם כמו שכתב בכל שאר החוטאים, כי אמנם באמרו ואשם יורה אזהרה על התשובה, וזה לא יפול על הכהן המשיח כי לא מלבו היה החטא כלל, אבל קרה לו לאשמת העם. ובשגגת סנהדרין שהוא גם כן רחוק אמר

אבל נשיא הוא תחת השפעת הקב"ה  אומר הפסוק במשלי פרק כא פסוק א

פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְקֹוָק עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ:

ואומר המדרש משלי (בובר) פרשה א

ולא עוד אלא שהלב נתון בידו של הקדוש ברוך הוא, כדכתיב פלגי מים לב מלך ביד ה' [על כל אשר יחפוץ יטנו] (משלי כא א), וכיון שהלב נתון ביד הקדוש ברוך הוא, אל מקום שהוא חפץ הוא מטה אותו,

ואם כך מעשיו של המלך הם תוצאה של רצון הקב"ה וזה קושיה על ההבנה שמלך חייב לחטא בגלל הגאוה שלו וכתוב שלבו הוא ביד הקב"ה  . והתירוץ צריך להיות שמלך חוטא זה רק ע"י המחשבה שלו ובאמת הגאוה שלו היא החטא  כי המחשבה שלו לא בידי הקב"ה אבל התוצאה הסופית של מעשיו מה שבא לידי ביטוי בעולם זה רק מה שהקב"ה רוצה שיעשה וזה המשמעות של אשר יחפוץ יטנו אבל זה  שהקב"ה הביא לידיעתו של הנשיא את החטא שעשה והביא קרבן זה מראה שהקב"ה דן את הציבור לכף זכות ולכן אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן חטאת ,כי זה סימן על הדור כולו .

לעומת זה הבאת קרבן ע"י כהן משיח מראה את ההפך , זה סימן לא טוב על הציבור כי מעשי העם גורם לחטא של כהן משיח כמו שכתוב בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף לד עמוד ב

המתפלל וטעה - סימן רע לו, ואם שליח צבור הוא - סימן רע לשולחיו, מפני ששלוחו של אדם כמותו.

לסיכום יש שלשה קטגוריות שונות לגבי עשית עברה בשגגה

נשיא   יחיד וכהן משוח . נשיא  הוא קטגוריה בפני עצמה  שהקב"ה שולט על מעשיו והבאת קרבן זה סימן טוב לציבור . כהן משוח בתנאי שהוא חכם מופלא והבאת קרבן זה סימן לא טוב לציבור כי זה נגרם ע"י הציבור ,ויחיד הוא כל אחד מישראל כל אחד לפי מעשיו .