פרשת משפטים מה המשמעות של הארבעים יום מט"ו בשבט עד כ"ה אדר ? למה נוד משה בתקופה זו ? הקשר בין ארבעים יום של יצירת הוולד לתקופה זו ? ‏כ"ד/שבט/תשע"ה

בס"ד

פרשת משפטים  מה המשמעות של הארבעים  יום מט"ו בשבט עד כ"ה אדר ?  למה נולד משה בתקופה זו ? הקשר בין ארבעים יום של יצירת הוולד לתקופה זו ? ‏כ"ד/שבט/תשע"ה

בפרשת יתרו דיברתי על המהות של ט"ו בשבט  והמסקנה שלי היית שט"ו בשבט זה בעצם סיום השנה הקודמת ותחילת השנה הבאה . ונישאר בצריך עיון מה בעצם המהות של התקופה בין ט"ו בשבט לניסן . ניסן לפי המסקנה שלי במספר מאמרים זה תחילת בריאת העולם מחדש עם קבלת התנאי של הנבראים אם  יש תורה יש עולם ואם אין תורה אין עולם . תנאי זה נקבע ע"י הקב"ה בתחילת בריאת העולם אבל הברואים לא קיבלו תנאי זה והחידוש של בריאת העולם מחדש זה קבלת התנאי ע"י הנבראים ובעצם עם ישראל על כל מכלול הנשמות היהודיות וכן כל מי שעתיד להיות גר שהמזל שלו היה במעמד הר סיני וקיבל את התנאי . שאר הגוים לא קבלו תנאי זה ורק לעתיד לבו יקבלו תנאי זה .

לאחר עיון נוסף מצאתי חיזוק למהלך שלי שט"ו בשבט זה סיום השנה ותחילת השנה הבאה .

קדושת לוי ליקוטים

מחמשה עשר בשבט עד ראש חודש ניסן כאשר היו מקדשים על פי הראיה מ"ה ימים, וכן מחמשה עשר באב עד ראש השנה מ"ה ימים. הכלל, כי ר' אליעזר ור' יהושע, חד סבר בניסן נברא עולם וחד סבר בתשרי נברא עולם (ר"ה יא, א). והנה התוספות בראש השנה מפרש האדם נברא בכ"ה באלול, ונמצא מט"ו באב עד כ"ה אלול ארבעים יום נגד יצירת הוולד, וכן למאן דאמר בניסן נברא עולם, האדם נברא בכ"ה באדר, נמצא מט"ו בשבט עד כ"ה אדר ארבעים יום נגד יצירת הוולד.

יוצא לנו שבעצם תחילת בריאת העולם זה בכ"ה באדר ולכן מט"ו בשבט עד  כ"ה באדר זה ארבעים יום של עיבור העולם .כמו שיצירת ולד לוקחת ארבעים יום כך עיבור העולם לוקח ארבעים יום . זה מתחיל מסוף השנה כלומר כמו שכתבתי ט"ו בשבט עד כ"ה באדר . אם כך ברור שט"ו בשבט זה סיום של השנה הקודמת וההמשך זה שייך לתחילת בריאת העולם מחדש .

וראיה לקושיה שלי בפרשת יתרו זה קושית  הגמרא בתלמוד בבלי מסכת מגילה דף ו עמוד ב

רבי אליעזר ברבי יוסי סבר: בכל שנה ושנה, מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לשבט - אף כאן אדר הסמוך לשבט, ורבן שמעון בן גמליאל סבר: בכל שנה ושנה, מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לניסן - אף כאן אדר הסמוך לניסן.

כלומר כיונתי לקושיית הגמרא האם אדר שייך לשבט כלומר לשנה הקודמת או לשנה הבאה כלומר לניסן.

ואומר התלמוד בבלי מסכת מגילה דף ו עמוד ב

אלא רבן שמעון בן גמליאל מאי טעמא? - אמר רבי טבי: טעמא דרבי שמעון בן גמליאל מסמך גאולה לגאולה עדיף.

ואומר רש"י מסכת מגילה דף ו עמוד ב

גאולה לגאולה - פורים לפסח.

כלומר רבן שמעון בן גמליאל מצרף גאולה לגאולה ולכן מכריע וכך ההלכה שאדר מצורף לניסן ולא לשבט ולכן שיש אדר נוסף פורים חל באדר ב ולא באדר א

אם כן אנו רואים שאותם ארבעים יום זה העיבור של העולם לפני הבריאה ומה המיוחד באותם ארבעים יום שהוא כנגד ארבעים יום של יצירת הוולד ?

תלמוד בבלי מסכת נדה דף ל עמוד ב

ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר +משלי י"ד /ד'/+ ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה, ואומר +איוב כ"ט+ בסוד אלוה עלי אהלי. מאי ואומר? וכי תימא נביא הוא דקאמר - ת"ש: בסוד אלוה עלי אהלי. וכיון שבא לאויר העולם - בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר +בראשית ד'+ לפתח חטאת רובץ.

כלומר  בארבעים יום מלמדים את התינוק את כל התורה כולה כך למד משה את כל התורה כולה בארבעים יום . תינוק לא אוכל בבטן אימו כך משה לא אכל ושתה שקיבל את התורה . התינוק מקבל את התורה במתנה כך משה קיבל את התורה כמתנה

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא סימן טז

א"ר אבהו כל ארבעים יום שעשה משה מלמעלן היה לומד תורה ושוכח לסוף אמר ליה רבש"ע הרי באו ארבעים יום ואיני יודע דבר מה עשה הקדוש ברוך הוא משהשלים ארבעים יום נתן לו את התורה במתנה שנאמר ויתן אל משה ככלתו,

ונאמר תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לח עמוד א

אמר רבי יוסי בר' חנינא: לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו, שנאמר: +שמות לד+ כתב לך פסל לך, מה פסולתן שלך אף כתבן שלך, משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל, ועליו הכתוב אומר: +משלי כב+ טוב עין הוא יבורך וגו'.

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לח עמוד א

מתיב רב חסדא: +דברים ד+ ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם! ואותי צוה, ואני לכם. +דברים ד+ ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי! אותי צוה, ואני לכם. +דברים לא+ ועתה כתבו לכם את השירה הזאת! השירה לחודה. למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל! אלא פילפולא בעלמא.

ןאומר רש"י מסכת נדרים דף לח עמוד א

פלפולא בעלמא - להבין דבר מתוך דבר הוא דניתן למשה וניהג בה טובת עין ונתנה לישראל.

כלומר משה קיבל את כוח הפלפול של לימוד התורה במתנה ונתן אותו במתנה לעם ישראל .

ובעצם הזמן הזה שבין ט"ו בשבט לבין כ"ה באדר זה בעצם זמן עיבור העולם כלומר קבלת כוח לימוד התורה במתנה ע"י הקב"ה וזמן קבלת כוח הפלפול של התורה  ע"י עם ישראל ממשה . ולכן זה התקופה שבו גם נולד משה ומת משה ז באדר ,  כוח הפלפול יכול להינתן רק במות משה לעם ישראל וכוח הפלפול הזה הוא הכוח של עם ישראל לקבל שנית את התורה שנשכחה בזמן מותו של משה .

כי רק ע"י כוח הפלפול הזה ניתן לקבל את התורה בחזרה לא ע"י נביא רק ע"י חכם עם כוח הפלפול של משה וזה מפורש בתלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א

"אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו".

תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טו עמוד ב

"מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה רבינו, מכאן ואילך לא היו למדין תורה כמשה רבינו."

כלומר הזמן הזה שבין ט"ו בשבט עד כ"ה באדר הוא הכוח של קבלת התורה במתנה וכדי לקבל את התורה במתנה צריך לקבל אותה ברצון שלם ובאהבה וזה המהות של התקופה הזאת ושל פורים זה התנאי ההכרחי כדי שנוכל להיכנס לתקופת הגאולה כלומר קבלת התורה בפועל . ובראיה זו צריך להסתכל על פרשת שקלים ופרשת זכור , ופורים

ועדין צריך ברור למה זה הזמן שהמן בחר להשמיד את עם ישראל למה דווקא בתקופת עיבור העולם זה הזמן המיוחד של עמלק לנסות ולהכרית את עם ישראל וזה הזמן גם שבו ננצח את עמלק .