בס"ד
מתי הקב"ה "ויתר" לגויים
על 7 מצוות בני נח שהם לא היו מוכנים לקיים ? מתי האירוע הזה קרה ? והיכן בתורה יש
לנו רמז למהלך הזה? י"ד/חשון/תשע"ה
כתוב בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה
שהקב"ה נתן לאומות העולם 7 מצוות בני נח ואומות העולם לא היו מוכנים לקיים את
המצוות והקב"ה ויתר להם על המצוות .
לעומת זאת כתוב שעם ישראל קבל עליו את התורה וקיים אותה
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד ב
מיד אומר להם הקדוש ברוך הוא:
הראשונות ישמיעונו, שנא': +ישעיהו מג+ וראשונות ישמיענו, שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם!
ומנלן דלא קיימום? דתני רב יוסף: +חבקוק ג+ עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, מאי
ראה? ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום, כיון שלא קיימום עמד והתירן להן.
ואני שואל מתי בדיוק התרחש אותו מעמד בו
ויתר הקב"ה לגויים ? היכן בתורה יש רמז למהלך הזה שכתוב בבבלי . הויתור הזה
כלל שני מהלכים מקבילים ויתור על ממון גויים לטובת ישראל ,וסילוק שלהם מן הארץ
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף לח עמוד א
א"ר אבהו, אמר קרא: +חבקוק ג'+
עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח, כיון שלא קיימו,
עמד והתיר ממונן לישראל.
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף לח עמוד א
מאי דרב מתנה? דא"ר מתנה: עמד וימודד
ארץ ראה וכו' - מה ראה? ראה שבע מצות שנצטוו עליהן בני נח ולא קיימום, עמד והגלה
אותם מעל אדמתם. ומאי משמע דהאי ויתר לישנא דאגלויי הוא? כתיב הכא: ויתר גוים,
וכתיב התם: +ויקרא י"א+ לנתר בהן על הארץ, ומתרגם: לקפצא בהון על ארעא.
ואני רוצה לפרש שאירוע המכונן הזה היה
בזמן אברהם ורמז לכך ניתן בגמרא בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א
אמר להם הקדוש ברוך הוא: מכם יבאו
ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה, יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת
כוכבים, יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא
נחשד על העבירה, יבא נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם, יבא
דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה, יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני
(ואליהו בן ברכאל הבוזי) ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה, שנאמר:
+ישעיהו מג+ יתנו עידיהם ויצדקו.
כלומר העד הראשון זה נמרוד שמעיד על
אברהם כלומר אברהם היה הראשון שקבל את המצוות ולכן צריך להגיד שבזמן אברהם הקב"ה ויתר לגויים והזמן המדויק
יותר היה בבראשית פרק יד
(יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם
הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן:
ואומר הפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית
פרשת לך לך פרק יד סימן יח
ומלכי צדק, אדני צדק, ירושלים נקרא
צדק, שנאמר צדק ילין בה (ישעיה א כא): מלך שלם. ר' יצחק הבבלי אומר שנולד מהול,
לכך נאמר שלם: הוציא לחם ויין. גילה לו תורה שנקראת לחם ויין:
כלומר מלכי צדק היה בן נח וגם היה צדיק
לפחות במונחים של בן נח ואז אומרת התורה בבראשית פרק יד
(יט) וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר
בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
(כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר
מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל:
ואומר התלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב
עמוד ב
והוא כהן לאל עליון, כיון שהקדים
ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם, שנאמר: +בראשית יד+ ויברכהו ויאמר ברוך
אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, וברוך אל עליון, אמר לו אברהם: וכי מקדימין ברכת
עבד לברכת קונו? מיד נתנה לאברהם, שנאמר: +תהלים קי+ נאם ה' לאדני שב לימיני עד
אשית אויביך הדום לרגליך, ובתריה כתיב: נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי
מלכי צדק - על דיבורו של מלכי צדק; והיינו דכתיב: והוא כהן לאל עליון, הוא כהן -
ואין זרעו כהן.
כלומר מלכי צדק הקדים את הברכה של אברהם
לברכה של הקב"ה ובכך איבד את הכהונה שלו לאברהם כלומר אנו רואים שיש כאן מעבר
של כהונה מבן נח לאברהם ולא רק הכהונה עברה לאברהם גם הממון עבר לאברהם " וַיִּתֶּן לוֹ
מַעֲשֵׂר מִכֹּל" . רב המפרשים
מפרשים שאברהם נתן למלכי צדק את המעשר אבל הרד"ק מפרש שהמעשר ניתן לאברהם וכך
ניתן לפרש בתורת המגיד תורה פרשת חיי-שרה
ואפשר לומר גם כן שזהו פי' ויתן לו מעשר
מכל, רצה לומר שנתן לו הוספת אות ה', שהוא המעשר מן מכל. כי כל גי' נ', וה' היא
מעשר מן חמשים, והשפיע לו ממדת כל אל הדיבור ונתן לו ה' מוצאות הפה, וזהו עיקר
קיום העולם
כלומר הקב"ה ויתר לאומות העולם על
המצוות כאשר ראה שגם מלכי צדק שהיה מלך שלם כלומר הצדיק ביותר מבני נח לא מבין באמת
את גדולתו של הקב"ה וכאשר עומד לפניו בשר ודם חשוב הוא מתבלבל וכל סדרי
העדיפות שלו מתבלבלים היה זה נקודת השבר והויתור של הקב"ה למצוות שנתן לבני
נח ומיד הממון שלהם הותר לישראל כלומר לאברהם מה שנשאר לנו לאחר מכן זה כל הסיפור
של סדום שזה סילוק של אותם גויים מן הארץ
וככה מפורש ברשי רש"י בראשית פרק
יח פסוק יז
אשר אני עושה - בסדום, לא יפה לי
לעשות דבר זה שלא מדעתו, אני נתתי לו את הארץ הזאת, וחמשה כרכין הללו שלו הן,
שנאמר (י יט) גבול הכנעני מצידון וגו' בואכה סדומה ועמורה וגו'. קראתי אותו אברהם,
אב המון גוים, ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי:
לסיכום בזמן אברהם ויתר הקב"ה
לגויים על 7 המצוות שלא קיבלו והאירוע שמסמל את זה היה המפגש בן מלכי צדק לאברהם
שבו מלכי צדק איבד את עולמו לטובת אברהם והכול בגלל סדרי עדיפות מעוות והיה זה הקש
ששבר את גב הגמל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה