בס"ד פרשת בראשית
גם בראש השנה היום שבו נברא העולם אנחנו
אומרים זכר ליציאת מצרים . האם זכר ליציאת מצרים זה הכרת העבר ? או אולי זה הכרת
המציאות עכשיו ? מציאות הקיימת כל רגע
ורגע ? מציאות של יציאת מצרים הקיימת כל יום וכל שעה ? כ"ג/תשרי/תשע"ה
בריאת העולם זה ראש השנה ובראש השנה אנחנו אומרים
"ותיתן לנו .. את יום הזכרון הזה יום תרועה מקרא קודש זכר
ליציאת מצריים "
מה הקשר של בריאת העולם ליציאת מיצרים ?
הרי העולם נברא הרבה לפני יציאת מצרים ? נתרץ את הקושיה ולפי המהלך שדיברנו עליו שהקב"ה
ברא את העולם מחדש ביציאת מצרים ובריאת העולם מחדש ביציאת מצרים היא בסימן 50 49
ימי ספירת העומר ועוד אחד ששיך רק לקדוש ברוך הוא וזה מתן תורה . ולכן גם ראש השנה
לאחר יצירת מצרים הוא בסימן 50 כמו שכתבתי שהמדרש אומר ששמיני עצרת היה צריך להיות
ביום החמישים כמו מתן תורה אבל בגלל שהקב"ה ריחם על ישראל הצמיד את זה לחג
הסוכות . והשאלה שאני רוצה לחקור האם יציאת מצרים זה אירוע מהעבר שאומרים זכר ליציאת מצרים הכוונה למשהו שהיה
בעבר שצריך זכירה או זה מציאות הקיימת בהווה ?
אנציקלופדיה תלמודית כרך ח, [הגדה (של
פסח)] טור קפט
ואף על פי שכבר אמרנו בתחילת ההגדה -
בפסקא עבדים היינו - ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים הרי אנו
ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו וכו', מכל מקום חוזרים כאן לעיכוב, כלומר
שחייבים אנו לראות עצמנו כאילו יצאנו ממצרים ארחות חיים; כלבו סי' נא.
כלומר אומר הכלבו שאנחנו צריכים לראות
עצמנו כאילו יצאנו ממצרים אבל זה קצת קשה האם אנחנו צריכים "לעשות בכאילו" ללא קשר למציאות או שיש מציאות תמידית של יציאת
מצרים ואנחנו צריכים להבין זאת ולהתבונן במציאות האמיתית של העולם ?
נאמר בדברים פרק לב
(מט) עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים
הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת
אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה:
משה נקבר ע"י הקב"ה מצד אחד
מול יריחו ומצד שני מול בעל פעור ואומר הילקוט שמעוני תורה פרשת וזאת הברכה רמז
תתקסה
ומפני מה נקבר משה רבינו מול בית
פעור כדי לכפר על מעשה פעור, מה עשה משה חפר בארץ כבית דירה גדולה בנחלת בני גד
וטמן חמה בארץ כאדם שהוא חבוש בבית האסורין, וכל פעם ופעם שהיו ישראל חוטאין היה
עולה ופוער את פיו לנשוף ברוחו ולהשחית, לפיכך נקרא שמו פעור, והיה משה מזכיר עליו
את השם ומורידו למטה, וכשמת משה מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן את קברו כנגדו [וכל זמן
שישראל חוטאין והוא פוער את פיו לנשוף ברוחו ולהשמיד את ישראל] והוא רואה את קברו
כנגדו חוזר לאחוריו שנאמר ויקבר אותו בגי מול בית פעור:
המהות של יצירת מצרים היה ההתמודדות של
משה מול פרעה ההתמודדות של 50 שערי טהרה מול 50 שערי טומאה . פרעה היה 50 שערי
טומאה הוא הכחיש את הקב"ה ואמר אני בראתי את העולם כלומר כפירה מוחלטת
בקב"ה מול משה שהכיר את הקב"ה "פנים אל פנים" והקב"ה כפי שכתבתי בעבר החזיר את העולם בעשר
המכות למצב של תוהו ובהו ויצר עולם חדש במהלך של חמישים יום .
קבלת התורה היית ע"י משה בלבד כי
רק הוא קיבל את התורה מהקב"ה כי עם ישראל לא היה ביכולת לקבל את התורה כפי
שהיא ולכן שבר משה את לוחות הברית ונתן להם תורה שעם ישראל יכלו לקבל באותו הזמן . עם ישראל בכניסה לארץ ישראל נמצא במסע ארוך
כדי להגיע בסופו של דבר לקבל את התורה כפי שמשה קיבל אותו כלומר עם ישראל נמצא
בהתמודדות בין עבודה זרה לבין הכרת הקב"ה פנים אל פנים ולהגיע בסופו של דבר לקבלת
התורה שקיבל משה בפעם הראשונה . הנצחון של משה היה מוחלט וגם פרעה בסופו של דבר
הכיר את האלוקים לא כמו משה אבל כמו שבן נח יכול להכיר את האלוקים אוצר המדרשים
(אייזנשטיין) ויושע עמוד 154
ועדיין פרעה חי ועומד בפתחו של גיהנם, וכשנכנסין
מלכי או"ה מיד הוא מודיע להם גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, ואומר להם שוטים
שבעולם מפני מה לא למדתם ממני דעת, שהרי אני כפרתי בהקב"ה לכן שלח בי עשר
מכות, ואף טבעני בים ועכבני שם חמשים יום, ולאחר כן העלני מן הים, ולבסוף האמנתי
בו בעל כרחי, לכך שררו ישראל זאת השירה ואמרו כולם יחד מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה
נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא.
משה עלה לדרגת החמישים של שערי טהרה בעזרת הקב"ה אבל פרעה עלה לדרגת החמישים של שערי טומאה והשער הראשון של שערי טומאה עומד מול השער
הארבעים ותשע של שערי טהרה . בן נח לא יכול להגיע לחמישים שערי טהרה רק לארבעים
ותשע שערי טהרה .
עכשיו נסתכל על המציאות הקיימת כיום
משה נמצא בהר נבו מול יריחו . יריחו
נמצאת מול ירושלים . גיהינום נמצא מול הר
הבית . פרעה נמצא בפתח גיהינום . עשן הגהנום מתמר מול עשן הקטרת של בית המקדש .
כלומר יש כאן מציאות של זה כנגד זה . ציר הר נבו – יריחו- גיהינום הר הבית .
משה מול בעל פעור כלומר מול עבודה
זרה. משה נמצא מול יריחו שיריחו זה מקום
ההתמודדות של עם ישראל מול אומות העולם ,יריחו כנגד ירושלים הר הבית ומול גיהינום
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת
וזאת הברכה דף סז עמוד ב
זה שלמה בן דוד שעשה כלי בית המקדש
בככר הירדן שנאמר (מלכים א' ז) בככר הירדן יצקם המלך בקעת יריחו. אלו המון גוג
ומגוג שעתידין המוניה ליפול בבקעת יריחו.
דף על הדף סוכה דף לב עמוד ב
בביאור הטעם שהגיהנם נמצא במקום זה
הקרוב לירושלים, יש לומר על פי מה דמבואר בקרא (עיין מלכים ב' כ"ג י', ויהושע
ט"ו ח', וברד"ק) שבמקום הזה שהי' חוץ לירושלים, הי' מקום המרכזי לעבודה
זרה מולך, ששם היו מקריבים לו את בניהם בתופים ובכלי זמר. ולכן במקום שבו נעשה חטא
כזה, מקום הפשע, נעשה מקל חובלים לדון בו את הרשעים.
תלמוד בבלי מסכת סוכה דף לב עמוד ב
תני רבה בר מרי משום רבן יוחנן בן
זכאי: שתי תמרות יש בגיא בן הנם ועולה עשן מביניהם, וזהו ששנינו ציני הר הברזל
כשרות, וזו היא פתחה של גיהנם
פירושי סידור התפילה לרוקח [כד] מזמור
שיר ליום השבת עמוד קכו
צדיק כתמר יפרח היינו קרח, והיינו
דכת' מוריד שאול ויעל, כמו שאמרו רבותינו שעתיד הק' להוציא קרח מגיהנם לימות
המשיח, ויושיב אותו בהיכלות, להכי כת' בסמוך בחצרות אלהינו.
כלומר אם מסתכלים על הציר הר נבו בית
המקדש יש לנו את הציר משה כנגד פרעה התמודדות
של הכרה בקב"ה פנים אל פנים מול אלו שמכחישים לחלוטין את קיום של הקב"ה
.
הניצחון ההכרה של משה בקב"ה בשלמות
כמו שהיה ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני מול עבודה הזרה של פרעה הוכרעה ונמצאת לפנינו יום יום במציאות ,
משה נמצא ורואה אומר רש"י דברים פרק לד פסוק "לא כהתה עינו - אף
משמת:"ופועל כנגד עבודה זרה של ישראל ומולו בגיהינום נמצא פרעה שחזר
בתשובה ומכיר בקב"ה ופועל מול המגיעים לגיהינום ,עשן הגיהינום נמצא מול עשן
הקטרת משה ופרעה נמצאים מול יריחו כל אחד בצד אחר שם יהיה מלחמת גוג ומגוג ושם
יתברר סופית שהקב"ה מלך על כל העולם "וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כי
תעביר ממשלת זדון מן הארץ" . אנחנו צריכים להכיר בכך ולפעול להשתדל להכיר
בעצמנו את המציאות הזאת שנמצאת מולנו יום
יום שעה שעה . אנחנו רק צריכים להתגבר על המניעות שמונעות מאיתנו את ההכרה הזאת אפילו קרח שמרד בקב"ה
ונמצא בגיהינום יבוא למסקנה שמשה אמת ותורתו אמת ולכן למסקנה זכר ליציאת מצרים זה לא הבנה של
המציאות בעבר זה הבנה של המציאות העכשווית הנמצאת בין הר נבו למקום בית המקדש .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה