בס"ד
הושענא רבה
מה המשמעות של הושענא רבה ? כיצד זה
קשור לבריאת העולם ? האם הושענא רבה קשורה לבריאת היום השלישי ? למה לומדים תורה
בהושענא רבה ? כ'/תשרי/תשע"ה
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א
הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם
נחתם כל אחד ואחד בזמנו; בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על
המים
פרוש שחג הסוכות נידונין על המים וגמר
גזר הדין הוא ביום השביעי כלומר הושענא רבה
ואמור [רבינו] בחיי במדבר פרק כט
והנה כל שבעת ימי החג היו מנסכין
המים על גבי המזבח, וזה הלכה למשה מסיני, ועם נסוך היין של תמיד של שחר היה מנסך
המים לבד.
ואומר
המהרש"א חידושי אגדות מסכת בכורות דף ח עמוד ב
ולפי שיש עוד כ"א ימי סליחה
ושמחה מי"ט ראשון של ר"ה עד כ"א תשרי שהוא הושענא רבה יום גמר
החתימה כדאיתא במדרשות והוא שרמז לו בזוגתא חיורתא ג"כ ע"ש ליבון עונות
כלומר הושענא רבה זה ביום ה כ"א מראש השנה וזה 21 יום שזה 7
כפול 3
ולפי מה שהבאתי במאמרי הקודמים ולפי ההבנה שלי שהעולם נברא מחדש ביציאת מצרים
אבל בשיתוף של עם ישראל וזו בא לידי ביטוי בספירת העומר ספירה של 49 יום שזה בריאה מחדש של העולם בשבע ימים
ארוכים של שבע ימים כל יום סה"כ 49
יום .
אם כך 21 יום שזה יום הושענא רבה זה סוף
היום השלישי לבריאת בעולם ובו נראה מה
כתוב ביום השלישי בבריאת העולם בראשית פרק א
(ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ
הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי
כֵן:
(יב) וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב
מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ
וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: (יג) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי:
פ
וכאן אנו רואים שזה בדיוק יום הושענא
רבה סוף היום השלישי . אתרוג ולולב עץ
עושה פרי . הדס וערבה – דשא עשב מזריע . ויום השלישי זה היום בו יקוו המים מתחת
השמים וזה הסיבה שנידונין על המים ביום השלישי לבריאת העולם . אבל לאחר בריאת
העולם מחדש בפסח היום השלישי זה השבוע שמתחיל ביום החמש עשרה עד היום העשרים ואחד
כלומר סוכות . ויוצא לנו שלאחר בריאת העולם מחדש בפסח בריאת העולם מראש השנה גם
נחשבת לבריאה של 49 יום .
אבל יש לנו בעיה חמורה עם ההבנה שלנו
לעומת המציאות ששמיני עצרת היה צריך להיות כמו שבועות ביום החמישים לאחר ראש
השנה כמו ששבועות הוא היום החמישים מתחילת
ספירת העומר . אבל מראש השנה עד שמיני עצרת יש 22 יום ואין חמישים יום אז נופל לנו
כל ההשוואה של בריאת העולם מחדש ב 49 יום . אבל גם לקושיה זו יש פתרון בפסיקתא דרב
כהנא (מנדלבוים) פיסקא כח - ביום השמיני עצרת
א"ר יהוש' /יהושע/ בן לוי ראויה
היתה עצרת של חג להיות רחוקה חמשים יום. מושלו משל למה הדבר דומה, למלך שהיו לו
בנות נשואו' במקום קרוב ובנות נשואות במקו' רחוק, אילו שנשואות במקום קרוב אית
ביומיא דייזלון וייתון, ואלו שהן במקום רחוק לית ביומא דייזלון וייתון, א' המלך
אני ואתם נשמח יום אחד. כך בפסח על ידי שישר' יוצאין מן החורף לקייץ ואינה טרחות
דרכים קשה לפיכך היא רחוקה ממנו חמשים יום, דאית ביומיא דייזלון וייתון, אבל בחג
על ידי שישר' נכנסין מן הקייץ לחורף וטרחות דרכים קשה לפיכך אינה רחוקה ממנו
חמשים, דלית ביומיא דאזלון וייתון. א' הקדוש ברוך הוא אני ואתם נשמח יום אחד.
לפיכך צריך לומר ביום השמיני עצרת תהיה לכם (במדבר כט: לה).
פרוש העניין שבאמת שמיני עצרת היה צריך
להיות ביום החמישים מראש השנה והמהלך שלנו באמת מתקיים אבל הקב"ה בגלל מידת
הרחמים לעם ישראל קבע את שמיני עצרת בסמוך לחג הסוכות .
יוצא לנו שהושענא רבה הוא סופו של היום השלישי לבריאה החדשה של העולם
לאחר מעמד הר סיני שבו ברא הקב"ה את העולם מחדש עם קבלת התנאי של עם ישראל
שתורה הוא תנאי בקיום העולם והקב"ה שיתף את עם ישראל בבריאת העולם מחדש שבאה לידי ביטוי בספירת העומר .
וצריך להגיד ששמיני עצרת זה שלמות של כל העולם לאחר שבסוכות עם ישראל כיפר
על אומות העולם והעולם הגיע לשלמות נשאר לנו לסיים את התהליך שיבדיל אותנו מאומות
העולם וחס וחלילה יעלה בדעתו של אדם ששלמות של אומות העולם זה שלמות העולם ,כי
השלמות של העולם זה שלמות התורה והייחוד של עם ישראל עם תורתו של הקב"ה וזה
המהות של שמיני עצרת שבו נחתם כל התהליך מפסח . כפרה על אומות העולם רק מכשיר את
עם ישראל לקבל את התורה בשלמות ולכן יש לנו בשמיני עצרת את שמחת התורה . ולימוד
התורה בהושענא רבה קשור לשמיני עצרת . ורק
בגלל שהקב"ה הקדים את שמיני עצרת אנחנו נשארים ולומדים כל הלילה . למסקנה יש
שני עניינים בהושענא רבה גמר גזר דין על המים ועניין שני שקשור לשמיני
עצרת וזו שלמות קבלת התורה לאחר שהעולם הגיע לשלמות אחרי שעם ישראל כיפר על אומות
העולם .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה