חיים זה דבר שצומח גודל מוות זה דבר שקטן ,שמצטמצם . ריבית על כסף מגדילה את הכסף ומצמיחה אותו כיצד נדע להבחין בן צמיחה של חיים לצמיחה של מוות ? ומה העצה של התורה כיצד לבחור בין החיים למוות ? ‏כ"ד/אלול/תשע"ד

בס"ד פרשת ניצבים

חיים זה דבר שצומח גודל מוות זה דבר שקטן ,שמצטמצם . ריבית על כסף מגדילה את הכסף ומצמיחה אותו  כיצד נדע להבחין בן צמיחה  של חיים לצמיחה  של מוות ? ומה העצה של התורה כיצד לבחור בין החיים למוות ?  ‏כ"ד/אלול/תשע"ד

 

כתוב בדברים פרק ל

(טז) אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:

פרוש הפסוק  ששמירה על מצוות ,חוקת,ומשפטי הקב"ה זה משמעות החיים . אבל הפסוק מוסיף עוד נתון אחר מעבר לחיים וזה "ורבית" . ולמה הוסיף הפסוק את המלה "ורבית". כדי להבדיל בין חיים לחיים . הרי כולם יגידו לך אני חיי ואני חי טוב אז למה לי לשמור מצוות ? וכדי שנדע להבחין בן חיים של תורה חיים של אמת לבן חיים של מוות מוסיף הפסוק נתון שדרכו ניתן להבין אם זה חיים של אמת או חיים של מוות  .

חיים של אמת יש להם תוצאה אחת  "ורבית"  כלומר צמיחה גדילה  וההיפך חיים של שקר זה חיים זה מוות ,צמצום ,כמילה ,דעיכה  .

כלומר "ורבית" בא לתת לנו איזה קנה מידה להבחין בין חיים של אמת  על פי התורה לחיים של  מוות . ובהמשך התורה מסבירה את זה  בדברים פרק ל

יז) וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם:

(יח) הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן לָבוֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:

כלומר חיים זה ריבוי מות זה צמצום . חיים זה ללכת בדרך התורה ומוות זה לא לשמוע ולא לעשות את דברי התורה ולכל אחד יש את התוצאה שלו .

וכך רואים ממטה אהרון שהונח בקודש הקודשים

. במדבר פרק יז

(כג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים:

כלומר אפילו מטה עץ יכול לפרוח בקודש הקודשים היכן שמונחים לוחות הברית .

אבל יש לנו בעיה הרי יש לנו הרבה דברים שמתרבים וגדלים והם הרבה פעמים בצד של "חיים של מוות".   דוגמה טובה לכך זה ריבית . כתוב בויקרא פרק כה

(לו) אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ:

המשמעות של ריבית זה תרבית כלומר נותן 100 שקל ומקבלים 110 כלומר הכסף מתרבה גודל ואנחנו רואים שלקחת ריבית זה איסור תורה אבל זה דבר שצומח וגודל ומתרבה והוא מהחלק של "חיים של  מוות" הרי כתוב וחי אחיך עמך כלומר איסור ריבית זה כדי שאחיך שחסר לו כסף יוכל לחיות כלומר ריבית גורמת למוות לאחיך ואיך נבדיל בין גדילה של חיים לבין גדילה של  מוות ?  בן ריבוי של חיים לבין ריבוי של מוות ?

התורה בפרשה שלנו נותנת  פיתרון לבעיה הזאת

דבר ראשון התורה מטפלת במה שאסור לעשות כתוב בדברים פרק ל

(יז) וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם:

הלב שלך צריך להיות פנוי רק לקב"ה כי כל פניה אחרת יוצרת בעיה כלומר להבין ולהפנים שהלב צריך להיות רק לקדוש ברוך הוא ,ואם אתה מקדיש או מפנה את הלב לדברים אחרים יש לך בעיה ואז לא תוכל באמת להבדיל בין הדברים  . פתרון שני זה לשמוע לקב"ה וכיצד שומעים לקב"ה ? פותחים את האוזניים לדברי הקב"ה כלומר תורה פשוט לשמוע דברי תורה וללמוד תורה וזה יכוון אותך לחיים של חיים ולא לחיים של מוות.

ובהמשך ממשיכה התורה דברים פרק ל

(כ) לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם: פ

כדי להדבק בחיים ולהבין מה לעשות כדי להיות בצד של החיים צריך לאהוב את הקב"ה לא רק לא לפנות לדברים אחרים אלה להפעיל את הלב לאהבה את הקב"ה לא מספיק לא לפנות לדברים אחרים צריכים להפנות את הלב לאהבת הקב"ה ,כמו כן לשמוע בקולו מתוך רצוך מתוך השתדלות כלומר ללמוד תורה . ולבסוף התורה נותנת לנו את העצה לדבוק בו . לא מספיק לא לפנות את הלב לדברים אחרים ,לא מספיק להשתדל לאהוב את הקב"ה  צריך להשתדל בכל הכוח לדבוק  בקב"ה . והדרך לדבוק בקב"ה זה ע"י לימוד תורה .

אבל יש כאן בעיה לא כל אחד יכול להיות בגדר של תורתו אומנותו וללמוד תורה בדבקות , ואם כך האם הוא חי מת ? ואכן הגמרא מטפלת  בנושא כיצד ניתן לאלו שלא מסוגלים להדבק בתורה לנהוג

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קיא עמוד ב

אמר ר' אלעזר: עמי הארצות אינן חיים, שנאמר: +ישעיהו כ"ו+ מתים בל יחיו וגו'. ... א"ל: מקרא אחר אני דורש, דכתיב: +ישעיהו כ"ו+ כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל, כל המשתמש באור תורה - אור תורה מחייהו, וכל שאין משתמש באור תורה - אין אור תורה מחייהו. כיון דחזייה דקמצטער, א"ל: רבי, מצאתי להן תקנה מן התורה, +דברים ד'+ ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום - וכי אפשר לדבוקי בשכינה? והכתיב: +דברים ד'+ כי ה' אלהיך אש אוכלה! אלא, כל המשיא בתו לתלמיד חכם, והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים, והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה.

כלומר יש שני דרכים של  דבקות בקב"ה להדבק דרך התורה או להדבק בקב"ה דרך הוקרה ודבקות באלו שלומדים את התורה .

ועוד דבר למדנו שהקב"ה זה אש ותורה זה אש . ואש התורה דוחה אש  כמו שאומר בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד ב

דאמר רבי שמעון בן לקיש: אין גיהנם לעתיד לבא, אלא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה ומקדיר, רשעים נידונין בה וצדיקים מתרפאין בה;

ואם אדם הולך בדרך שהפרשה שלנו מדריכה אותו הרי הוא בבחינת בחירה בחיים ולא במוות

דברים פרק ל

(טו) רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע:

וכל יהודי צריך לבחור בחיים ולא במוות וזה המתכון :

לא יפנה לבבו, לא יסתום את אוזנו לשמוע דברי תורה , יכוון את ליבו לאהוב את הקב"ה , יתאמץ לשמוע וללמוד תורה , ידבק בקב"ה דרך לימוד תורה ואם לא יכול בדרך של הוקרה ודבקות בלומדי התורה .