פרשת נשא קנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם . האם רדיפה אחרי מצוה או אחרי כבוד שמים נכללת באותם תכונות שמוציאים את האדם מן העולם ? מה ההבדל בין קנאת סופרים תרבה חוכמה שזה רצוי ,לאדם שחוטף מחיבוב מצווה מתנות כהונה ונקרא בן חמצן ? ‏א'/סיון/תשע"ד

בס"ד

פרשת נשא  קנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם . האם רדיפה אחרי מצוה או אחרי כבוד שמים נכללת באותם תכונות שמוציאים את האדם מן העולם ? מה ההבדל בין קנאת סופרים תרבה חוכמה שזה רצוי ,לאדם שחוטף מחיבוב מצווה  מתנות כהונה ונקרא בן חמצן  ? ‏א'/סיון/תשע"ד

 

 

משנה מסכת אבות פרק ד

 

[כג] רבי אליעזר הקפר אומר הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם:

האם רדיפה אחרי כבוד שמים נכלל גם בכבוד המופיעה במשנה שמוציא את האדם מן העולם ?

הרי ידוע וכתוב שקנאת סופרים היא דבר חיובי

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א

רב דימי מנהרדעא אמר: כ"ש דגריס טפי, קנאת סופרים תרבה חכמה

ואומר הכלי יקר שמות פרק כה

והקרוב אלי לומר בזה, לפי שאמרו החכמים, במעלות הבט למעלה ממך כי על ידי זה ידמה בנפשו כי הוא חסר מן שלימות ולא הגיע למדריגת חבירו ויבוא להתקנאות בו ויוסף על שלימות חכמתו כי קנאת סופרים תרבה חכמה. אבל בעניני העולם הזה, דהיינו כל הצלחות הגופניות כעושר וכבוד יסתכל במי שהוא למטה ממנו ובסיבה זו ישמח בחלקו בראותו כי יש לו רב יותר מן הרבה אנשים.

ואומר הפנים יפות דברים פרק לג

אבל המקנא בחכמת חבירו שגם הוא יהיה כמותו אין לך מדה טובה יותר מזו, ע"ז אמרו קנאת סופרים תרבה חכמה, ולשון סופרים הוא היינו משום דאמרינן [אבות פ"ג מ"ב] שנים שעוסקים בתורה כתוב בספר זכרון לפני ה' ואחז"ל [ברכות ו א] תרי מכתבי מילייהו, וז"ש [סנהדרין קה ב] בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו דהיינו שהם נוחין זה לזה בהלכה ומחכמין זה לזה,

כלומר קנאת סופרים זה מידה מיוחדת שאתה מקנא באדם שאתה יודע  שיש בו יותר תורה  ומדות טובות  ובו אתה מקנא . קנאה כזו לא רק מותרת היא גם מצווה כי כך אתה גורם ליותר חוכמה . בו ננסה להסביר את העניין . הקדוש ברוך הוא נתן לנו מצוה מיוחדת בדברים פרק יז

(יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:

ועל מי מדובר ? מדובר שצריך לשמוע בקול הרב  .נשאלת השאלה  מי זה הרב ? והתשובה אותו אחד שאתה יודע שיש בו יותר תורה ממך . כדי שהוא יהיה רב שלך אתה צריך לדעת שיש בו יותר תורה ממך , אתה מבין שבך יש פחות תורה ממנו  . ואם כך יש כאן שני כוחות כוח אחד זה ענוה (היפך מגאווה ) אתה יודע  שהוא יותר ממך ולכן אתה שומע בקולו ובמקרה כזה התירה לך התורה לקנא בו כי הקנאה הזאת נובעת ממידת  הצניעות וההבנה שיש לך מה ללמוד ולכן היא תגרום להרבות חוכמה . אם כך מבורר בזה שקנאה שהיא מידה רעה מותרת במקרה שכנגדה יש מידה הפוכה מידת הצניעות כי כשיש שילוב כזה אתה תרבה חוכמה , התוצאה תהיה חיובית ולא תגרום לך ליפול למידת קנאה אחרת שהיא שלילית ביותר .

אבל יש מקרים שבו הרצון לכבוד שמים לא מאוזן ע"י תכונה הפוכה ובמקרה כזה זה יהיה אסור

 תלמוד בבלי מסכת קידושין דף נג עמוד א

אמר רבא: וכרב מי לא תניא? והתניא: הצנועים מושכין את ידיהם, והגרגרנים חולקים! מאי חולקים? חוטפים, כדקתני סיפא: מעשה באחד שחטף חלקו וחלק חברו, והיו קוראין אותו בן חמצן עד יום מותו. אמר רבה בר רב שילא: מאי קראה? +תהלים עא+ אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ. רבה אמר, מהכא: +ישעיהו א+ למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ.

התלמוד מבקר קשות את אלו שחוטפים את מתנות הכהונה אפילו שמדובר בחיבוב מצוה ובקודשי שמיים . כי כאן זאת תכונה שלילית (לחטוף) אבל אין כאן תכונה נוגדת שתאזן אותה ולכן אותו אחד שחטף נקרא בן חמצן .

ויש גמרא בבבלי מסכת חולין דף קלג עמוד א  שאנו רואים שהיה לאבי טעות בהתחלה וחשב בסברא שיש מעלה לחטוף מתנות כהונה ולאחר מכן הבין מגזירת הכתוב שזה לא ראוי שינה את התנהגותו .אבל ניתן להבין שהתנהגות כזאת ללא בלם של תכונה מנוגדת יכולה לגרום לנזק

אמר אביי: מריש הוה חטיפנא מתנתא, אמינא - חבובי קא מחביבנא מצוה, כיון דשמענא להא ונתן - ולא שיטול מעצמו, מיחטף לא חטיפנא, מימר אמרי הבו לי וכיון דשמענא להא דתניא: +שמואל א' ח+ ויטו אחרי הבצע, ר' מאיר אומר: בני שמואל חלקם שאלו בפיהם, מימר נמי לא אמינא, ואי יהבו לי שקילנא; כיון דשמענא להא דתניא: הצנועים מושכין את ידיהם, והגרגרנים חולקים משקל נמי לא שקילנא, לבר ממעלי יומא דכיפורי - לאחזוקי נפשאי בכהני;

ואביי אומר שאפילו לבקש לא ביקש אם נתנו נתנו ואם לא לא לקח .

ואכן כך נפסק להלכה בשולחן ערוך שולחן ערוך יורה דעה הלכות מתנות כהונה סימן סא סעיף יא

אין לו לכהן <יב> לחטוף המתנות ואפילו לשאול אותם בפה, אלא אם יתנם לו יא) דרך כבוד, יטלם. יא] ובזמן <יג> שהם כהנים רבים במטבחיים, הצנועים מושכין ידיהם והגרגרנים נוטלים. ואם היה צנוע זה <יד> [ב] במקום שאין מכירין שהוא כהן, יב) יטול כדי שידעו יג) שהוא כהן.

לסיכום לפעמים יש תכונות שליליות כמו קנאה שהיא מותרת ורצויה לכבוד שמים ,וחיבוב מצווה וזאת כאשר יש דבר אחר המאזן אותה אבל כשאין איזון לא ניתן להתנהג בתכונה שעיקרה שלילי גם אם זה לכבוד שמים .