10.2.2017

פרשת בשלח למה מתענים הבכורות בערב פסח ? למה יש מצוות לא תעשה של לא תלבש שעטנז? מה הקשר לקין והבל ? למה זכה פינחס בכהונה ? מה תיקן פינחס ? ‏י"ד/שבט/תשע"ז

בס"ד

פרשת בשלח  למה מתענים הבכורות בערב פסח ? למה יש מצוות לא תעשה של לא תלבש שעטנז? מה הקשר לקין והבל ? למה זכה פינחס בכהונה ? מה תיקן פינחס ? ‏י"ד/שבט/תשע"ז

בהמשך למה שכתבתי בפרשת בא  ז'/שבט/תשע"ז על הסיבה למכת בכורות  הפנה את תשומת ליבי הרב הרשלר לתענית בכורים בפסח שנותן סיוע למה שכתבתי שאכן הגזרה על הבכורים היו על כל בכורי העולם כולל בכורי ישראל ורק  מרחמיו של הקב"ה על בכורי ישראל נתן להם סיוע זמני עד לפדיון הבכורים שנעשה על כל בכור שנולד  וכך כותב עלי תמר פסחים פרק י

אלא בגין דהוה בכור וכו'. וכ"ה במסכת סופרים פכ"א ה"ג, ואין מתענין עד שיעבור ניסן, אלא הבכורות שמתענין בע"פ, והצנועין שמתענין בשל המצה. ובטור סימן ת"ע כתב טעם התענית, זכר לנס שניצלו בכורי ישראל במצרים ממכת בכורות, וצ"ב טעם התענית בזה, אדרבא יש להם לעשות סעודת הודאה, על הנס שניצולו. ובתענית אסתר מתענין כמו שהתענו ישראל שלשה ימים לילה ויום בימי מרדכי ואסתר, כמ"ש במסכת סופרים, וברא"ש ריש מגילה, ובפורים שמחים בסעודת הודאה, במשתה ובשמחה. אבל תענית בכורים בפסח תמוה הוא, אדרבא היה להם לקבוע יום שמחה. ונראה שגם ביציאת מצרים יתכן שהיו בכורי ישראל מתענין בי"ד שיהו ניצולים בלילה, שמכיון שניתנה רשות למשחית אינו מבחין בין רעים לטובים, ולפיכך בכורי ישראל רואים עצמם כאילו יצאו ממצרים, וכמ"ש חובת כל ישראל כמ"ש בהגדה של פסח, ומתענין כדרך שהיו בכורי ישראל יוצאי מצרים מתענין בי"ד. וטעם תענית בכורי ישראל במצרים בי"ד, הוא עפ"י הכתוב בפרשת בא י"ב י"ג, והיה הדם לכם לאות וגו' ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים, ותרגם יב"ע ויהי דם נכסת פיסחא וגזירת מהילתא מעורב לכון וגו' אחמי ית זכות דמא ואיחוס עליכון ולא ישלוט בכון מלאך מותא דאתיהב ליה רשותא למחבלא במקטליה בארעא דמצרים. ובפרדר"א פכ"ט, וכשעבר הקדוש ברוך הוא לנגוף את מצרים וראה דם הברית ודם הפסח נתמלא רחמים על ישראל וכו' הרי שהיו צריכים לרחמים מכיון שניתנה רשות למשחית וכו'. ובפסוק כ"ג, וראה את הדם וגו' ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף, ותרגם יב"ע, ולא ישבוק מלאכה מחבלא למיעול לבתיכון למימחי ובשמו"ר פי"ח ז, וראה את הדם, כביכול עמד בפתח ודוחה המשחית שלא ינגוף את ישראל. ובמכילתא הובא שם ברש"י בפסוק ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו, מגיד משנתנה רשות למשחית וכו', שנאמר לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך וגו', הרי שאף בכורי ישראל במצרים היו זקוקים לרחמי שמים, וא"כ טבעי הוא שיהו מתענין בי"ד ומבקשים רחמים על הצלתם בלילה, ולזכר לזה מתענין הבכורים בכל דור ודור.

וזה לשון הכתר יונתן שמות פרשת בא פרק יב פסוק יג

(יג) ויהי דם זבח הפסח והמילה מעורב לכם לעשׂות מִמנו אות על הבתים שאתם שוכנים שם ואראה את זכות הדם ואחוס עליכם ולא ישלוט בכם מלאך המות שנתתי לו רשות לחבל בהכותי בארץ של מִצרים:

וכך נפסק בשולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תע סעיף א

(א) הבכורות א'] מתענין בערב פסח, (ב) א) א') בין בכור מאב בין בכור [א] מאם. ויש מי שאומר (ג) ב'] שאפילו נקבה בכורה מתענה, (ד) (ואין המנהג כן) (מהרי"ל).

ועוד דבר שמראה את המשמעות והחשיבות העקרונית  של המאבק בן קין להבל  ניתן לראות שמאבק זה גרם למצוות לא תעשה של שעטנז  אומר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת בראשית סימן ט

(ט) [ד, ג] ויהי מקץ ימים ויבא קין וגו', יש מקץ שנה ויש שנתים ויש ימים ויש ארבעים שנה אמרו חז"ל בני ארבעים שנה היו קין והבל, ויבא קין מפרי האדמה מהו מן מותר מאכלו, ורבנן אמרו זרע פשתן היה, והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן לפיכך נאסר צמר ופשתים שנא' (דברים כב) לא תלבש שעטנז וגו' ואמר הקדוש ברוך הוא אינו דין שיתערב מנחת החוטא עם מנחת זכאי לפיכך נאסר

ואני רוצה לנסות להסביר הנושא של איסור השעטנז בראיה של המאבק בן קין להבל

אומר [רבינו] בחיי בראשית פרק ג

ודעת רז"ל שהיו לבושים הללו מצויירין שם כל מיני עופות שבעולם, ואדם הורישם לקין, וכשנהרג קין באו לידו של נמרוד, הוא שכתוב: (בראשית י, ט) הוא היה גבור ציד וגו'. וכשהרג עשו לנמרוד נטלן עשו ממנו, והוא שכתוב: (בראשית כז, טו) "את בגדי עשו בנה הגדול החמודות", מאי "החמודות", שחמדן מנמרוד.

אומר רבנו בחיי שכותנות העור נתנו לאדם הראשון ממנו לקין וממנו לנמרוד ולעשיו ואותם בגדים היו מעין בגדי כהונה  ואומר הזוהר הקדוש (תרגום )

מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי גַּן עֵדֶן, אוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁמֵּאִיר מְשַׁמֵּשׁ בּוֹ. וְעַל כֵּן, אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ הַגָּן, הִלְבִּישׁ אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּלְּבוּשׁ שֶׁל אוֹתוֹ אוֹר וְהִכְנִיסוֹ לְשָׁם. וְאִם לֹא הֻלְבַּשׁ בָּרִאשׁוֹנָה בְּאוֹתוֹ אוֹר, לֹא יִכָּנֵס לְשָׁם. כֵּיוָן שֶׁגֹּרַשׁ מִשָּׁם, הִצְטָרֵךְ לִלְבוּשׁ אַחֵר, אָז - וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר. וְהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. וְכָאן כְּמוֹ כֵן עָשׂוּ בִּגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, לְהִכָּנֵס בַּקֹּדֶשׁ.

בהתחלה לפני חטא האדם הראשון נתן הקב"ה לאדם כותנות אור ולאחר החטא כותנות עור וזה עבר לקין ואחר כך לנימרוד ולעשיו ואותם בגדים נעשו בהתאם לדרגה של האנשים אבל הענין בבגדים שהם משמשים את האדם לקודש כלומר לקשר עם הקב"ה . ודרגת הבגדים היא כדרגת האנשים

וכך ממשיך הזוהר הקדוש (תרגום ) ואומר

חָכְמְתָא כְּהַהִיא חָכְמְתָא, וְלָאו יְדִיעָה כְּהַהִיא יְדִיעָה, וְלָאו דְּבֵקוּתָא כְּהַהִיא דְּבֵקוּתָא.

אָמַר לוֹ, כָּךְ זֶה בְּוַדַּאי. בַּהַתְחָלָה הָיוּ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וּמֻפְשָׁטִים מֵהַגְּוָנִים שֶׁלְּמַטָּה, וְהָיָה הָאוֹר הָעֶלְיוֹן סוֹבֵב עֲלֵיהֶם. אַחַר שֶׁחָטְאוּ הֶחֱזִירָם בְּצוּרוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהֶעֱבִיר מֵהֶם הַצּוּרוֹת שֶׁלְּמַעְלָה. מַה כָּתוּב? וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, מִצּוּרַת הָעוֹלָם הַזֶּה. כָּתוּב (שמות כט) [ואת אהרן] וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹת. שָׁם כְּגוֹן עֶלְיוֹן, כָּאן כְּגוֹן תַּחְתּוֹן. שָׁם כָּתְנוֹת שֵׁשׁ, כָּאן כָּתְנוֹת עוֹר. וְאַף עַל גַּב שֶׁכָּךְ הוּא, הַיֹּפִי שֶׁל אוֹתָם לְבוּשִׁים עָלָה עַל הַכֹּל.

אם כן קין שהאדם הראשון אמר לו להקריב קרבן לקב"ה כי זה זמן פסח והוא צריך להביא קורבן בהמה הביא רק זרע פשתן  ולכאורה ההתמרדות שלו מול הקב"ה גרמה לכך שכל המעשה שלו היה מעשה חולין ולא מעשה קודש כמו שאומר הבאר מים חיים בראשית פרשת בראשית

ובכל השלושה דברים האלה נשתנה קרבן קין מהבל ולזה אמר הכתוב ויבא קין מפרי האדמה. כלומר שלא הביא כי אם הפרי ולא הביא את נפשו ולבו עמו, לשאת נפשו אל ה' לומר אשר בעצמי הייתי ראוי לזה להקריב עצמי לה' ולמסור כל כוחי מורשי לבבי לה'. ועוד, לא הביא כי אם מפרי האדמה ולא מראשית כל פרי האדמה שהוא הטוב והמשובח שבפירותיו. כי הביכורים הם הראשונים הטובים והיפים שבפירות, והוא הביא מן הגרוע. וחז"ל אמרו (תנחומא בפרשה זו) זרע פשתן היה. ועוד, כי לא הביא כי אם מפרי האדמה מנחה לה', כלומר, שלא הביאם כי אם בתורת מנחה ומתנה שנותן לו משלו כאילו כל הארץ ומלואה שלו הוא, והוא משלו מתנדב מנחה ומתנה לה'. ולא שם לבו לומר כי לה' הארץ והכל של הקדוש ברוך הוא. כי אם הכל שלו הוא, והוא נותן לו מתנה מיגיעו, ועל כן התנדב בעדו הגרוע שבכל נכסיו.

וצריך להגיד  שקין לבש בגדי כהן גדול (את כותנות העור ) שקבל מהאדם הראשון וידוע שבגדי כהן גדול מותר שעטנז אבל קין הביא לכאורה קורבן חולין וזה לעבוד עם בגדי כהן גדול במעשה חולין ולכן מאותו הרגע נאסר שעטנז בבגדי חולין ואת הקלקול הזה תיקן פינחס

שם משמואל במדבר פרשת פינחס

פינחס שהי' משורש קין, במה שקנא לשם ה', אף שלא הי' מחויב בזה מצד הדין, רק מחמת גודל נפשו שלא הי' יכול לסבול עד שהוגבה לבו בדרכי ה' ועשה מה שעשה, וזה הוא ממש הצד הטוב שבקין, ואינו דומה העושה מה שנצטוה למי שעושה דבר מעצמו בלי ציווי, דמי שעושה מחמת שנצטוה אינה ניכרת בזה גבהות לבו בדרכי ה' כמו שניכרת במי שעושה מחמת התעוררות עצמו בדבר הרשות לקנא קנאת ה' צבאות, וע"כ תיקן בזה שלש העבירות שבקין, חטא ע"ז שהשתחוו לפעור, וג"ע שנתחברו לבת אל נכר, ושפ"ד שהרוצח ממעט את הדמות שבאדם, והוא הציל את ישראל כמאה"כ ולא כליתי את בנ"י בקנאתי, ע"כ נתקנו חלקי הטוב שבקין שהיו בפינחס ושוב הי' ראוי להיות כהן:

כלומר מעשה החולין של קין בבגדי כהן גדול נתקנו על ידי פינחס שהוא הגלגול מהצד הטוב של קין ולכן הקב"ה נתן לו כהונה כלומר פינחס שלא היה ראוי ללבוד בגדי כהונה לאחר המעשה שלו קיבל את הכהונה כלומר ללבוש בגדי כהן וכאן אנחנו רואים שמשה שהיה גלגל של הבל ביחד עם פינחס שהוא גלגל של קין לכאורה נתקן המאבק בן קין להבל . כלומר השילוב של פינחס שתיקן את ההלכה שמשה שכח ובכך השלים את חסרון התורה שנגרם על ידי השכחה של משה ובכך הציל את כל עם ישראל מכליה וזה תיקן את הריגת הבל על ידי קין . שהגלגל של קין הציל את כל עם ישראל מכליה

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה