14.8.2015

פרשת ראה למה הקב"ה מראה לעם ישראל את הברכה והקללה ? האם ניתן לסמוך על חוש הראיה ? מתי נפגם חוש הראיה ? למה ניתנה התורה רק בשמיעה ? באיזה כלים נוכל לפרש את המציאות ? ‏כ"ט/אב/תשע"ה


בס"ד

פרשת ראה  למה הקב"ה מראה לעם ישראל את הברכה  והקללה ? האם ניתן לסמוך על חוש הראיה ? מתי נפגם חוש הראיה ? למה ניתנה התורה רק בשמיעה ? באיזה כלים נוכל לפרש את המציאות ? ‏כ"ט/אב/תשע"ה

דברים פרק יא

(כו) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה:

ואומר תרגום אונקלוס דברים פרשת ראה פרק יא פסוק כו

(כו) חזו דאנא יהיב קדמיכון יומא דין ברכן ולוטין:

אנחנו רואים שבפרשה שלנו פונה  הקב"ה פונה לחוש הראיה של עם ישראל ואומר להם תראו שאני שם את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל . כלומר הקב"ה פונה לחוש הראיה של עם ישראל כאשר זה נוגע לברכה ולקללה .

הדעת זקנים מבעלי התוספות דברים פרשת ראה פרק יא פסוק כו אומר

נותן לפניכם היום. בעולם הזה הם ברכה וקללה אבל לימות המשיח כלם ברכה:

כלומר הראיה שלנו בעולם הזה זה ראיה של טוב ורע אבל באמת הדברים במהותם הם טוב . בעולם הזה הם נראים טוב ורע אבל לעולם הבא שהוא עולם האמת זה רק טוב . כלומר חוש הראיה לא נותן לנו את היכולת לראות דברים כמהותם . ונשאלת השאלה ומתי האדם קיבל את חוש הראיה של הטוב והרע

בראשית פרק ג

(ה) כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע:

לפני חטא האדם הראשון האדם היה מחובר לנשמה שלו שהיא מצלם האלוקים והבחירה שלו היית לעשות את רצון הקב"ה או לא . אבל כאשר אכל מעץ הדעת הראיה של האדם השתנתה כי לפניו עומד טוב ורע . ולא הכוונה טוב ורע מוחלטים אלה ראיה של טוב ורע . אתה רואה דבר ויכול להגיד עליו טוב או רע  . אבל האדם הראשון לאחר שאכל מעץ הדעת היה חיבור  של הנשמה שלו להגוף שלו . כלומר חלק עליון ממעל וחלק תחתון מהאדמה . ואז יש טוב של הנשמה ויש טוב של הגוף  ויכול להיות טוב של הגוף שסותר את הטוב של הנשמה ולהיפך . כלומר ראית טוב ורע תלויה בשני גורמים שונים כמו שאומר המלבי"ם בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק ה

(ה) כי יודע אלהים. כבר בארתי למעלה שעץ הדעת טו"ר היה ענינו לצייר בנפשו ציורים מן הטוב המדומה והרע המדומה, כמו בקשת העושר והשררה והתאוה שנדמה לו שהוא טוב והוא רע באמת. והנה האדם שהוא בעל שכל, יוכל להבחין בין טוב האמתי וטוב המדומה מצד שכלו, וכן מצד שנפשו הוא מעולם העליון ימאס בתענוגות גופו ומשאלותיו וכל מה שהוא טוב לגופו, מפני שיצמח מזה רעה לנשמתו שהוא עקר האדם,

ולכן שהאדם הראשון אוכל מעץ הדעת המיתה שולטת בו כי החיבור של הנשמה שלו לגוף הגשמי שלו יוצר את הראיה של הטוב והרע כלומר אין לאדם יכולת אמיתית להתחמק מן הרע ולכן המיתה בסופו שולטת בו ואומר הרבינו בחיי בראשית פרשת בראשית פרק ב פסוק יז

(יז) מות תמות. אין הכוונה שימות ביום אכלו אלא שיהיה בן מות. כי על דעת רז"ל לולא שחטא לא ימות לעולם אבל יהיה קיים נצחי כמלאכי השרת.

ולכן התיקון של האדם לא ע"י ראיה אלה ע"י שמיעה ולכן שניתנה התורה היא ניתנה ע"י השמיעה בלבד ולא ע"י הראיה

דברים פרק ד

(טו) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְקֹוָק אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:

ואומר המלבי"ם במדבר פרק יב

ויש הבדל בין ראיה להבטה, שהראיה מציין ראות העין, ועז"א כי לא ראיתם כל תמונה, וההבטה מציין עיון השכל,

ולכן בפרשה שלנו הראיה זה הטוב והרע אבל הפתרון הוא בשמיעה כפי שנאמר בדברים פרק יא

(כז) אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:

(כח) וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: ס

ועל זה נאמר בדברים פרק ל

(יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:

(יג) וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:

(יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ: ס

וגם כאן שהפסוק אומר  שהתורה לא בשמים היא מדבר על שמיעה ולא על ראיה כי השמיעה זה הכלי של השכל וכלי זה לא נפגם בחטא האדם הראשון והראיה כן  נפגמה ע"י חטא הדם הראשון ולא ניתן להסתמך עליה. ולכן התורה נלמדת ע"י השכל ובעיקר ע"י השמיעה ולא ע"י הראיה  כי הראיה רואה טוב ורע ולא תמיד ניתן להבחין בן שניהם אבל התורה שניתנה לנו ע"י שמיעה נותנת לנו את הכלים לדעת מה טוב ומה רע וזה הדרך היחידה לנווט את עצמנו בעולם הזה .

וצריך להבין עם כך מה יעזור לנו שהקב"ה מבקש מאיתנו לראות את הטוב על הר גריזים ואת הרע על הר עיבל ? הרי הראיה שלנו של טוב ורע פגומה ולא תיתן לנו את התוצאה הראויה ועל זה אומר המלבי"ם דברים פרשת ראה פרק יא פסוק כו

 והנה הודיע כי לא כאשר ידומה שהעולם מתנהג ע"פ הטבע והמערכת שתהלוכות הטבע אין להם שום קשר עם חוקי השכר והעונש שאיזה קשר יש לחוג שמים המתהלך במערכת עם מה שישמור האדם מצות ה' או יסור ממצותיו, וכמ"ש (איוב כב) וחוג שמים יתהלך הארח עולם תשמור [אדם] אשר דרכו מתי און על פי מה שפרשתי שם, מודיע שלא כן הוא, כי ה' השפיע רוח חיים בשפע הנשפע אל המערכת שיהיה תלוי ועומד לפי מעשה בני אדם יושבי שפל לטוב או לרע

כלומר הפסוק כאן אומר לנו שהקב"ה  הכניס לתוך את הטבע את השינויים הנגרמים כתוצאה ממעשי האדם . הטבע קשור באופן ישיר למעשי האדם ולא מתנהל בניתוק ממעשי האדם .  ולכן ע"י שמיעת המצוות כלומר לימוד התורה נוכל להבין ע"י השכל שנתן לנו הקב"ה את מה שאנחנו רואים ולהגיד על זה טוב ועל זה רע  . נפרש את המציאות ע"י השכל שנתן לנו הבורא ונשתמש בו כדי ללמוד את התורה וע"י לימוד התורה נבין מה זה הטוב ומה זה הרע . אבל פרוש המציאות ע"י השכל שלנו ללא לימוד התורה שניתנה ע"י שמיעה אין לאף אחד סיכוי להבין את המציאות ע"י הראיה והשכל בלבד .

והיום אנחנו רואים  באופן מוחשי שהעולם היום נוטה להשתמש בראיה בלבד כדי לפרש את המציאות בעולם ולכן יותר ויותר העולם מתרחק מהבנת המציאות של בריאת העולם ע"י הקב"ה . והכלי החזק ביותר שמניע היום את העולם זה חוש הראיה שבא לידי ביטוי בטלוויזיה , אינטרנט ,וטלפונים חכמים .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה